רבי קלמן ובר

רבי קלמן קלונימוס ב"ר יוסף ובר (ה'תרל"א, 1871 –  י"ז תשרי ה'תרצ"ב, 28 בספטמבר 1931) רבה של פישטיאן נשיא הלשכה המרכזית לקהילות היראים בסלובקיה.

בשל עיסוקו הרב בהנהגת הקהילה האורתודוקסית בסלובקיה כולה, נשא לצדו בעול הרבנות בפישטיאן, הראב"ד רבי ישכר שלמה טייכטל.

קורות חייו

נולד במאקאווא, למד מפי רבי זוסמן סופר בישיבתו בפאקש, ובפרשבורג בישיבתו של השבט סופר. לאחר נישואיו נבחר לכהן כאב"ד רעטע.

בשנת ה'תרס"ב נבחר לכהן כרבה של פישטיאן. בשנת ה'תרע"ט היה שותף להקמת ההסתדרות האורתודוקסית 'לשכת היראים' במדינת סלובקיה והועמד בראשה.

נפטר בפרשבורג בחול המועד סוכות ה'תרצ"ב, והובא לקבורה בעירו פישטיאן.

מתורתו

רבו, רבי אליעזר זוסמן סופר, מצטט חידוש משמו בספרו הנודע "עט סופר" (ח"ב, ה'תרנ"ט. כלל נד פרט א, ד"ה אלא לר"י): "ותלמידי המופלג כ"ה קלמן וועבר נ"י אמר לישב….". הוא פרסם גם בכתב העת "עמק הלכה" שיצא בזמנו בעיר בוטרקס (חוברת ראשונה סימן ה. עוד מצוטט ד"ת בשמו בספר אם לבינה (תרפ"ו) בסוגיה דשמא יעבירנו (יט: מדפי הספר). עוד משמו בספר 'משנה שכיר' עה"ת פר' וישלח (מכבוד מחו' הגאון אב"ד פה שליט"א).

תשובה אליו בתורת יקותיאל (רוזנברגר) סימן נד.

עליו

רבי קלמן ובר היה מהמתנגדים לציונות וקומם עליו את הציונים, וכך כתב אחד מהם במכתב הסתה נגד רק"ו לעיתונות האמריקאית-יהודית:

מכתב מסלוקיה

במכתבי הראשון הודעתי אודות התסיסה בקרב יהודי הארץ לרגל מעשי כנופיא קטנה אשר אחזה רתן [!] הממשלה בידיה במחנה האדוקים והיא מושלת ביד חזקה, בדם ואש ובתמרות עשן. ספרתי איך הרב קלמן וועבער ראש הלשכה החרדית זנח תעודתו ונעשה מדינאי, שוטר טשעכי ונעשה לעוכר ישראל, במשך הבחירות לבית המחוקקים בפראג, הסיב כי היהודים נשארו בלי מורשה ואין לפצות פה. וגם זאת כי השתמש בתכסיס צוררי ישראל והשמיע, כי כל הנמנע מליתן קולו על הקאנדידאט שלו שונא ארצו ומולדתו ונמנה על אויבי המדינה, פעולתו זה החדשה של וועבער עררה התמרמרות גדולה בין היהודים והקהלות התחילו להתארגן נגדו ונגד השנות תעודת הלשכה ויצאו בפומבי בדרישה שיתפטר ממשמרתו ביחד עם כל מסיעיו חברי הכנופיה העכורה, וועבער פחד מהתסיסה ורעדה אחזתהו, ברם מדינאי הוא והתחיל להשתמש בתכסיסי מדינאים לבצר מעמדו מחדש, מה עשה? על ידי שלוחיו ערך אסופה גדולה בקאשיץ, אליה באו בעלי בתים מאנשי שלומו בכל הארץ והם כמובן נתנו אמון בו בהחלטה פומבית כשרו את השרץ במ"ט טעמים וגם החליטו לדרוש מהסתדרות מהקהלות החרדיות להוציא חרם, איסור חמור, על כל הנוטים אחרי הלאמיות, ומה גם על מי שחבר לציונים באיזה דמות שיהיה. בהתנגדות לציונית רוצים לטהר כל טומאה לעור עיני היהודים הם רוצים ממש כתכסיס שאר בעלי האגודה בפולין ואשכנז. סוף הדבר מי ישורנו, ברם אחת פעל ועשה הרב וועבער, הכניס אש המחלוקה בקהלות ישראל ומי יודע מה יולד יום! אצל הממשלה הטשעכי נעשה הרב וועבער יחסן גדול, חביבם, מכר להם את היהודים וזה נותן לו כח רב לאסונינו, ברם נגד כח עם שלם אפילו כח בר נש כזה כאין, ולבסוף יבא על שכרו. בטוחים אנחנו להגביר עליו רק תפלתינו שיהדות האמריקאית לא תרבה אונו, אם המוסד עזרת תורה ואם הסענטראל רעליעף לא ימציאו לידיו הסכומים המיועדים בעד סלוקיה ואשר בוודאי יבאו, לא יהיה לרב הזה און לפרוש מצודתו על כל הארץ בכחו הרשמי. תכסיסיו דורשים כסף, ואם יסתמו בפניו המעינות של כסף לא יהיה אפשר להרבות בתעמולה להמם העם.

[אפריון, ג (תרפו), ניו יורק, עמ' 135-136]

 

משפחתו

אביו רבי יוסף ובר (נפטר י' ניסן ה'תרס"ג, 7 באפריל 1903) היה תלמידו של רבי שלמה זלמן אולמן ממאקאווא, מחבר "יריעות שלמה". הוא התגורר במאקווא. תשובה אליו בספר תשובות בית הלל החדש סימן קא).

אחיו ר' אברהם ובר, היה אביה של דבורה אשת רבי נפתלי צבי ב"ר שאול בראך, שירש את אביו ברבנות מגנדורף. רנ"צ נספה עם אשתו ובנם בשואה.

אשתו היתה בתם של רבי יוסף דב בער כהנא-קאהן, דיין ומו"צ בשיף-שוהל בווינה והרבנית סרח בתם של רבי בנימין זלמן שפיצר וגיטל בת החתם סופר. צאצאיהם:

• בנו, ר' שמעון ובר התגורר בלונדון (נפטר ב' ניסן ה'תשמ"ח, 20 במרץ 1988) ובנו-נכדו הקרוי על שם הסב, ר' קלמן וועבער, התגורר במונסי.
• בנו ר' שמשון. חתנו ר' אשר צבי משה אדלר מלונדון.
• בנו ר' שלמה זלמן, חתן ר' אשר רייכנר ומרים יאכעט בת רבי יצחק אברהם משה פרידמן מטופולצ'ן ואסתר בת ר' אלי' שיקק ושרה בת ר' אלי' קורניצר.
• בתו חיה פייגלא נישאה (שלוש שנים לאחר פטירתו) לרבי בן ציון יוסף הלוי אונגר (בנו של תלמידו רבי שמואל דוד אונגר אב"ד נייטרא), ממלא מקומו ברבנות פישטיאן. נרצח במחנה הריכוז סרד בסלובקיה, בז' תשרי ה'תש"ה. חיה פייגא נרצחה באושוויץ בט"ו תשרי ה'תש"ה עם בנם קלמן משה ובתם סרח יהודית.
• בתו שרה נישאה לצבי יהודה ב"ר אברהם חנוך פרידמן ראב"ד סאטמר.

מילות מפתח: וועבער, ועבר