רבי ישראל הלוי רוזנברג

רבי ישראל ב"ר גרשון הלוי רוזנברג (ה'תרל"ו, 1876 – י"ג שבט ה'תשט"ז, 26 בינואר 1956) יו"ר ועד "עזרת תורה" ונשיא ועד ההצלה, נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

קורות חייו

נולד בלומז'ה. למד בישיבת לומזה, ובהמלצתו בכתב של רבי נח יצחק דיסקין, נסע ללמוד בישיבת סלבודקא, ואחר כך ב'קיבוץ' במאלטש ובכולל נובהרדוק. נסמך לרבנות בידי: רבי בן ציון שטרנפלד מבילסק, רבי יחיאל מיכל אפשטיין מנובהרדוק.

נישא לבת הגביר ר' פייבל גרינברג מנורווקה שבפלך גרודנה. כעבור שנים אחדות הרסה הממשלה הצארית את בית מסחרו של חמיו והזוג רוזנברג נאלץ להגר לארצות הברית.

הוא הגיע לארה"ב בגי לעשרים ושש. מיד עם הגיעו עמד בקשר עם הרב ד"ר הלל קליין, והלה הציע לו כעבור זמן מה את משרת הרבנות בפוקיפסי הסמוכה לניו יורק שבה הייתה קהילה יהודית אדוקה אך קטנה. כעבור שנה וכמה חודשים עבר לכהן בקהילה בעיר ביון שבניו ג'רזי. בתקופה זו הצטרף לאגודת הרבנים והיה לכח משפיע באגודה.

זמן מה היה רב בברלינגטון, ורמונט. ואחר כך נבחר בידי אגודת הקהילות (שלושה בתי כנסת) כרבה של ג'רזי סיטי. בתרס"ד התמנה כסגן נשיא ישיבת רבנו יצחק אלחנן, ובשנת תרפ"א, 1921, דחה הצעת רבנות כ"רב הכולל" בסט. לואיס, ומילא את מקומו של רבי ד"ר דוב רבל שהתפטר אז, בנשיאות ישיבת רבנו יצחק אלחנן.

rosenberg_large
בצעירותו

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמנה על מייסדי ועד ההצלה (סענטראל רעליעף) ונסע מטעמו לאירופה כדי לסייע למוסדות ולומדי התורה. לאחר מלחמת העולם השנייה היה נשיא ועד ההצלה. בעקבות הצלחת המגבית של ועד ההצלה נחתם הסכם שיתוף פעולה עם הג'וינט. בעקבות חתימת ההסכם שאיפשר הזרמת סכומים גדולים לפליטים היהודיים באירופה נוצר צורך בתקציבים עבור תלמידי חכמים, רבנים וראשי ישיבות והוא יזם את הקמת קרן "עזרת תורה" שתמכה באלפי אברכים ובני ישיבות, ושימש כנשיא המוסד. 

נקבר בבית הקברות הר הלבנון בקווינס, ניו יורק.

חידושי תורתו נדפסו בכתבי העת הרבניים בני זמנו: יגדיל תורה (הסלוצקאי), הפרדס ועוד. ממאמריו: 'לתקנת החנוך העברי' נדפס באוצר התורה, ניו יורק תרפ"ו, אות תתיב. עמ' 332 ואילך.

מכתבים אליו

  • רבי חיים עוזר גרודזנסקי, כ"ז טבת תרצ"ו, נדפס באגרות רח"ע ח"א עמ' לב
  • רבי איסר זלמן מלצר, תרצ"ז, נדפס במקורות שונים (בדרך עץ החיים, 406. מוסף שבת קודש  פרשת כי תבא תשס"א עמ' 26. ועוד)

ביבליוגרפיה: ראנד, תולדות אנשי שם, עמ' 125 ♦ ר' שמחה עלברג, עיני העדה, עמ' תרי-תרכג ♦ הפרדס, שנה ל, חוברת ו, הידיעה על פטירתו; שנה ל חוברת ח (גליון מוקדש לזכרו) ♦ תמונת קברו באתר קברים.קום

מילות מפתח: ראזענבערג

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s