רבי חיים עוזר גרודזנסקי

רבי חיים עוזר גרודזנסקי (ט' אלול ה'תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 – ה' אב ה'ת"ש, 9 באוגוסט 1940) פוסק הלכה מגדולי דורו, נשיא מועצת גדולי התורה ומנהיג יהדות ליטא החרדית לפני מלחמת העולם השנייה. מחבר שו"ת "אחיעזר".

קורות חייו

נולד באיוויה, פלך וילנה, לרב העיירה רבי דוד שלמה גרודזנסקי. עד גיל 12 למד מפי אביו והתפרסם בסביבה כילד פלא בשם "העילוי מאיוויה". בגיל 12 נסע לעיירה איישישוק שבה היה מרכז גדול של למדנים ופרושים, ובחגיגת בר המצוה שלו שהתקיימה בעיר נבחן על פה על ספרי קצות החושן ונתיבות המשפט במקום הדרשה המקובלת. משם נסע לוולוז'ין, בה למד ונתקשר עם רבי חיים הלוי סולובייצ'יק שהיה מבוגר ממנו אך בעשר שנים. מכתב שכתב בגיל 15 (ה'תרל"ח) לאחיו הגדול רבי אברהם צבי הירש גרודזנסקי, לימים ר"מ ישיבת רמיילס, נדפס ב'אחיעזר' (ח"ג סימן פג).

נשא לאשה את לאה בת רבי אליהו אליעזר (גרודזינסקי) בנו של רבי איצל'ה שירווינטר וחתנו של רבי ישראל סלנטר, שהי' אז המו"צ דווילנה, ראש ועד הרבנים בווילנה שבה לא הוכתר רב באופן רשמי מאז פטירת רבי שמואל בן אביגדור אב"ד אחרון (בשנת ה'תקנ"א). וכשנפטר חמיו בניסן ה'תרמ"ז (אפריל 1887) התמנה תחתיו, והוא עדיין לא בן עשרים וארבע.

כשנפטר רבי יצחק אלחנן ספקטור בשנת ה'תרנ"ו, תפס רח"ע מקום מרכזי בהנהגה הרוחנית החרדית של ליטא, על אף גילו הצעיר – בן 33 – באותה העת. הנהיג לצד אחרים מגדולי דורו את שתי האספות הגדולות של רבני האימפריה הרוסית בווילנה (תרס"ט) ובפטרבורג (ה'תרע"ב), ואת הוועידה בקטוביץ (ה'תרע"ד) שבה הונח היסוד לאגודת ישראל, כארגון שיאגד את כל חוגי היהדות החרדית העולמית.

בשנה הראשונה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה נשאר בווילנה, אך מאוחר יותר נמלט ממנה בשל הידיעה כי הרוסים הנסוגים לוקחים עמם כבני ערובה את רבני הקהילות (המקובלים על בני הקהילות היהודיות ולא הרבנים מטעם). חמש שנים שהה בהומל וביקטרינוסלב וחזר לווילנה רק בשנת ה'תרע"ט, 1919.

בין מלחמות העולם ריכז את פעילותו בתחיית עולם הישיבות ושיקומו, כחלק ממאמצים אלו יסד את ועד הישיבות. ספרו הגדול "אחיעזר" ראה אור בשלושה חלקים בשנים ה'תרפ"ב (1922), ה'תרפ"ה (1925) וה'תרצ"ט (1939). חלק רביעי ובו ליקוטים גם מדברי תורתם של אביו וסבו, ראה אור בישראל.

בתו היחידה נפטרה בבחרותה בשנת ה'תרע"א (1911). לאחר פטירת רעייתו לאה, נשא בזיווג שני את יאחא בת רבי מאיר אטלס (אחותה מיכלא הייתה נשואה לרבי אלחנן וסרמן, ואחות נוספת לרבי שלום תלפיות מטלז) שהתאלמנה בשנת ה'תר"ף (בעלה הראשון היה רבי יהודה כהנא שפירא בן רבי זלמן סנדר כהנא שפירא שנפטר בלי ילדים בגיל 42 בכ' אדר. ממנו נדפס קונטרס "וזאת ליהודא" בספרו של אחיו "דבר אברהם" חלק ג' סימן לא. נזכר בחייו בערכו של אביו <קרינק> בספר "אהלי שם").


ביבליוגרפיה: הלחמי, עמ' תא-תב. אהרן סורסקי, רבן של ישראל, בני ברק: נצח, ה'תשל"א.

הערה: ט' אלול הוא תאריך הולדתו המקובל של רח"ע, ואולם במאמר הערכה עליו שנכתב בידי גיסו ר' יצחק קוסובסקי-שחור, נכתב "בסוף חודש אלול".

מילות מפתח: איביה, איוויע, גרודזנסקי, גרודזינסקי, גרודז'ינסקי, גרודז'נסקי

15 תגובות הוסף תגובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s