רבי יקותיאל עליון

רבי יקותיאל ליב ב"ר יעקב עליון (עליאן; ה'תר"ח, 1848 – כ"א אייר ה'תר"ס, 20 במאי 1900) רבן של זזמיר ודאגדה שבפלך דווינסק. מספרו הגדול 'יד יקותיאל' נדפסו רק הקונטרס 'גליון מהרי"ל – משנת יקותיאל' ומאמר אחד גדול 'חבת הקודש'.

נולד בקרוז' שבליטא, לרב העיר, הצדיק רבי יעקב ב"ר נחמיה שנודע בכינויו 'ר' יענקעלע מקראז', מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין, בסוף ימיו עלה לירושלים ונפטר בה בכ"א כסלו ה'תרל"ז. הוא נקבר בהר הזיתים.

בגיל עשרים ושלוש הגיע לווילנא והתקרב לרבי בצלאל הכהן (ששיבח אותו בפני רבי אברהם צבי הכהן מדאוג על כתיבתו התמציתית). התקבל כרבה של זזמר. בשנת ה'תרנ"ג הדפיס חתנו את ספרו הראשון בהסכמת רבי יצחק אלחנן ספקטור (להלן 'עליו'). בשנת ה'תרנ"ט הדפיס את ספרו 'חבת הקודש' ובו הוא משרטט את עקרונות הציונות הדתית ותוקף את עמדות הציונות החילונית.

נהג לחתום על חל ממאמריו בפסבדונים אדם יל"ע שפתרונו: אדם יהודה ליב עליון.

משפחתו

רבי יקותיאל ליב נפטר בגיל 52. הוא הספיק להשיא רק שתיים מבנותיו, אחת התארסה סמוך לפטירתו ונישאה לאחר פטירתו, חתנה זכה לשבת על כסאו ברבנות דאגדה מיד לאחר החתונה, ואחת נותרה יתומה:

  • רבי דוד ב"ר יצחק אייזיק גינצבורג – הו"ל בשנת תרנ"ג את הדוגמה הראשונה מספרו של חמיו, וקראה בשם 'גליון מהרי"ל' או 'משנת יקותיאל', חידושים במשנה ומפרשיה בסדר זרעים. בעמודי הספר האחרונים, הערותיו. בהמשך היגר לארצות הברית וכיהן ברבנות ברוצ'סטר ניו יורק ובווילקס-ברי שבפנסילבניה
    • חתנו, רבי יצחק מאיר (איזידור) דווידסון, מילא את מקומו כרבה של ווילקס-ברי שבפנסילבניה
  • רבי מנחם מנדל ב"ר אברהם הכהן ברנבוים – רבה של יוחאוויץ בפלך ויטבסק, תלמידם של רבי אברהם יוסף לוריא רבה של קריסלאווע ושל רבי נחום גרינהויז רבה של טרוקי.
  • בתו בת שבע – נישאה לרבי יעקב גדליהו סמורגון (סמארגון, סמרגון, שמרגון) – מתלמידי רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, נישא לאחר פטירת חמיו וירש את מקומו ברבנות דאגדה. מחבר "בכורי יעקב" על ש"ס ויו"ד (לפי שם הגדולים השלישי).
  • בתו חנה נותרה יתומה לאחר פטירתו.

רבי משה זקס רבן של נמוקשט ופיליפובה, היה גיסו של רבי יקותיאל. בנו רבי יהודה בן ציון היה רב בפרירוסלה ולאחר פטירת אביו, יורשו ברבנות נמוקשט.

עליו

…תקותי כי על ידי חבורו היקר יזכהו ה' להשיג מקום נכון וגדול ולפי גודל ערכו וכפי תפארת אבותיו הרבנים הגדולים הקדושים נ"ע וכפי הכרתי שהנני מכיר את רומעכ"ת זה ערך עשרים שנה את גודל מעכת"ר ינשאהו ה' להתקבל בעיר גדולה ויעלה ויצליח מעלה מעלה כנפשו ונפש ידידו דוש"ת המברכו מלב ונפש

יצחק אלחנן החוב"ק קאוונא

[מתוך הסכמת רבי יצחק אלחנן ספקטור לספרו הראשון, תרנ"ג]


ביבליוגרפיה: אנציקלופדיה של הצה"ד, ד, עמ' 187-188 ♦ יהדות ליטא, עמ' 75  ♦ חיות, אוצר 240.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s