רבי שלמה פיינזילבר

רבי שלמה ב"ר אהרן יוסף הלוי פיינזילבר (כסלו ה'תר"ל, 1869 – אלול ה'תש"א, אוגוסט 1941) נשיא אגודת הרבנים בליטא, רבן של וקשנה וקיידאן, שבה יסד גם ישיבה גדולה לפני מינויו כרב העיר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עשה במינסק, וכיהן כרב בית הכנסת הגדול בעיר. נרצח בידי הליטאים בשואה.

קורות חייו

בנם של פעלטא ב"ר יהודה, ורבי אהרן יוסף ב"ר אריה הלוי פיינזילבר, אב"ד ילובקה ומחבר "עבודת אהרן". נודע כעילוי וכבר כנער צעיר התכתב עם כמה מגאוני דורו. נסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור ורבי חיים הלוי סולובייצ'יק.

בשנת ה'תרמ"ט, 1889, נשא את שרה טובה ב"ר חייא שור. שנים אחדות אחר חתונתו התמנה למשרת רבנות ראשונה בטוריק שליד וילנה, ממנה עבר בשנת ה'תרנ"ו, 1896 לכהן כרבה של פברוזק.

בשנת ה'תרס"ד התמנה כרבה של וקשנה והקים בה ישיבה שהתפרסמה. בתקופת וקשנה התפרסם מאד, הוא נבחר אז כנשיא אגודת הרבנים בליטא, והדפיס את ספרו "נשמת חיים" (ירושלים תרס"ח).

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט כרבים מיהודי ליטא מזרחה לשטחי רוסיה. הוא התיישב זמנית במינסק ויסד בה ישיבה, רבים מתלמידיו בישיבתו זו שימשו אחר כך כרבנים.

לאחר המלחמה, בשנת ה'תר"פ, 1920, חזר לביתו בווקשנה. הוא גילה שכל כתביו נשרפו עם ביתו, והחל לשחזר את חלקם. בשנת ה'תרפ"ד, 1924, עבר רבה של קיידאן, רבי אברהם צבי קמאי למלא את מקום אביו רבי אליו ברוך קמאי כרבה של מיר, ורבי שלמה פיינזילבר התמנה תחתיו כרבה של קיידאן. חתנו רבי אפרים שלמה קרביצקי החליף אותו כרבה של וקשנה.

עם הגיעו לקיידאן ייסד בה ישיבה קטנה עם חתנו רבי אהרן גאלין ששימש מו"צ בעיר, ועם הר"מ רבי שמעון דוביינסקי (שניהם נספו בשואה).

חתנו השלישי היה רבי זלמן פרמוט, מנהל כולל קובנה (נספה אף הוא בשואה).

רבי שלמה נרצח בבורות הירי ליד קיידאן בידי הליטאים עוזרי הנאצים יחד עם חתנו רבי אהרן גאלין.

רבי שלמה פיינזילבר נואם באסיפת רבנים--זליג ראובן בנגיס
רבי שלמה פיינזילבר. לצדו רבי זליג ראובן בנגיס
רבני ליטא - פיענוח אצל גיברלטר, ב, עמ 241 - איכות גבוהה
רבי שלמה פיינזילבר (ניצב במרכז השורה הראשונה) עם חברי מועצת הרבנים דליטא
בשורה הראשונה (מימין לשמאל): רבי יצחק אגולניק, רבי קלמן מגיד, מזכיר המועצה, רבי שלמה פיינזילבר, רבי ישראל תנחום פורטמן, רבי יעקב אריה גרשטיין, רבי נחום ברוך גינזבורג

 


ביבליוגרפיה: אלה אזכרה, ב, עמ' 232-235 ♦ מקורות נוספים אצל מייזליש, רבנים שנספו בשואה בערכו ♦ א. ברנשטיין, רבה האחרון של קיידאן בליטא, בתוך: מעונות הגבורים, בני ברק תשע"ו, עמ' קנט-קסא.

4 תגובות הוסף תגובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s