רבי חיים יוסף ב"ח

רבי חיים יוסף ברש"ב ב"ח (נפטר ה'תר"ץ, 1930) אב"ד אפטא. חבר "אגודת הרבנים הכללי".

חותנו היה רבי צבי הירש פרידמן שכיהן לפניו כרבה של אפטא. חתנו רבי אליעזר ליפמן דיכטוולד (ר' ליפל) שימש דיין ומו"צ באפטא.

מתורתו

רח"י הרבה לפרסם מדברי תורתו בכתבי העת התורניים שיצאו בדורו: שערי תורה (פייגנבוים, למשל בגליון תשרי-כסלו תרפ"ד סימן ט); הפרדס שנה א גליון א, סימן יח; הבאר, כרך שלישי חלק שני סימן קכג (וכרך ד חוברת ראשונה שנה שניה, מדור השאלות והיכי תמצות סימן יג). בית ועד לחכמים, טז-יז, סיון תרפ"ד, ובכ"מ בשנים ג-ד,ו; בקובץ אהל תורה שי"ל בקרקוב, סימן ע; ב"וילקט יוסף", תרע"ד, סימן מו (וראו שם קונ' יז סימן קסב, מה שהעירו על דבריו); ב"יגדיל תורה" שי"ל בוורשה-פראגה (כסלו-טבת תרפ"ח); ב"המאסף" הירושלמי (שנה ז סימן כג-סימן מד, סימן פה, סימן קג; ב"קובץ דרושים" וב"תורה מציון" (שנה שמינית, ג-ד, סימן יג בסוגיא דעליה ועדל"ת).

תשובות אליו בשו"ת מהר"ש (ענגיל), ד, סימן יח; שו" מאורות נתן לרז"ו לייטער סימן קיב. תשובה ממנו בתוך "קהלת אשר", אושפיצין תרפ"ג, סימן לד.

בדוגמת הש"ס שהוציא ר' יוסף שפוטשניק בשם "המסביר" על מסכת ברכות, נדפסה גם דוגמה מחידושיו על הש"ס שקראם בשם "מקור חיים", יהיו דבריו הבאים בכאן לעילוי נשמתו:

[ברכות] דף ב' במשנה מאימתי קורין את שמע בערבית משעה שהכהנים נכנסים לאכות "בתרומתן" הדיקדוק ידוע הלשון "בתרומתן" ולא נאמר 'בתרומה' י"ל על פי מה דאיתא ביבמות (צט:) ת"ר עשרה אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות כו' עי"ש ולזה קאמר התנא "בתרומתן" מזה שהם תורמין לעצמן.

בתוס' שם ד"ה מאימתי ואומר ר"ת שהיו רגילין לקרות ק"ש קודם תפילתם כו' כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה והנה המדבע [?] בק"ש אפשר עפ"י מ"ש במדרש תהלים (קיז) וכ"ה בירושלמי ר"ה (פ"ד ה"ח) שמעה ד' צדק זו קריאת שמע, האזינה תפלתי זו תפילה, הקשיבה רנתי זו רנינה של תורה, בלא שפתי מרמה זו תפלת המוספים כו' שלא עמדנו בתפילה כו' אלא מתוך דברי תורה ומעשים טובים. ועיין בבעל המאור תענית פ"א ומזה הטעם תיקנו קריאת התורה בין שחרית למוסף והטעם לזה הוא כמ"ש הפנ"י בשם המקובלים דכמו היינו לפי הכוונה שיכווין בק"ש כן כוונתו בתפילה עיי"ש והטעם לזה הוא כמ"ש בס' מקדש מלך פ' בלק וז"ל קבלתי ממורינו האר"י ז"ל כשאדם ישן בלילה נשמתו מסתלקת ושורה על גופו רוח הטומאה וכשקם בבוקר אפילו יעסוק בתורה ויעשה כמה מצות אין רוח הטומאה סר מרמ"ח אבריו עד שיקרא ק"ש רמ"ח תיבות של ק"ש שסגולת ק"ש שכל תיבה ממנה מפנה רוח הטומאה מאבר אחד עיי"ש באריכות ולזה בחרו בק"ש.

דף ו' ע"ב, אר"ח אר"ח כל "הקובע" מקום לתפילתו אלקי אברהם בעזרו, היינו שקובע לו מקום שדעתו ומחשבותיו יחד עם הגוף עומדים ונקבעים בביהכ"נ ואין מחשבותיו שוט ומתהלך בארץ ואינו בבית הכנסת כלל (וז"פ הש"ס שם המתפלל אחורי ביהכנ"נ היינו שמתפלל בביהכ"נ ומחשבותיו המה אחורי בית הכנסת) ולזה אלקי אברהם בעזרו עיין מהרש"א סנהדרין דף צ"ה דעזר הוא רק בעזר העוזר עי"ש וז"פ הש"ס שבת (לא.) "קבעת" עתים לתורה, היינו כנ"ל ומיושב בזה קושית התוס' סנהדרין (ז.) אלא על ד"ת עי"ש ולפי' הנ"ל מיושב ודו"ק. וזה כוונת רש"י ז"ל שם והמתפלל אחורי ביהכ"נ ואינו מחשבותיו ודעתו כנ"ל.

דף ז' ע"ב, רות מאי רות פרש"י רות המואבי', דדייק רש"י ז"ל "המואבי'" עפימ"ש דשם רות הי' לה בגיותה ולא שינתה שמה אחר שנתגיירה, ולזה פריך הש"ס מאי רות, ועיין בס' עץ יוסף בשם מדרש הנעלם דקודם הי' לה שם גילית, ומחלון קרא לה שם רות עי"ש ובמהרש"א בבב"ת דף י"ד ע"ב דעל ספר שאל למה נקרא שם הספר רות ע"ש.

בדף ט' ע"ב, אר"י לעולם ירוץ אדם לקראת מלכי ישראל, ובנוסח כת"י כתוב לקראת "פני" מלכים היינו עפימ"ש בס' נחלת יעקב פ' חי' דמצות הידור פני זקן הוא ג"כ לאות על השארת הנפש ולזה בעת הזקנה שנחלש כח החומרי נתחזק כח הנפשיי יותר וזה מחובת הידור פני זקן להאמין בהשארת הנפש ולזה ריצה לקראת מלכי ישראל דמי שמהדר ביראה וכבוד למלכי ישראל הוא אות שמאמין בחי עולמים והשארת הנפש וז"פ הש"ס ברכות דף כ"ח כי חלפו רבנן איקום מקמייהו ואקבל אגרא. כנ"ט.

בדף ט' ע"ב, מאימתי וכו' בין תכלת ללבן וזה מכוון מפסוק בדברים ד' וידעת היום היינו כשתכיר היום אזי והשבות אל לבבך כי ד' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, אז הוא הזמן לקרות ק"ש וז"פ הפ' "לך יום".

---

ביבליוגרפיה: חכמי גליציה, ו, 201.