רבי אשר רוזנבוים

רבי אשר ב"ר אברהם רוזנבוים (כ"ח תמוז ה'תר"ס, 25 ביולי 1900 – ז' אדר תשל"ה, 18 בפברואר 1975) היה מייסד ישיבת בית יוסף באוסטרוב מזובייצקי שבפולין, רבה של שכונת נורדיה בתל אביב, רב בית הכנסת בוגרשוב ומחבר פורה של ספרות תורנית. בולטת בספריו סדרת "מעדני אשר".

קורות חייו

נולד בביאליסטוק שבפולין לרבי אברהם ב"ר אהרן דב רוזנבוים וללאה בת רבי אשר טפר. למד בישיבות לומז'ה, ביאליסטוק, ראדין (בה הכיר את רבי אלחנן וסרמן) ואיישישוק ונסמך לרבנות.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד, והוא בן 14, חזר מישיבת ראדין והיה מעשרת מייסדי הקיבוץ העירוני "בית אולפנא". במשך ימי המלחמה הסתובב בעיירות שבמחוזות לומז'ה וביאליסטוק ונשא דרשות חיזוק. באמצעות דרשות אלו יסד את ישיבת בית יוסף הגדולה באוסטרוב מזובייצקי שבשיאה למדו בה מאתיים בחורים. ותלמוד תורה שלמדו בו כארבע מאות תלמידים עד השואה.

נישא לרבקה מרים בת ר' מנחם דרוזדובסקי מאוסטרוב מזובייצקי, תלמידם של הנצי"ב, רבי חיים סולובייצ'יק והחפץ חיים ודמות מוכרת בין אנשי המוסר בליטא, ועבר להתגורר בעיר זו.

ביער דלוגשדלה תרצ"א, טובי בחורי פלך לומז'ה מעטרים קבוצת רבנים. על השולחן שלישי מימין: רבי אשר רוזנבוים. חמישי: רבי דב מנחם רגנשברג מזמברובה. שישי: רבה של העיר בראק שליד אוסטרוב מזובייצקי; הרב אלכסנדר זושא פרידמן הי"ד ואנשי חינוך נוספים.

בשנת ה'תרצ"ג, 1933, עלו בני הזוג לארץ ישראל והתיישבו בצריף בשכונת נורדיה (בו התגוררו כעשרים שנה עד עברם לדירתם ברחוב חובבי ציון 55) בתל אביב. הרב רוזנבוים התמנה כרב בית הכנסת המרכזי ברחוב בוגרשוב 63 בתל אביב וכרבה של שכונת נורדיה, משרות שבהן נשא כארבעים שנה.

בב' כסלו ה'תשכ"ח, 4 בדצמבר 1967, נפטרה אחותו פייגל מיטניק בפתח תקוה. כחודשיים לאחר מכן, בי"ט שבט ה'תשכ"ח, 18 בפברואר 1868, נפטרה אשתו הרבנית רבקה מרים ונקברה בבית הקברות בקרית שאול.

הרב רוזנבוים נפטר בז' אדר תשל"ה, 18 בפברואר 1975, ונקבר לצד אשתו בקרית שאול. לאחר פטירתו קמה בבית הכנסת שלו ברחוב בוגרשוב ישיבת מתמידים לבני 8-12 בשם "יד אשר" על שמו.

משפחתו

אמו לאה (בת ר' אשר טפר) נפטרה בה' כסלו ה'תרצ"ג בביאליסטוק ונקברה שם. אביו ר' אברהם ב"ר אהרן דב עלה אף הוא לארץ ישראל ונפטר בי"ד חשון ה'תשי"ג בתל אביב.

חמיו הצדיק רבי מנחם ב"ר יעקב מרדכי דרוזדובסקי עלה אף הוא עם אשתו לארץ ישראל, הוא נפטר בתל אביב בי"ז אב ה'תש"ב, רעייתו מטיל (בת ר' פישל) נפטרה בעפולה בט"ו בשבט ה'תשט"ז. אחי חמיו, ר' צבי ב"ר יעקב מרדכי דרוזדובסקי נפטר בלודז' בי' סיון ה'תרצ"ז, ואשתו חיה בת ר' שמואל הכהן נרצחה בשואה בגטו ורשה. אחותם גולדה רייזל פרידקס-שמחוני נפטרה בחיפה בג' אדר א' ה'תשי"א. אחותם עטה נספתה באוסטרוב מזובייצקי. אחיהם ר' משה התגורר אף הוא באוסטרוב ונספה בשואה בגטו ורשה.

אחיו, רבי יצחק מאיר רוזנבוים, שהיה רב ומו"צ בטיקטין הסמוכה לביאליסטוק נפטר בחג השבועות, ו' בסיון. בתו סנדקה ובנה יצחק מאיר (הקרוי ע"ש הסבא) נרצחו בשואה בביאליסטוק.

אחותו מנוחה סוקולביץ נפטרה באוטבוצק בכ"ה באדר. בעלה ר' חיים מאיר סוקולביץ, בתם מינדל ומשפחתה, בניהם זיידל, פייגל, חשה, משה וכלתם טייבל ובנה מנחם, נספו כולם בשואה בביאליסטוק.

  • בנם פישל נפטר בילדותו באוסטרוב מזובייצקי, בה' סיון.
  • בתם דבורה נישאה לר' נפתלי הכהן בלס. ילדיהם: שמחה בונם, לאה, דליה, אברהם, מיכאל.
  • בתם שרה נישאה למרדכי הולצבלט. ילדיהם: נחמן, צפריר. אביו של מרדכי היה נחמן (ב"ר יצחק אהרן) הולצבלט יו"ר הקהילה היהודית וההנהלה הציונית בעיר סבין שבפלך לובלין, בה נפטר (בג' כסלו ה'תרצ"ט) ונקבר. אשתו פייגה (בת ר' יעקב פוקס) נרצחה עם יתר המשפחה בידי הנאצים.
  • בנם רבי מנחם רוזנבוים מתגורר בבני ברק ממשיך את אביו בכהנו כרבו של בית הכנסת בבוגרשוב 63.

כתביו

הרב רוזנבוים היה כותב פורה, בספריו הוא מהלל את הכתיבה עבור המוני העם ומשבח את עדיפותה על פני כתיבת פלפולים מבריקים שייתכן וגדולתם התורנית רבה יותר אך בהעדר דרשנות עממית, ישמטו הללו את הקרקע מתחת רגליהם כשיתברר שיותר ויותר מן ההמון עוזב את הדת ואת התורה. הוא ראה בתהליך העובר על יהדות ארצות הברית, אות אזהרה לקראת תהליך דומה שעובר ויעבור על היהדות בישראל ולכן השקיע את רוב עבודתו הספרותית בכתיבה הפונה גם לשכבות העממיות של מי שאינם ספונים בבית המדרש.

מלבד ספריו הרבים כתב בקביעות בעיתונים החרדיים והדתיים: המודיע, הצופה, שערים, היסוד והנאמן.

רשימת ספריו:

1-2. מעדני אשר – על התורה בשני חלקים (תשט"זתשי"ז)
3. מטעמי אשר (תשי"ח) – על הש"ס
4. מגדני אשר (תשי"ט) – על הש"ס
5. דברי אשר (תשי"ט)
6. שבילי אשר (תש"ך) – בתורת הרמב"ם
7. פניני אשר (תשכ"א)
8. הגיגי אשר (תשכ"ב)
9. מכמני אשר (תשכ"ג) – חלקו הראשון של הספר הוא אוסף אמרות ופנינים מגדולי ליטא ופולין שהמחבר הסתופף בצילם, בהם החפץ חיים והאמרי אמת, וזקני חסידי וורקי וקוצק, רבי בן ציון מאוסטרוב ורבי יצחק דוד מצ'יזוב
10. הדרני אשר (תשכ"ד) – הדרנים על הש"ס ושו"ע אורח חיים, עם רביבי אשר – חידושים על תנ"ך, ש"ס, זוהר ומדרש.
11. כוכבי אשר (תשכ"ה) – דרשות לאירועים לכל שבוע ושבוע, עם "אמרי שפר"
12. נתיבי אשר – על קדושת השבת, המועדים והימים הנוראים
13. בינת אשר – על פרקי אבות (תשכ"ח), ונספח לו "תפארת מנחם" מבנו הרב מנחם רוזנבוים.


ביבליוגרפיה: אנציקלופדיה תדהר בערכו, השנתון הדתי עמ' 267, הקדמות ספריו, מצבת קברו בקרית שאול.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s