רבי אליהו וולפסון (ה'תרי"ט, 1859 – כ"ג חשון ה'תרפ"ט, 6 בנובמבר 1928) רב בעיר לוול (Lowell) שבמסצ'וסטס, ארצות הברית במשך ארבעים שנה (ה'תרמ"ט-ה'תרפ"ט).
מתורתו
מצאנו דבר תורה אחד מחידושיו בגליון שערי ציון, שנה שניה, חוברת ג-ד, כסלו-טבת תרפ"ב, במדור האגדה והספרות, יהיו הדברים לעילוי נשמתו:
ביאור בתוס'
יומא ל"ח ב' תוד"ה דלא מסקי בשמייהו, בתוך הדברים מיהו נראה דהכל אחד, דע"כ ההוא שבנא בתרא שנתכסה בשק כשחירף רבשקה במעשה דסנחריב רשע הוה, כדמשמע בפרק ז[ה] ב[ורר] כ"ו א', והשיג המהרש"א וז"ל, לא ידעתי משמעו דפרק זה בורר, דלכאורה כל הסוגיא שם איירי שפיר בשבנא קמא עכ"ל המהרש"א.
ולענ"ד נראה דשפיר דייק התוס' מפרק זה בורר דחד שבנא הוה, וזהו סוגיא דגמרא דפרק זה בורר, מאי קשר רשעים, שבנא הוה דריש בתליסר רבוותא וחזקיהו [הוה] דריש בחד סר רבוותא [כי אתא סנחריב וצר עלה דירושלים כתב שבנא פתקא שדא בגירא שבנא וסיעתו השלימו חזקיה וסיעתו לא השלימו שנאמר כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר], הוה קא מסתפי חזקיה [אמר דילמא] (שמא) חס ושלום נטיה דעתיה דקודשא בריך הוא (לגבי) [בתר] רובא. ולכאורה מאי בעי הגמרא מאי קשר רשעים הא זיל קרי בי רב הוא, ועוד קשה למאי נ"מ הביא הגמ' דשבנא הוה הרב גוברי' במתיבתא דתליסר רבוותא, (או) [הא] רשע הוה. ועל חזקיה המלך יש לתמוה, וכי לא ידע חזקי' המלך דקשר רשעים אינם מן המנין, וקוב"ה לא יסכים לדעתן דקשר רשעים.
אך טרם נבוא לתוכן כונת המאמר, נקדים מאמר אחד במועד קטן י"ז, ההוא צורבא מרבנן דשני שומעינהו וכו' והביא רבה בר בר חנה דרשת ר' יוחנן, כי שפתי כהן ישמרו דעת וכו' אם הרב דומה למלאך ד' צבאות יבקשו תורה מפםיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו. ובזה נבוא לכוונת המאמר דפרק זה בורר, כי שאלת מאי קשר רשעים לא שאלו סתם, כי אם דרך אגב חתרו למצוא פתר על הא דקרי ר"ל קשר רשעים לר' חייא בר זרנוקי ולר' שמעון בן יהוצדק תרי גברי רברבי ובודאי היו צדיקים גמורים, מגו דסמכו עלייהו לעבר שנהף חתרו למצא היכן נמצא דבר כזה בזמן מן הזמנים, להתהפך מצדיק לרשע בלא עת, ומצאו דבר כזה בימי חזקיה המלך, שבנא הוה דורש בתליסר רבוותא, ואם למדו ממנו תורה בוודאי היה צדיק גמור כמלאך ד' צבאות. וזה היה טעותו של חזקיה המלך כי חזקי' החזיקו לשבנא לצדיק גמור כבתחילה ומה שעשה לא מזדון לבו עשה למרוד בו ובמלכותו כי אם דנו לכף זכות שטעה בשיקול הדעת, ע"כ דחיל חזקיה שמא ח"ו נטי' דעתיה דקודשא בריך הוא בתר רובא, כי לא ידע מה בלבו של שבנא, כי נתהפך מצדיק לרשע, כלומר קשר רשעים הוא כעת ואיננו צדיק כבראשונה, כי אם בזדון לבו עשה למרוד בו ולרשת המלוכה, ובודאי קוב"ה לא יסכים לקשר רשעים, ואף כי רובא אינהו, דקשר רשעים אינם מן המנין ולא תדחל מיני'. ומזה נראה לענ"ד הוכחה לתוספו' כי חד שבנא היה, בראשונה הי' צדיק גמור ולמד תורה ברבים, ורדיפת הכבוד הפכו מצדיק לרשע.
אליהו וואלפסאן
רב בלאוועל-מאסס, (אמריקה)
ביבליוגרפיה: שערי ציון, חוברת היובל, עמ' פב ♦ אוצר הרבנים, מס' 2098.
מילות מפתח: וואלפסאן
אישי ישראל 