רבי מנחם קרקובסקי

רבי מנחם ב"ר צבי הירש קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1969 – חצות ליל י"ד חשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) רבן של טימקוביץ שבפלך מינסק, חסלוביץ', ונובהרדוק שבה עמד גם בראשות הישיבה המקומית. משנת ה'תרע"ח ועד פטירתו כיהן במשרת המ"מ ומו"צ [=מגיד מישרים ומורה צדק] בווילנה.

ספרו "עבודת המלך" על הרמב"ם נדפס לאחר פטירתו בידי אלמנתו, בדנה בת רבי אליהו פיינשטיין מפרוז'ני. גיסו היה רבי משה סולובייצ'יק בנו של רבי חיים סולובייצ'יק.

עליו

במוצאי ש"ק י"ג מרחשון נפטר בווילנה המ"מ ומו"צ דמתא הגאון ר' מנחם קרקובסקי זצ"ל בשנת החמשים ותשע לחייו.

המנוח היה אחד מגאוני וגדולי הדור המפורסמים. הוא היה יליד ווילקוביסק (פלך סובלק). עוד בשחר טל ילדותו הצטיין בכשרונותיו המצוינים למד בישיבת ולוזין והגאון ר' חיים סלובייציג מבריסק זצ"ל אהבוהו וחבבוהו מאד, שם נתפרסם בשם "עילוי". הוא התחתן עם בת הגאון ר' אלי' פיינשטיין זצ"ל מפרוזין.

שם המנוח התפרסם מהר בתור גאון ואיש הרוח וכל גדולי הדור הוקירו והעריכו את אישיותו המצוינה. רבנותו הראשונה היתה בעיר טימקוביץ, אח"כ כהן פאר ברבנות בחסלביץ ובנווהרדוק. בזמן הכבוש הגרמני נתקבל למ"מ דמתא ווילנה וחבר בועד הרבנים שם.

המנוח היה מחונן בסגולות מיוחדות; ביחוד בכשרון נואם מצוין ממדרגה ראשונה. בדרשותיו הנלהבות כבש את הלבבות והקסים את קהל שומעיו, רבים השיב מעון וקרב את לבם לאביהם שבשמים. היה לו גם כשרון ספרותי מיוחד. מאמריו הרבים שנתפרסמו בזמנם ב"הפלס" "המודיע" "יגדיל תורה" "דאס ווארט" הווילנאי ועוד, תחת שמות פסבדוניים (מבקר, לבנון ועוד) הצטיינו תמיד בתכנם העשיר ובסגנונם הנאה והמשובח, פעולותיו הכבירות של המנוח על שדה עבודה הצבורית קובע פרק בפני עצמו. הוא היה מהרבנים הכי פעילים בדורנו, השתתף במעשים הכי חשובים בחיים היהודים-דתיים והשקיע את כחו ומרצו בכל פעולה צבורית. הוא היה ראש המדברים בכל מקום ובמתק שפתיו וכח דבורו השפיע על כלם.

בשנת תר"ע השתתף המנוח באספת הרבנים הידועה בפטרבורג ודעתו היתה נשמעת שם. המנוח פעל הרבה לטובת ועד הישיבות בפולניה והודות לפעולתו והשפעתו התפתח המוסד באופן רצוי ונעלה.

המנוח היה חביב ומכובד על כל השדרות והחוגים. בזמן האחרון סבל המנוח ממחלה קשה ובימים האחרים הורע מצבו יותר. כל עמל הרופאים והפרופיסורים להציל את חייו עלה בתהו ובמוצאי ש"ק בחצות הלילה עלתה נשמתו אל צור מחצבתה.

כבוד גדול עשו לו במותו, מטעם ועד הרבנים בוילנה הוכרז בטול מלאכה בזמן הלויה. עשרות רבנים באו לחלק את כבודו האחרון וקהל עצום של אלפי אנשים מכל החוגים והמפלגות נהרו אחרי מטתו. רבנים מפורסמים הספידוהו ותארו את האבדה הגדולה לכל היהדות שאין לו תמורה. נשארו ממנו הרבה חד"ת בכת"י בהלכה ואגדה, ביחוד חבור גדול על הרמב"ם מחזיק כ-3000 גליון. תנצב"ה.

[שערי ציון, שנה י', ה'תר"ץ, עמ' קי]

מילות מפתח: קראקובסקי, קראקאווסקי, Krakowski