רבי ישראל אברהם ב"ר שבח זאב לרנר (ה'ת"ר, 1840 – ה'תרע"ה, 1915) רבן של באלין שבפלך פודול וטירספול שבפלך חרסון (כיום בירת טרנסניסטריה), מחבר "בית ישראל" על חכמת אדם.
משפחתו
בנו רבי שלמה היה רב אחריו בטירספול ונמסר שתחת הכיבוש הסובייטי הפך לצלם. בתו פרידה נישאה למשה קראנקורס, היא וחמשת ילדיה: חייקה, אליק, גיטלה, מוטל והרשל ומשפחתם נספו בשואה. בשדי חמד מופיע רבי יחיאל אהרן לרנר אב"ד אוקנא כבנו, אך אולי היה אחיו.
תורתו
מלבד ספרו נדפסו מדברי תורתו בספרי רבני זמנו: אמרי יחזקאל (פרנקל), מי באר (עהרנפרייז) ושדי חמד (מערכת ב, סימן טו; מערכת ד, כלל ט, אות יז; מערכת ו, כלל ד; אבילות סימן יט; אישות סימן טז, פעמיים; גט סי' ט). התכתבו עמו: רבי מלכיאל צבי טננבוים (דברי מלכיאל, ג, סימן פז; ד, סימן ו' וסימן לז), רבי יעקב ויידנפלד (כוכב מיעקב, ב, סימן ג. וראו שם מה שכתב ריא"ל בסוף הדברים); רבי אברהם מנחם שטיינברג (מחזה אברהם, ב, אבן העזר סימן מו); רבי בנימין אריה וייס (אבן יקרה, ב, סימן קיט; ומשם בשו"ת ברכת משה ירושלימסקי, א, סימן עב); רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (שו"ת מהרש"ם, ב, סימן ו; ו, אה"ע סימן קסט); רבי אברהם בורנשטיין (אבני נזר, אבן העזר סימן קצג). כן פרסם בכתב העת הרבני "הפסגה" (ח, עמ' 7-8).
רי"א ערך מפתח בכתב ידו באות הדפוס המכונה רש"י על שו"ת חוט המשולש, חלק תשובות הגר"ח, ושלחו לרבי חיים חזקיה מדיני כדי שיוכל לעשות בו שימוש לצורך כתיבת האנציקלופדיה הגדולה שלו, "שדי חמד".
מפי כתבו
בעקבות הפרעות שנערכו ביהודי דרום מערב האימפריה הרוסית בשנת ה'תרמ"ב (1882) "הסופות בנגב" שקל רי"א לרנר להגר לארצות הברית ואף ראה בכך פתרון טוב עבור שאר אנשי קהילתו, מכתבו בנושא זה לרבי אברהם בנימין קלוגר התפרסם במאמר שסקר את מאורעות הימים בגליון "מחזיקי הדת" החרדי שראה אור בלבוב, מיום ו' כ"ו טבת תרמ"ג:
ב"ה יום ג' בראשית הצמ"ח לנ"ו ישוע"ה טוב"ה לפ"ק טיראספאל
לכבוד רב האי גאון מפורסם בכל קצוי ארץ שלשלת היוחסין מוכתר בנימוסין חכם הכולל כקש"ת מו"ה אברהם בנימין קליגר נ"י ויופיע כשמש בצהרים
בטרם אחלה לדבר אחוי קידה קמיה שמר ואבקש מטו מיניה להטות אזנו לדברי אשר הנני מעתיר בעד קהל עדתי!
הן לשמע אוזן שמעתם כי הושלך משמים ארץ תפארת ישראל תושבי מדינת רוסיא וכי בכל רוח ופינה נתונים נתונים המה לשמה ולביזה ועברתם כי קשתה הולך וסוער כגלי הים להדיחם מארצם ואין מידם מציל — עד כי זה מקרוב השליכו נפשם מנגד ויעלו אבר כנשרים לעבור בימים ובנהרות לשכון במדינות אמעריקע והשליכו יהבם על הנשרים הגדולים חבורה חברים כל ישראל אשר המה ישאו אותם על אברתם לתת להם אחוזת נחלת שדה וכרם להחיות עם רב, כן נודע לנו שהחבורה הנ"ל שלחו להם איש עתי איש חכם לב אשר ילך לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם וישם איתן מושבו בעיר בראדי מקום תחנותו של כבוד פאר תורתו וכל באי עולם יעברון לפניו לבקר מעשיהם אם מפרי מעשיהם ומעלליהם יאכלו לעשות כל מלאכה או אם כנעני הארץ המה יודעי מסחר וקנין לאלה תחלק הארץ איש איש בנחלתו אשר ינחילו אותו הועד חברים כל ישראל – ואנחנו כאשר עם לבבינו נשוחה ויחפש רוחינו להתחקות על שרשי הועד הזה, וזה אל זה שואלים ואלה לאלה ממללים מה יעשו כנעני ארץ אשר אין כל מאומה בידם ותם הכסף במה יסחרו הארץ לעשות שמה מקנה וקנין אם יבואו שמה כן דלת העלם אשר לא שלחו את ידם ולא הסכינו עד כה לדעת כל מלאכה מחורשי נחושת וברזל ודומיהן – וכן אלה אשר אך בתורת ד' חפצם כל הימים ומלאכת ד' הידם ללמוד וללמד תינוקות של בית רבן ולהורות את בנ"י חוקי אלקים ותורותיו ולאמן ידיהם לזבוח זבח כאשר נצטוו עפ"י התורה והמצווה וכותבי סת"ם מה תהא עליהם? – ובכן לחלותכם שלחוני היום קהל הומני לבקש מאתר כבוד הדר גאונו אנא דרשו נא מעל חוקי הועד על מה אדניהם הוטבעו למען נשכיל לדעת להשים אורחתינו וליישר צעדינו נכון לאמעריקע פן יהי' לנו שארית ופליטה אם יהי אלקים עמנו – ואם כי אמנם הרהבנו עוז בנפשינו להעמיס על גורל כבוד תורתו הרמה טרחה כזו בכל זאת לא נבוש בזה כי מצוה רבה כזו לגדור פרצות אחב"י מוטלת מאז ומעולם על גדולי ישראל כי"ב ועמם הסליחה ומה גם כי יש לאל ידו אשר מלאכה זו תיעשה על ידי אחרים להתחקות על החוקים הללו ע"י משרתיו העומדים על משמרת פקודתו וכו' ותו אין חדשות. ד' ישפות שלום לעמו הנפוצים ויקבץ נדחינו במהרה כנפשו היפה וכנפש המעתיר בעד אחיו.
ישראל אברהם לערניר, מנהל עדת ישורון בטירעספאל יע"א
ביבליוגרפיה: גוטליב, אהלי שם, עמ' 83 ♦ שדי חמד, מערכת ראש השנה סימן ב, אות כט, ד"ה ברם זכור אותו האיש לטוב.
מילות מפתח: טירסאפאל, טירעשפאל, לערניר, לערנער, Srul-Avrum Lerner
אישי ישראל 