רבי שאול ברזם

רבי שאול ברזם (ה'תרפ"ו – ו' אייר ה'תשכ"ד, 18 באפריל 1964) תלמיד חכם מפורסם שנפטר בצעירותו, מכתביו נדפסו הספרים "זכרון שאול".

קורות חייו

נולד בהולנד, שבע נדודים במחתרת בצרפת ועוד בזמן מלחמת העולם השנייה, ועלה ארצה בשנת ה'תש"ה באותה ספינה שבה עלה רבי אהרן יהודה ליב שטינמן. השלים לימודיו בישיבת חברון והתחבב על רבי אברהם ישעיהו קרליץ ששידכו ליוספה קניבסקי, בת אחותו מרים וגיסו רבי יעקב ישראל קניבסקי.

חלה ונפטר בגיל 38, בפטירתו הותיר אחריו בן יחיד ושבע בנות.

עליו

הנה בימים אלה נזדעזעה כל הסביבה כאן מפטירתו של הרה"ג ר' שאול ברזם זצ"ל, חתנו של מרן הגרי"י קניבסקי יבדל לחיים טובים.

רבי שאול ברזם

הגאון הצדיק ר' שאול זצ"ל היה מצויין מופלג, בקי עצום בש"ס ובקי עצום בפוסקים הלכה למעשה, ובעל מידות תרומיות ובעל חסד נפלא, ודורש ומבקש את האמת כמו שהעיד עליו מרן בעל החזו"א זצוקללה"ה, והוא חי בדוקא בהסתפקות עם רהיטים ישנים וכו' וכו', ותמיד קירב בחורים ואברכים מעירים וחיזק אותם בתורה והיה נותן עצה ונחמה לכל מר לבב, ובקיצור הוא היה אחד מיוחד שהלך בדרכי מרן בעל חזון איש זצוקללה"ה והיה ניכר עליו ששימש אותו וקלט ממנו הרבה דברים טובים.

ועתה איננו, פחות מארבעים שנה, השאיר אלמנה עם שמונה ילדים [בן יחיד ושבע בנות יחי'] והמצב נורא ואיון, וכל המקום כאן רעש ונזדעזע, ובהספד שנתקיים בכולל חזון איש באו כ"כ הרבה בני תורה ובעלי בתים והמון עם, עד שעמדו על המדריגות ועל החלונות ועל הגג ולא יכלו לזוז, התעוררות כזו לא ראו כאן שנים רבות…

[רבי שלמה ברעוודא, מכתב לרבי אפרים גרינבלט, ל' בעומר תשכ"ד]

הרב שאול ברזם, ז"ל: שבעה לפטירתו

עם הסתלקותו הפתאומית של הרב שאול ברזם ז"ל במיטב שנותיו, נלקחה מאתנו אישיות זוהרת המפיצה קרני אורה של תורה, נפשו להטה באש אהבת המקום והבריות, התמזגו בו גדלות של אמת בתורה וגדלות של מידות.

לאחר השואה, בה פעל במחתרת בצרפת, נכנס לישיבת חברון כשהוא נכסף לעלות בתורה ולשכלל את מידותיו. כשרונותיו היו מעולים. חברו בו הבנה יסודית וישרות, חשיבה וניתוח מעמיק. הוא למד בשקידה עצומה ותוך שנים ספורות היה לאחד מבחירי הישיבה ולמדניה המובהקים שרבים פונים אליו ומבקשים הדרכתו.

ר' שאול היה פעיל בהגנה בירושלים במסגרת החי"ש. חברי ההגנה מכל החוגים הכירו בצדקתו וראו בו ת"ח צעיר אמיץ הממלא תפקידו בנאמנות ודבקות דתית, מוכן לחרף נפשו למען הזולת, מעודד ומושיט ידו לעזר לכל כשחיוך נסוך תדיר על פניו המסבירות.

גם בימי שירותו לא פסק פיו מגירסה. בתש"ח צורפנו לנצורים בנווה יעקב שליד רמאללה ועברו עלינו ימי אמונים וסיורים מיגעים ולעתים גם קרבות מרים. חזרנו בשעות הלילה המאוחרות לאהלינו ונפלנו על משכבנו עייפים ורצוצים. ואלו ר' שאול הדליק את פנס הרוח ולאורו המבליח עסק בתורה לעתים עד שעות הבוקר.

ביחד עם היחידה הדתית השתתף בפיצוץ הראשון בירושלים שנועד להרוס את מפקדת הפורעים הערבים ברוממה שזממה להבריח את היהודים מהכניסה לעיר באמצעות פגיעות בתושבים ובתחבורה. המפקדה הערבית התמקמה בבית חרושת ערבי לגזוז ליד בנייני האומה והפיצוץ נקבע לליל שבת. ור' שאול מיהר להתייעץ עם הגרצ"פ פרנק זצ"ל, אשר הורה כי למצווה תחשב הפעולה ודחיתה הריהי כשפיכות דמים. שאול עודדנו ואימץ את רוחנו ולאחר התפילה יצאנו מאוששים לפעולה בהרגשה כי אנו הולכים בשליחות מצווה רבתי. פעולה זו הניסה את הפורעים ורוממה הפכה לשכונה עברית.

לאחר שרותו חזר לתלמודו בישיבה ביתר שאת ויתר עוז, הגאון בעל החזון איש זצ"ל הכיר בגדלותו, הגדירו כעילוי בישרות ועמקות ובחרו לחתן לבת אחותו בת הגר"י קנייבסקי. אחר נשואיו המשיך להקדיש את כל מעייניו ועתותיו לתורה ויראה, והיה לאחד מחכמי ישרל הצעירים, הגדולים והצנועים בארץ. לפתע נפטר והוא במרום עלייתו.

[רבי שלמה קוק, הצפה, יד אייר תשכ"ד]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s