רבי איסר זלמן מלצר

רבי איסר זלמן ב"ר ברוך פרץ מלצר (ה'תר"ל, 1870 – י' כסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) זקן ראשי הישיבות בדורו, אב"ד סלוצק וראש הישיבה בה, ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים. מחבר סדרת ספרי "אבן האזל" על הרמב"ם.

ממייסדי ועד הישיבות בארץ ישראל והחינוך העצמאי, וראש מועצת גדולי התורה. בארץ ישראל היה גם מראשי מערכת "אוצר הפוסקים" ומעורכי "התלמוד הישראלי". תלמידו של רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. גיסיו היו רבי משה מרדכי אפשטיין (שנפטר בדיוק 20 שנה לפניו בי' כסלו ה'תרצ"ד) ורבי שפטל קרמר, שלשתם לוקחי בנותיו של רבי פייבל פרנק מאלקסוט, פרבר קובנה. חתנו היה רבי אהרן קוטלר, הוא השיא את אחייניתו היתומה לרבי אלעזר מנחם מן שך.

עליו

סלוצק (פלך מינסק)

הרב ר' איסר זלמן בהרב המופלג בתו"י ר' ברוך פרץ ז"ל מעלצער.

נולד בשנת תר"ל בעיר מיר פלך מינסק, ממשפחת "הוטער" המיוחסה, וש"ב של הגאון ר' יו"ט ליפמאן זצ"ל האבד"ק מיר בעהמח"ס "מלבושי יו"ט". ועוד בהיותו נער קטן הצטיין בכשרונותיו הנשגבים, ובהיותו בן עשרה שנים קבלוהו הגאון ר' יו"ט ליפמאן זצ"ל הנ"ל לביתו לחנכו יחד עם נכדו [הוא הרב הגאון ר' בצלאל הלוי לעווין זצ"ל שהי' ר"מ בלאמזא, ואח"כ אבד"ק דעליאטיטש, ונפטר לעולמו בימי עלומיו, תנצב"ה] שהי' גם נכד הגאון ר' ראובן זצ"ל האבד"ק דינאבורג. ובביתו של הגאון הזה נתחנך הנער לתורה וליראה בשקידה רבה, ואח"ז הסתופף בישיבת וואלאזין שבע שנים, ובישיבת ראדין שנה אחת, והוסיף לעלות מעלה מעלה, ויהי לאחד מגדולי התורה.

בשנת תרנ"ד נתקבל לר"מ בישיבת סלאבדקא, ושמו נתפרסם לגאון גדול. בשנת תרנ"ז נעתר לבקשת הגאון הרידב"ז שליט"א שהי' אז אבד"ק סלוצק, והופיע בעיר הנ"ל ליסד שמה ישיבה, והביא אתו י"ד חזקה מבחירי תלמידיו המצוינים, אשר כמעט כולם נתפרסמו אח"כ לגדולי תורה ונתקבלו לרבנים ולרמי"ם, ואלה המה:

א) הרב ר' אליעזר פינקיל שליט"א שנתקבל לר"מ בישיבת מיר.
ב) הרב ר' ברוך ראבינאוויץ מטאווריג שנתקבל לרב בעיר זיראוויץ.
ג) הרב ר' יצחק זיוו מטאווריג, שנתקבל לרב בעיר שטעוויאן.
ד) הרב ר' יצחק רובינשטיין שנתקבל לרב בעיר געניצעסק, וכעת רב רשמי בווילנא.
ה) הרב ר' יוסף קאנוויץ חתן הגאון רידב"ז שליט"א שנתקבל לר"מ בישיבת צפת עיה"ק תו"ב.
ו) הרב ר' ליפמאן רוצקין שנתקבל לרב ומו"צ בפרור דווינסק.
ז) הרב ר' ליב פלאצינסקי שנתקבל לרב בהקהלה ווישקעס.
ח) הרב ר' משה יו"ט וואכטפאגעל ממעזריטש שנתקבל לרב בעיר קייל.
ט) הרב ר' משה יו"ט העכטמאן שנתקבל לרב בהקהלה ?ריבליא.
י) הרב ר' פסח פרוסקין שנתקבל לר"מ בעיר שקלאוו וכעת אבד"ק אמטשיסלאוו.
יא) הרב ר' רפאל הלוי המכונה אלתר מליובטש שנתקבל לר"מ בישיבת שטוצין.
יב) הרב ר' ראובן כץ מאלשאן שנתקבל לרב בעיר אמדור.
יג) הרב ר' שלמה העניך מהר"ם מדווינסק שנתקבל לרב בעיר אפאצק.
יד) יבדלו הקודמים לחיים טובים, הבחור המצויים הרב ר' מענדיל לינץ ז"ל שהיה אח"כ חתן הגאון והצדיק ר' חיים הילל פריד זצ"ל מוואלאזין. ונקטף בעודו באבו תנצב"ה.

על יסוד הי"ד החזקה הזאת הוקמו אשיות הישיבה המפוארה אשר בעיר סלוצק, אשר תתנוסס עד היום לגאון ולתפארת. בשנת תרס"ג אחרי נסיעת הגאון הרידב"ז שליט"א, נתקבל הגאון ר' איסר זלמן הנ"ל שליט"א לאבד"ק סלוצק, ועם זה הוא גם ר"מ ראשי בהישיבה הקדושה שנתיסדה על ידו והמתגדלת עתה תחת השגחת גיסו הרה"ג ר' שבתי שעפטיל קרעמער שליט"א שהוא המנהל והר"מ השני בהישיבה. חותנו של הגאון הזה הי' הרה"ג הצדיק הנדיב המפורסם ר' פייביל פראנק זצ"ל מאלעקסאט, אשר ביום פטירתו צוה לאשתו הצדקנית מרת גאלדא תחי' ולבנו הבכור הרה"ג המצוין בתו"י ר' רפאל נ"י שישיאו את ד' בנותיו לת"ח מצוינים, והאם הצדקנית יחד עם בנה הבכור הנ"ל מלאו את צואת הנפטר זצ"ל בכל תוקף. והשיאו את הבנות לאלה גדולי התורה: א) הגאון ר' משה מרדכי עפשטיין שליט"א האב"ד ור"מ דק"ק סלאבאדקא בעהמח"ס "לבוש מרדכי". ב) הגאון ר' ברוך הורוויץ שליט"א האבד"ק אלעקסאט. ג) הגאון ר' איסר זלמן שליט"א האב"ד ור"מ דק"ק סלוצק. ד) הגאון ר' שבתי שעפטיל קרעמער שליט"א הר"מ שני דק"ק סלוצק. בנו השני של הרה"צ ר' פייביל פראנק הנ"ל זצ"ל הוא הרה"ג ר' פסח פראנק נ"י חתן הרה"ג ר' ליב ברוידא נ"י אחי הרה"ג הצדיק המפורסם ר' שמחה זיסיל מקעלם.

[גוטליב, אהלי שם, עמ' 363-364]

---

ביבליוגרפיה: הלחמי, עמ' תטז-תיז ♦ תולדות אנשי שם, עמ' 86 ♦ אנשי שם לכס. פריט ד-4 ♦ תדהר, ד, 1766–1767.

רבי איסר זלמן עם רבי אברהם יצחק הכהן קוק