רבי מאיר רבינזון

רבי מאיר ב"ר יהושע צבי רבינזון (כ"ב אב ה'תרי"ב, 1952 – י"ט תמוז ה'תרצ"ו, 9 ביולי 1936) רבה של רדושקביץ שבליטא ועיירות נוספות, ובסוף ימיו בירושלים.

קורות חייו

נולד בוונדזיגולה לרב העיירה רבי יהושע צבי. נשא את לאה ב"ר צבי. בתחילת דרכו ברבנות כיהן בעיירה קרוק (תרל"ח-תרמ"ג), אחר כך בשווינציאן (תרמ"ג-תרמ"ו).

במשך כחמישים שנה היה רבה של רדושקביץ, ובשנת ה'תרצ"ג עלה לארץ ישראל והותיר על כס הרבנות ברדושקביץ את בנו רבי יוסף זונדל, שכיהן עד אז ברבנות פלשצניץ וגלובוקי.

בהלוויתו בירושלים ספדו לו רבי איסר זלמן מלצר ורבי יעקב משה חרל"פ [וכן רא"מ ולקובסקי, רב"ז מרגולין, רבי רפאל קצנלנבוגן (קרוב משפחתו מקשרי נישואין) ורבי זאב גולד].

מכתביו

חיבר: דרשות מבי"ץ; מקצעות החושן על חושן משפט; נימוקי מבי"ץ על הרי"ף, ותשובות מבי"ץ. נדפסו: אמר מ"ר (ירושלים ה'תר"צ), והערות וחידושים על הנודע ביהודה (וילנה תרנ"ט).

מלבד ספריו פרסם מחידושי תורתו בכתבי העת התורניים של התקופה: יגדיל תורה, כנסת ישראל, שערי ציון.

עליו

הרב הגאון ר' מאיר רבינזון ז"ל: קווים לדמותו

היד רועדת והלב דופק כהולם פעם וקשה לי לרכז את המחשבה בשעה שאני רושם את הטורים הללו בשביל ספר הזכרון לעיר ואם בישראל שנכחדה בידי רשעי עולם. הכרתי את רדושקוביץ ואת אנשיה החביבים והנאורים ורב הכאב על אחריתם המרה. אך נעניתי ברצון לבקשתה של מערכת ספר-הזכרון לציין ולהגדיר בקצרה את מהותו הרוחנית והתורנית של חותני הרב הגאון, איש האשכולות וחכימא דיהודאי, מרן ר' מאיר רבינזון, רבה ומדריכה של רדושקוביץ, במשך תקופה של יובל שנים.

כאיש חביב וסביר, חברתי ופופולארי ביותר, שהשפעתו מרובה על הבריות, הטביע לא מעט מחותמו על העיירה ויושביה.

הוא היה בנו של הרב הגאון הצדיק ר' יהושע צבי מוונדזיגולה בפלך קובנה, שעלה לירושלים והרביץ בה תורה במשך כמה שנים. בנעוריו נתפרסם ר' מאיר כהעילוי מוונדזיגולה. הוא חונן בכשרונות נעלים ובכח זכרון מפליא, וכאשר נתקבל בעודו רך בשנים לרב בקרוקי פלך קובנה, יצא לו שם כאחד מגדולי הרבנים בזאמוט. הרבנים הגאונים מאותו הדור כמו רבנו יצחק אלחנן מקובנה, ר' יוסף זכריהו שטרן משאוויל ור' אלכסנדר משה מראסיין העריצו אותו כאחד מגדולי הדור. הוא היה ידוע כבר אז כחריף שנון ובקי עצום בתלמוד בבלי וירושלמי, וכמחדש חידושים קולעים בתורה, שנדפסו אז בירחונים תורניים כמו "יגדיל תורה" באודיסה וקובצים אחרים. באותה התקופה היה נקרא בפי כל בשם "ר' מאירקה מקרוקי" וכשנתפרסם אחר כך לרב ואב"ד ברדושקוביץ יצאו לו מוניטין כאחד מגדולי הדור.

בינתים הגדיל והאדיר בתורתו, ובקיאותו היתה מפליאה ממש. הוא ידע כל הש"ס בבלי עם מפרשים כמעט בעל פה וכל רז לא אניס ליה. מיוחדת במינה היתה גם בקיאותו הרבה בספרי האחרונים ובגללה זכה להיות לאחד הפוסקים המפורסמים השואל ומשיב בדברי הלכה לכל ערי ישראל שבסביבתו.

הרבנים מקרוב ומרחוק היו מזמינים אותו לדון ולסדר עניני הקהילות שלהם ואין עיר ועיירה מהסביבה אשר לא קראו את ר' מאיר מרדושקוביץ לדיונים וסדורים בעניני הצבור שלהן, ולא עוד אלא שגם הרב הגאון ר' ירוחם ממינסק המכונה "הגדול ממינסק" היה פונה אליו בכל דבר קשה ומסובך והיה מזמינו למינסק להתייעץ עמו בעניני הלכה למעשה.

מלבד בקיאותו וחריפותו של ר' מאיר בתורה היה איש-החיים ומכיר את טיב הבריות, איש ההלכה והמעשה, כמו כן פנו אליו מכמה ערים בעניני היתר עגונות וסמכו על פסק דינו כאיש-ההוראה הגדול ביותר בסביבתו.

תורתו של ר' מאיר היתה כמעין המתגבר, ומי שזכה להתחמם לאורה מצא בה פנינים יקרות לאמיתה של תורה. חידושיו הצטיינו גם בהתמצאות ורחבות מקיפה וגם בהבנה ישרה ומעמיקה. כסופר מהיר ובעל סיגנון שוטף מילא כמה כרכים בכתב ידו בחדשו חידושים מקוריים בכל מקצועות התורה בהלכה ובאגדה. כל הכרכים של כתבי ידו שמורים כעת במחלקת כתבי היד של בית הספרים הלאומי בירושלים, ורק משהו מחידושיו נתפרסם עד כה בדפוס. הרב בן ציון אייזנשטדט ז"ל הוציא את חדושיו המצויינים על ה"נודע ביהודה", וכן הופיעו דברי תורה קצרים משלו בכמה ירחונים וקובצים. רובי תורתו מצפים עוד לסידור והדפסה, ואז יתגלה כל המאור, כל הכוח המקורי שבו.

ר' מאיר רבינזון ישב רוב ימיו ברדושקוביץ, בה למד ויצר את רוב חידושיו בתורה ושמו נשתלב לעולמים בשמה של רדושקוביץ. לעת זקנתו עלה לירושלים, נתרועע שם עם הרב הראשי לא"י, הגאון רי"א הכהן קוק ונפטר בי"ט תמוז (תרצ"ג) [תרצ"ו] בגיל של פ"ד שנה. כתב ידו ותמונתו הושמו למשמרת במחלקת האוטוגרפים והפורטרטים של גדולי ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

בן ציון נוטלביץ, רב ואב"ד דברוקלין ניו-יורק

מקור: ספר רדושקוביץ.

משפחתו

אביו היה כאמור רבי יהושע צבי אב"ד ונדזגולה (ווענדזעגאלע), בנו של רבי מרדכי קובנר, בנו של רבי יעקב אב"ד איווניץ, בנו של המקובל רבי איצל'ה ביטענער. גם אביו עלה לעת זקנה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

אחיו היו הרבנים: רבי יעקב גרשון רבינוביץ רבה של שורווילישוק, ורבי קלמן רבה של מזערעץ (חתנו של הגביר מיכל כהנא מקורשאן). וכן: ר' יצחק ליב רבינוביץ מוילקוביסק שבפלך סובאלק, ר' משה לוינסון מסמורגון, ור' שמריהו רבינוביץ מפרנקפורט דמיין (אביו של הסוחר אברהם חיים רבינוביץ מברוקלין).

לרב רבינזון היו חמישה ילדים:

בניו: ד"ר מרדכי רבינזון (תרל"ז-תשי"ג); שלמה אליהו; יעקב (העילוי הנודע יענק'ל רדיטשקובר) ור' יוסף זונדל, ממלא מקומו ברבנות שנפטר בווילנה שנה לפני פרוץ המלחמה.

בתו מרים  נישאה לרב מנחם מאניש (מנוס) איסר פולונסקי, שניהם נספו בשואה; בתו בריינה נישאה לרב בן-ציון נטלוביץ, הם היגרו לארצות הברית ובעלה היה רב מפורסם שם.


ביבליוגרפיה: אייזנשטט, דור, ב, עמ' 45 ♦ שערי ציון, שנה טז (תרצ"ו), גליון ט-יב, עמ' נו-נז ♦ ספר רדושקביץ, תל אביב תשי"ג (לפי האמור שם הופקדה תמונתו בבית הספרים הלאומי בירושלים).


הערות: לפי אייזנשטט תאריך הלידה הוא בתרי"ד, ולפי זה גילו בעת הפטירה אינו כפי שכתב חתנו. במאמר חתנו רב"צ נוטלביץ בספר דרושקוביץ, תאריך הפטירה הוא י"ט תמוז ה'תרצ"ג. התאריך שגוי.

4 תגובות הוסף תגובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s