רבי רפאל שפירא

רבי רפאל ב"ר אריה ליב שפירא (אדר ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג אדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רבן של נובו-אלכסנדרובסק, בוברויסק וולוז'ין, וראש ישיבת וולוז'ין. מחבר "תורת רפאל".

בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט למינסק, נפטר ונקבר בה.

הרה"ג רבי רפאל שפירא מוואלוזין
ביום כ"ה [!] אדר שני נפטר במינסק הגאון המפורסם רבי רפאל שפירא מוואלוזין זצ"ל. הגאון הזה היה בנו של הגאון הנודע רבי ליב שפירא אב"ד דקובנה וחתן להגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל וחותן להגאון רבי חיים סולובייציק זצ"ל. הוא היה רב בבוברויסק ואח"כ ר"מ בוואלוזין. זה היה אחד הגאונים הבקיאים הכי נפלאים ובעל מדות תרומיות מצוינות. שתקן ושקדן ותמים בכל דבריו ומעשיו, ממש לא הניח כמותו בישראל. תנצב"ה.
[המזרחי, כ"ז ניסן תרפ"א, עמ' 7]

עליו

הגאון רבי רפאל שפירא זצ"ל

ממינסק נתקבלה הידיעה המעציבה כי נפטר שם הרב הגאון הנודע רבי רפאל שפירא זצ"ל, ראש הישיבה המפורסמת בולוזין, הרב המנוח היה מפורסם לאחד מגדולי הדור ומזקני הרבנים הגאונים. והיה אחד מעמודי היהדות החרדית ברוסיה, הוא כהן פאר בתור רב ואב"ד בהערים נובואלכסנדרובסק ובברויסק, בשנת תרנ"ט נתקבל לראש-מתיבתא בישיבת ולוזין על מקום חותנו הגאון האדיר רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל (הנצי"ב), בזמן המלחמה העיתיק הגאון המנוח את מושבו למינסק יחד עם הישיבה ושם המשיך את עבודתו הכבירה להרבצת תורה ברבים. לויה גדולה נעשתה לו שבה השתתפו כל יהודי מינסק, הרבה רבנים הספידוהו כהלכה, בן שמונים וארבע היה בפטירתו.

על מקומו נתמנה בנו הרה"ג רבי יעקב שפירא בתור ר"מ בהישיבה. תנצב"ה.

[שערי ציון, אדר ב-ניסן תרפ"א, ה-ו, דף יט.]

נשמה קדושה, לב טהור ואופי אצילי מצאתי ברבי רפאל. הוא היה מתון, נוח וותרן בכל מדותיו; עיניו הגדולות והיפות האירו ברחמים ובאהבה. ענו כהלל, מכובד וחביב על כל שדרות העם. גם החסידים העריצוהו. המשכילים ובני הנעורים המתקדמים כבדוהו מאד. ועם כל זאת ישב בבית קטן ודל, חי חיי עוני ועסק יום ולילה בתורה.

[צבי הירש מסליאנסקי, ספר הזכרונות והמסעות, פרק כב]

---

ביבליוגרפיה: דברים אחדים מאת בני הגאון המחבר זצ"ל, תורת רפאל (ירושלים תש"ג) ♦ חכמי ליטא, עמ' 111-112 ♦ ליפמן, לתולדות היהודים בקובנה, עמ' 231, כותב שנולד בה'תקצ"ח בסמורגון, אך מן הסתם בני המחבר דווקנים.