רבי הלל ב"ר נפתלי הרץ (ה'שע"ה, 1615 – כ"ב טבת ה'ת"ן, 3 בינואר 1690) מחבר "בית הלל". דיין בווילנה רבן של כמה קהילות בליטא, ראב"ד אה"ו ורבה של ז'ולקבה.
קורות חייו
נולד בז'ולקבה או בבריסק דליטא לרבי נפתלי הירץ (נפטר ה' אייר ה'שצ"ח, 19 באפריל 1638. נקבר בז'ולקבה) ב"ר שמואל מבריסק.
למד אצל רבי הירש דרשן בבריסק. נשא את שרה בת "האלוף המנהיג" מקהילת וילנה והתגורר בעיר (סביבות ה'ת"י, 1650). בווילנה למד אצל רבי משה לימא, ה"חלקת מחוקק", והיה חבר בבית דינו.
מווילנה עבר לכהן ברבנות בכמה קהילות בליטא, ובשנת ה'ת"ל (1670) התמנה כראב"ד אלטונה והמבורג על כסאו של האב"ד הקודם רבי מאיר ב"ר בנימין וולף אשכנזי. בי"ג אב ה'תל"א, קיבלה גם קהילת ונדסבק את מרותו, וכך נעשה ראב"ד קהילות אה"ו המאוחדות כבראשית ימי הרב הקודם.
בשנת ה'תל"ה (1675) הוארך מינויו בחמש שנים נוספות, ובשנת ה'ת"ם (1680) הוזמן לכהן כרבה של ז'ולקבה ועבר לשם. בז'ולקבה כיהן עשר שנים, בה הדפיס (בעזרת בנו) את ספרו הגדול "בית הלל", ובה נפטר ונקבר.
מתורתו
השאיר אחריו ברכה מרובה בכתב יד, ספר גדול על התורה בשם "דברי בית הלל" שלא נדפס עד כה (נכון לשנת ה'תשע"ח, 2017). קטע מתוכו מצוטט בהקדמת בנו לספרו בית הלל על יורה דעה:
בפרשת מצורע פירש המדרש רבה (בדף קפ"ב. טו-ח) וז"ל: צער גדול היה לו למשה [בדבר], כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את הנגעים. עכ"ל. דברי משה ההם תמוהין מאוד, מה היה הצער למשה ומה היה זה שלא לכבוד אהרן אחיו?
דברי עתיק יומין שאהרן היה לו דין חובל שחבל בישראל שגרם להם להתחייבם בזיבה וצרעת כדאיתא במדרש ילקוט [שמעוני] בפרשת מצורע וז"ל: מהיכן נתחייבו ישראל בזיבה וצרעת? רבנן אמרי מן העגל דכתיב "וירא משה את העם כי פרוע הוא" וכתיב במצורע "בגדיו פרועים", מה להלן צרעת אף כאן צרעת. אם כן נשמע מיניה בהדיא שנתחייבו ישראל בצרעת מכחו של אהרן דוקא, ואלמלא זאת שעשה להם אהרן, לא היה שום עונש צרעת לישראל לעולם, רק מכחו נתחייבו העונש צרעת. ואם כן הרי שלך לפניך בהדיא שאהרן הוא החובל שחבל בישראל.
ואיתא בגמרא דבבא קמא דף פ"ה ע"א וז"ל: ואי אמר החובל לנחבל אסייך אנא ולא יהבית לך דמי רפואה, אומר לו נחבל לחובל דמית עלי כאריה ארבא, עכ"ל. א"כ מוכח מזה מי שחבל בחבירו וצריך לרפואה חייב החובל לשלם שכר הרפואה ואם אמר החובל לנחבל אני ארפא אותך בעצמי שאני רופא יכול לומר לו הנחבל איני רוצה דדמית עלי כאריה ארבא. ואם כן גם כאן שאהרן חבל לישראל ונתחייבו בזיבה וצרעת מכחו, ולפ"ז לא היה יכול לראות את הנגעים בעצמו לרפאות אותם מצרעתם, שיכולים לומר לו דדמית עלינו כאריה ארבא.
ואם כן זהו פירושו של המדרש: צער גדול היה לו למשה, וכי הוא זה כבודו של אהרן אחי להיות רואה את הנגעים, הלא הוא גרם להם הצרעת ונקרא חובל ויש לו דין חובל שיכולים למימר לו דדמית עלינו כאריה ארבא וזהו לא לכבודו שהוא לשון בזיון.
וראה בהקדמת בית הלל, מה שפירש בנו רבי משה, לפי דבריו אלו את דברי הגמרא במסכת זבחים דף ק"ב עמוד ב.
גנאלוגיה
אשתו שרה נפטרה עוד בעת שבתם באלטונה, על מצבתה נכתב:
פה נטמנה אשת חיל – הגבירה הרבנית
מהני נשים צדקניות נשי שאננות
מרת שרה בת האלוף המנהיג דק"ק ווילנא
היתה רבנית בק"ק אלטונא והאמבורג
ובמצות ה' תמיד היתה מיומנת
ולחיי עולם הבא היא מזומנת
נפטרה ביום ש"ק ונקברה למחרתו
יום א' י"ט מנחם [אב] תל"ה לפ"ק
תנצב"ה עם שאר צדיקים וצדקניות שבגן עדן אמן
בניהם:
- רבי משה ב"ר הלל – אב"ד קעמפען. הוא הדפיס את ספרו של אביו "בית הלל" כמבואר בראש הספר ובהסכמת הגאונים חברי ועד ארבע ארצות מיום ד' ג' תשרי ה'תנ"א. בתקופת הדפסת הספר התגורר בקאליש.
- ר' אברהם
- ר' אהרן זליג ב"ר הלל – ראש ומנהיג בקהילת ז'ולקבה. נפטר בן 83 בט"ו באב ה'תצ"ד, 14 באוגוסט 1734 (אולי בט"ו בשבט ה'תצ"ד, 19 בינואר 1734).
ביבליוגרפיה: יחזקאל דוקקעס, אוה למושב, קראקא תרס"ג, פרק 3, עמ' 5-7.
הערות בשולי הדברים:
דוקקעס כתב בטעות (עמ' 6): הרב ר' הלל נפטר בחודש אב שנת ת"ן. טעותו נבעה מהמילים הבאות בהקדמת בן המחבר לבית הלל יורה דעה:
והל"ל היה זקן ושבע ימים, בן חמשה ושבעים שנים. בשנת ת"תהל"ל "נפשי, נפלה עטרת ראשי. למנין החדשים הוא חודש העשירי, נהפך לאבל כנורי, וניטל מעלי הודי והדרי.
החודש העשירי הוא חודש אב, אם תשרי הוא החודש הראשון. אך מאחר שניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב יב) החודש העשירי הוא טבת. אם נמשיך כמה שורות נמצא לא רק את החודש המדויק, אלא גם את תאריך היום המדויק:
אשר נלקח ארון אלקים ונאחז ארון הקדש, בשנים ועשרים ימים לחדש, הוא חדש טבת, שהתחילו לישראל הצרות, נשאו רדידי עלי שומרי החומות…
הערות: את הדגשת הל' במילה תתהלל, לא הבנתי, אם שנת הפטירה היא ת"ן. החרוז: טבת / הצרות / החומות / במלחמות / למנוחות / ואנחות – מתחרז בהברה האשכנזית).
מילות מפתח: נפתלי הירץ, נפתלי הערץ, נפתלי צבי, זאלקווע
אישי ישראל 
תגובה אחת הוסף תגובה