רבי אברהם עזרא ב"ר יהושע שמואל הכהן (ה'תק"ע, 1810 – א' חשון ה'תרמ"ג, 14 באוקטובר 1882) רבה של אמדור במשך כארבעים שנה.
נסמך להוראה בידי רבי בנימין קורנגולד, ראש מורי ההוראה בהורדנה. נשא את בתו של תושב אמדור וזמן קצר אחר כך התמנה כרבה של אוסטרין הסמוכה לאמדור. בשל מעשה שהיה ועלה ספק בהוראה שהורה, התפטר ולמד בפרישות בעיירה רוביזביץ. אחר חזר והתמנה כרבה של אמדור ובה כיהן עד פטירתו בשבת פרשת נח תרמ"ג, באמצע לימודו. הוא נקבר למחרת בבית הקברות באמדור. לפני הקבורה הוכתר תחתיו חתנו רבי ברוך בן ציון מישקובסקי.
ספרו הגדול "החרש והמסגר" לא הודפס מחוסר אמצעים ואבד. מכתביו נותרה, דרשת שבת הגדול שנשא בשנת ה'תרכ"ג, והודפסה בספרו של בנו שנדפס בשנה שלאחריה, תחת הכותרת "בכורי התאינות". תשובה אחת ממנו נדפסה בקונטרס שלשה שריגים שבסוף ספר "זכות אבות" (ורשה תרל"ו) מרבי יוסף גיביאנסקי (דף נח. ואילך).
עליו
ביום ש"ק העבר גוע ויאסף אל עמיו הרב הגאון הצדיק מהור"ר אברהם עזרא ז"ל האב"ד מאמדור, ובן ע"ג שנה היה במותו. היה נודע למשגב בצדקתו וקדושתו, ובכל מקום אשר השמועה הרעה הזאת הגיעה ספדוהו דרשנים רבים כהלכה, תנצב"ה.
הכותב במר נפש. א"י
[הצפירה, י"א חשון ה'תרמ"ג]
פנינים
בעיר אמדור גר לפנים הרב הגאון ר' אברהם עזרא והוא היה מכניס-אורח גדול, והיה מקבל אורחים ת"ח בסבר פנים יפות וגם נתן להם כל מחסורם.
פעם זר אורח הגון לבית הרב, אך התגאה האורח והחל להתנהג ברמה ולדרוש דברים רבים בגאוה ובגודל לבב. הרב לא יכול להתאפק, אך נמנע מלגער עליו בנזיפה, כדרך ת"ח שדבריהם בנחת נשמעים, ויפן אל האורח ויאמר אליו כדברים האלה: אורח נכבד ויקר! הן ידוע כי יום שבת קודש הוא מכניס-אורח גדול: כבוא אליו בתור אורח ראש-חודש או חולו של מועד יוותר לו משלו את כל תפלת המוסף, לאורח יותר הגון יתן בעין יפה את התפילה ויסתפק בזכירה לבד. וליום הכפורים יוותר על כל זכיותיו ויתענה יחד עם האורח. ובכל זאת לתקוע בראש השנה לא יתן.
ומזה צריך ללמוד דרך ארץ כל אורח נכבד, כי לא יאות לעשות כן להשמיע קול תרועה (בלאזען פון זיך) בהיותו אורח בבית איש אחר…
[רבי ישראל הכהן ליפסקי, עזרת ישראל, ביאליסטוק תר"צ]
גנאלוגיה
שם המשפחה נכתב לעתים כ"ץ, כץ או כהנא. אך שם המשפחה הרשמי היה 'מצנפת'
- בנו של רבי אברהם עזרא, רבי אביגדור מרדכי כ"ץ, כיהן כאב"ד גרייבה, אוסטרין וולפי. הוא הדפיס הגדה של פסח עם פירושו "ענפי תאנה" (לייפציג תרכ"ד). מחבר "ענבי הגפן" (ליק תרכ"ג); "קרבן תודה" (וילנה תרכ"ה); "פרי הדר" (וילנה תרכ"ח); ו"תורת אביגדור" (וילנה תרל"א).
- בתו דינה נישאה לרבי ברוך בן ציון מישקובסקי, שכיהן כרבה של מאסטי ואחרי פטירת חמיו כרבה של אמדור.
- בת אחרת נישאה לרבי אריה ליב ביאליבלוצקי, מחבר את הספר "ראש אריה" (וילנה תרנ"ב).
ביבליוגרפיה: שמואל חסידה ומשה צינוביץ, הגאון והצדיק ר' אברהם עזרא הכהן מצנפתף בתוך: ליטא 2: פנקס אמדור, בני ברק תשכ"ו. עמ' 47-49.
הערה
תאריך פטירתו המקובל הוא שבת פ' נח ו' חשון ה'תרמ"ב (29 באוקטובר 1881). ואולם מהסכמתו לספר צבי וחמיד (וילנה תרמ"ב) עולה שהיה חי בתמוז שאחרי התאריך המקובל כתאריך פטירתו. ואכן לפי אייזנשטט בערך על חתנו, נפטר תרמ"ג. לפי זה היה מי שקבע את תאריך הפטירה בחשון שלאחריו, וכדי לסדר את תיאור פטירתו בשבת על ספרו "העביר" את השבת לפרשת לך-לך, וקבע את תאריך הפטירה: ח' חשון ה'תרמ"ג (21 באוקטובר 1882). ייתכן שתרמה לקביעה זו הידיעה ב"הצפירה" מיום י"א חשון ה'תרמ"ג בעמודו האחרון שבה נכתב כי רבי אברהם עזרא נפטר "ביום ש"ק העבר", אך בשנת ה'תשי"ד הדפיס רבי יוסף אביגדור קסלר את ספרו "חזיונות יוסף" וכלל בו את הספדו של חמיו רבי זאב וולף טורבוביץ על רבי אברהם עזרא, הספד שאותו נשא בקהילת וולפא ביום חמישי ו' חשון ה'תרמ"ג. לאור זאת נראה לקיים את המסורת בדבר פטירתו בשבת פרשת נח, ולקבוע את תאריך הפטירה: א' חשון ה'תרמ"ג, 14 באוקטובר 1882. מלשון הידיעה ב"הצפירה" נראה כי לא נכתבה רק יומיים לאחר ההלוויה, הצפירה באותה עת היה שבועון וסביר להניח שלשון הכותב מתייחסת לשבת שלפני השבת הסמוכה.
אישי ישראל 