רבי זאב וולף ב"ר יצחק אייזיק אברך (ה'תר"ה, 1845 – י"ג חשון ה'תרפ"ב, 14 בנובמבר 1921) רבה של מז'ייק (מורביובה) שבליטא. ומלפנים מו"ץ וראש ישיבה בפיקלין (תרל"ג-תרל"ה), וראש ישיבה בשאד (תרל"ה-תרמ"ה). מחבר "רביד הזהב".
אוטוביוגרפיה
בראש ספרו "רביד הזהב" כתב רז"ו את תולדות חייו בקצרה:
כל ימי גדלתי בין חכמים ונבונים והייתי מתאבק בעפר רגלי גדולי ארץ… מיום עמדי על דעתי וברשות עצמי זכני ה' להרביץ תורה ברבים ושתים עשרה שנה נהלתי ישיבה גדולה, שתי שנים בעיר פיקעלין ועשר שנים בעיר שאד במדינת זאמוט… אך לא לעולם חוסן ואדם ביקר בל ילין כי מצוקי הזמן ופגעי התבל פגעו בי ויטלטלוני טלטלה גבר. אז הוכרחתי למרות חפצי לעזוב את הישיבה מחמל נפשי וחמדת לבבי אשר ברב עמל ותלאה טפחתיה ורביתיה והעמדתיה על בסיס נכון ולקבל עלי משרת הרבנות בעיר המרכולת הצעירה היא מאזייק אשר אנשיה אם כי המה מעט בכמות אך רב באיכות, כי כמעט כלם המה גדולי תורה אנשי מדע ומשכילים על דבר אמת.
ביבליוגרפיה: חכמי ליטא, עמ' 8.
אישי ישראל 