רבי זליג ראובן בנגיס

רבי זליג ראובן ב"ר צבי הירש בנגיס (י"א סיון ה'תרכ"ד, 16 ביוני 1864 – ז' סיון ה'תשי"ג, 21 ביוני 1953) רבן של באדקי וקלווריה ובזמן מלחמת העולם הראשונה מ"מ הרב בסמולנסק. עלה לארץ ישראל ושימש ראב"ד וגאב"ד העדה החרדית בירושלים, וראש ישיבת "אהל משה" בעיר. מחבר "לפלגות ראובן".

קורות חייו

למד בישיבת וולוז'ין, נשא את אסתר אסנא בת רבי חיים צבי ברוידא, אב"ד נמוקשט, שווקשנה, וזאגר ישן.

רבנותו הראשונה הייתה בבאדקי, משנת תרנ"ב (1892), על מקום רבי מלכיאל צבי טננבוים שהתמנה אז לרבה של לומז'ה. הוא כיהן בבאדקי במשך שבע עשרה שנה. בסוף שנת ה'תרע"א עבר לכהן כרבה של קלווריה, בתקופת מלחמת העולם הראשונה מילא מקום הרב בסמולנסק אך אחר כך שב לקלווריה ובסך הכל כיהן בה כעשרים וחמש שנה.

בראש ישיבת רבנים ואישי ציבור בליטא-פולין, לצדו נואם נשיא אגודת הרבנים רבי שלמה פיינזילבר

בשנת ה'תרצ"ו עלה לארץ ישראל לשמש כראב"ד העדה החרדית לצד הגאב"ד רבי יוסף צבי דושינסקי, וכעבור אחת עשרה שנה, עם הסתלקותו של הרב דושינסקי בראשית שנת ה'תש"ט, התמנה על מקומו כגאב"ד העדה.

גנאלוגיה

עם רעייתו השנייה רייזל זלאטה. ירושלים, ניסן ה'תש"י

אביו ר' צבי הירש נפטר בליל ג' תשרי ה'תרס"ב (י"ב צו"ג), 15 בספטמבר 1901. אמו שיינא בת ר' דוב ברוידא (ב"ר אהרן ברוידא דו"צ וילנה) נפטרה בי"ט אלול ה'תר"ף, 2 בספטמבר 1920, בליבוי. אחי אביה מאמו היה רבי שמעון הזרחי, מחבר "נחלת שמעון".

אחיו היו: רבי משה אהרן בן-דעת מבילסק, ורבי אידל בנגיס שהיה רב בליבוי.

נשא את אסתר אסנא (נפטרה א' טבת ה'תרצ"א, 21 בדצמבר 1930) בת רבי חיים צבי ברוידא, אב"ד נמוקשט, שווקשנה, וזאגר ישן ובסוף ימיו בירושלים שבה נקבר. בנם רבי שמעון זאב בנגיס היה רב בגרמניה ואחרי עליית אביו לארץ ישראל התמנה כמו"ץ בקלווריה, הוא נפטר בצעירותו בשנת ה'תש"א לפני שהתחילה שואת יהודי ליטא (אשתו וחלק מילדיו ונכדיו נספו בשואה). בתם פייגא רשא נישאה לרבי נתן ב"ר מרדכי ליכטנשטיין אב"ד טאלשין בקורלנד.

לאחר פטירת אשתו הראשונה בתרצ"א, נשא את רייזל זלאטע בת ר' יוסף כלב זיו. היא נפטרה בו' שבט ה'תשל"ג, 9 בינואר 1973. אחותה דבורה געלע הייתה אשת רבי כלב מאיר זיו, אב"ד מיישאד ושילעל. היא ובעלה נספו עם בנם בשואה.

---

ביבליוגרפיה: הלחמי, עמ' תיג-תיד.