רבי דוד ב"ר מנחם מנדל רחמילביץ-רקמן (כ"ז כסלו ה'תרמ"ב, 19 בדצמבר 1881 – ה'תשל"ד, 1974) ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן ורב באולבני.
קורות חייו
יליד הלוסק שבליטא, מתלמידי רבי ברוך דב ליבוביץ בהלוסק ורבי איסר זלמן מלצר בסלוצק. נסמך לרבנות בידי רבי איסר זלמן מלצר ובידי הרידב"ז. היגר לארצות הברית בשנת ה'תרס"ה, 1905, והתחתן עם בתו של הגביר היהודי-אמריקאי ישראל מנישביץ.
כיהן במשך שנתיים כראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן, אחר כך פרש ועסק במסחר. כתביו התפרסמו בכתבי עת תורניים בארצות הברית ובישראל, וכונסו בספר "קרית חנה דוד".
בשנת ה'תשכ"ו, 1966, עלה לישראל והתגורר בקריית ישמח משה בגני תקווה (בקעת אונו) עד פטירתו. בנו פרופ' רבי מנחם עמנואל רקמן היה נשיא מועצת הרבנים של ניו יורק ונשיא מועצת הרבנים האורתודוקסיים של ארצות הברית (RCA). נשיא אוניברסיטת בר אילן ונגיד האוניברסיטה.
מכותביו
בספרו התכתבויות עם רבנים נודעים, בהם: רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יעקב מסקין, רבי איסר זלמן מלצר, רבי יצחק הוטנר, רבי יוסף ליב ארנסט, רבי נחום צבי קורנמל, רבי יהודה ליב זלצר, רבי משה ראזין ובנו רבי חיים ראזין, רבי אריה ליב ריינמן, רבי משה צבי נריה, רבי בן ציון קואינקה, רבי משה פיינשטיין, רבי ישראל גולדין, רבי אברהם זלמן קורץ, רבי חיים יעקב לוין, רבי מאיר בלומנפלד, רבי ניסן זק"ש, רבי שלמה יצחק לוין, רבי ישראל איסר לוין, רבי שמואל קושלביץ, רבי שלמה קוק, רבי משה אהרן פולייב, רבי מנחם מנדל כשר, רבי יחיאל מיכל רבינוביץ ה"אפיקי ים" ורבי משה בנימין טומשוב.
ביבליוגרפיה: ראנד, עמ' 126 ♦ הקדמתו לספרו קרית חנה דוד ♦ אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ו, 894-896.
4 תגובות הוסף תגובה