רבי משה אהרן וייצבלום

רבי משה אהרן ב"ר שלמה חיים ווייצבלום (ה'ת"ר, 1840 – י"ב אלול ה'תרס"ג, 4 בספטמבר 1903) רבה של וואלטשין, ודומ"צ בריסק דליטא במשך שלושים שנה. בסוף ימיו בירושלים.

קורות חייו

נולד בקמניץ דליטא לרב שלמה חיים וייצבלום שהיה המגיד דמתא, ואחיו של הצדיק רבי שלום מנשה רוזנבלום מבריסק.

לאחר נישואיו כיהן במשך שלש שנים כרבה של וולטשין, כר"מ בישיבה ב'בלומקה'ס קלויז' במינסק תחת הנהגת רבי גרשון תנחום ממינסק, ואחר כך במשך שלושים שנה כיהן כדיין ומורה ההוראה בבריסק, תחת רבני העיר לדורותיהם: רבי צבי הירש אורנשטיין, רבי יהושע ליב דיסקין, רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ורבי חיים הלוי סולובייצ'יק.

בשנת ה'תר"ס (1900) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים כשהוא לומד בביתו ובישיבת תורת חיים מבוקר עד ערב. הוצעה לו רבנות יפו עם פטירת רבי נפתלי הירץ הלוי, אך הוא סירב.

בחדשי חייו האחרונים סבל יסורים קשים ממחלה אנושה, ונפטר בערב שבת פרשת כי תצא, י"ב אלול ה'תרס"ג, 4 בספטמבר 1903. הוא הובא למנוחות בהר הזיתים במוצאי השבת. ספדו לו רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק וינוגרד וספדנים אחרים. הוא לא הותיר אחריו ילדים.

גנאלוגיה

אחותו עלקא גרונא נישא לר' משה אליהו גיבורונובסקי מבחירי וולוז'ין שנפטר בצעירותו. בתם גיטל פייגא נישאה לנח צבי שטיימן, והם הוריו של רבי אהרן ליב שטיינמן.


ביבליוגרפיה: נקרולוג, חבצלת, י"ט אלול תרס"ג, עמ' 1. הלפרין, אטלס עץ חיים, י, פריט 285. אלפסי, חקרי ארץ ישראל, תולדות קהילת תל-אביב יפו, עמ' 339, כותב כנראה בטעות שכן קיבל את רבנות יפו למשך תקופה. לא הוברר לי מה היא וולטשין, ובמקום אחד העתיקו וולוז'ין.

בבית המדרש הקטן שאבא ז"ל התפלל בו, שנקרא בשם "בית המדרש שמאי ווינט" היה רגיל להתפלל אחד ממורי ההוראה שבעיר, איש דגול ומצוין, הרב ר' משה אהרן וויצבלום. בעיר קראוהו בשם רבי משה אהרן המו"צ, והוא היה מפורסם לתלמיד חכם ודעתן גדול ומומחה במיוחד להסדיר סכסוכים שבין אדם לחברו, אף על פי שלא היה מן הדיינים הקבועים. הוא היה חשוך בנים ועלה לעת זקנתו לארץ ישראל ומנוחתו כבוד בירושלים.

מלבד גדלו בתורה ובהוראה היה ידוע כאיש מעשה, זריז ופיקח ובעל תפיסה מהירה בענינים מסובכים. רבני העיר הגאונים ז"ל הוקירוהו ושיתפוהו בבירור דברים הדורשים הבנה רחבה; אולם בבית המדרש התבלטה השפעתו בכך שידע למשוך אליו אנשים צעירים, לקרבם לתורה ולהדריכם במידות טובות ובהבנת דרכי החיים. כל הילוכו היה אומר כבוד וסדרי חייו מחושבים בזהירות ודייקנות.

התנהג על פי דרכו של הגאון מווילנא והקפיד על כל דבר בבית המדרש שייעשה כדין, בסדר ובכבוד. וכן שם לבו במיוחד שתהא קריאת התורה ברורה לפי כללי הדקדוק, היה מזהיר בפני שגיאה בהברה בין מלעיל ללמלרע, החשיב את הפיוטים שבתפילה כמקור של השתפכות הנפש ולא נתן לזלזל בהם. בביתו שרר נקיון וסדר אף שהתפרנס בדוחק רב. לבחורים צעירים היה תענוג מיוחד לטייל אתו ארוכות וקצרות ולהקשיב לדבריו שהיה בהם תמיד לקח מועיל. יהי זכרו ברוך.

[רבי איסר יהודה אונטרמן, ספר בריסק]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s