רבי אריה ליב ב"ר אברהם חיים יוכט (ה'תר"ן, 1890 – ד' תשרי ה'תש"ט, 7 באוקטובר 1948) ראש ישיבת ביאליסטוק, וראש ישיבה בישיבות פורת יוסף ואור ציון, ובישיבת אור התלמוד בתל-אביב. מחבר "משנת אריה".
קורות חייו
יליד ביאליסטוק. למד בישיבת וולוז'ין במשך עשר שנים, וכונה "לייב'לה ביאליסטוק'ער", נסמך לרבנות, אך העדיף את ההוראה בעולם הישיבות. בצעירותו שימש תקופה ר"מ בישיבת "בית ישראל" של חסידות סוקולוב, אחר כך עמד במשך שנים בראש ישיבת ביאליסטוק ובערבים העביר שיעורים בבתי הכנסת "אנשי משמר" ו"משכן יעקב" בעיר.
בתקופת השואה נמלט לווילנה וגם שם כינס תלמידים פליטים ללימוד תורה. הצליח לעלות לארץ ישראל (סורסקי, אש התורה, עמ' שכז, משער שעל הסרטיפיקט שקיבל, ויתר רבי אהרן קוטלר) והתמנה כראש ישיבה בישיבת "פורת יוסף" ברחובות, ממנה עבר לישיבת "אור ציון" שאותה יסד בחולון, ובסוף התמנה בישיבת "אור התלמוד" בתל אביב.
אשתו סימה ב"ר יצחק פקר, לא הצליחה לצאת מגטו ביאליסטוק ונספתה בשואה עם בתם שפרינצא. כמותן נספו אמו שלושה אחיו ושתי אחיותיו. בנו צבי הביא את ספרו לדפוס. בתו הניה (נפטרה כ"ו שבט תשס"ז) נישאה לר' משה ספקויני (ספקונה) שעזר לחמיו בעניני ישיבותיו (נפטר י"ג אייר ה'תשס"ז). בתם סימה נישאה לרבי משולם משולמי, מראשי ישיבת בית רבי שמעיה בבני ברק. נכדתה, אלישבע משולמי, נרצחה בפיגוע בקו 2 בכ"ב אב ה'תשס"ג, 20 באוגוסט 2003.
מפיו
מפי הרב וריש מתיבתא מהו"ר אריה ליב יוכט שליט"א שמעתי על דבר המלה "סיום" רמז נאה, והוא: כי כל אות ואות מהתבה הזאת, שוים במספר הראש והסוף, היינו: סמך, ס – 60 וכן מך -60. י – 10, וכן וד – 10, וכן הוא כמובן בו"ו ומ"ם.
[ליפסקי, עזרת ישראל, עמ' 141, פנינים ופרפראות]
הרעיון מוכר בשם הגר"א ז"ל
ביבליוגרפיה: אוצר הרבנים, מס' 3308 ♦ הקדמת בנו לספרו ♦ אבדות, תבונה, ט, עמ' ט. (סיפור הצלת רוב בני משפחת יוכט מהשואה, מסופר בספרו של זלמן רודרמן "בין הדגים לזמירות", ג, כפר חב"ד תשע"ה, עמ' 127-131).
מילות מפתח: לייב
אישי ישראל 