רבי אלעזר (ב"ר ירמיה) לעוו

רבי אלעזר ב"ר ירמיה לעוו (כ"ג שבט ה'תקצ"ט, 7 בפברואר 1839 – י"ד כסלו ה'תרע"ח, 29 בנובמבר 1917) אב"ד אוהעל ואונגוואר. מחבר "פקודת אלעזר" על סוגיות הש"ס ושו"ת.

קורות חייו

נולד בטאפאלטשאן לרבי ירמיה ב"ר בנימין וולף לעוו ולמרת בילא חיה ב"ר ר' צבי פאפפער מסעמניץ, בתקופה שבה זקנו, רבי בנימין וולף מחבר 'שערי תורה' כיהן כרב העיר, ואביו רבי ירמיה לעוו למד בישיבה המקומית ושלח ידו במסחר.

כעבור תקופה עקרה המשפחה למגנדורף, כשאביו התמנה כרב העיר. משם עבר אביו למלא את מקום הסב בווערבוי ואחר כך עבר לאוהעל שבה שימש אב"ד במשך עשרים ושתים שנים.

כשהגיעה המשפחה לאוהעל, היה אלעזר בן 13. בגיל 14 הוא כבר כתב את חיבורו הראשון קונטרס בשם 'מזכרת אהבה' לכבוד אמו.

בגיל 19 נשא לאשה את ליבה בתם של ר' אהרן ובלומה איש-שלום (היא נפטרה 3 שנים לפניו בר"ח טבת תרע"ה). מיד לאחר נישואיו היה 'תופס ישיבה', במקביל למסחרו שהצליח מאד. (בגיל 22 תיארו אותו רבי מנחם אש ורבי יהודה אסאד בתואר 'גאון מובהק').

לאחר פטירת אביו נבחר בהסכמה מלאה של הקהילה כממלא מקומו, תחילה סירב בטענה שאביו אף הוא סבל רבות ממשרת הרבנות באוהעל, משלחת רבנים ובראשם הדיינים המקומיים רבי ישעיה קנופלר, רבי משה זיידנפלד ורבי מרדכי ברקוביץ' וכן רבי יוסף קאהן משאל, אחיו ר' פנחס זעליג וחמיו, הפעילו עליו לחץ לקבל את המשרה. גם משלחת רבנים מגדולי רבני המדינה הצטרפו, בין הנוכחים: רבי שמעלקה מסעלעש, רבי חיים צבי מנהיימר, רבי דוד דייטש, ר' לייבוש יולס משעבעש, רבי יוסף צבי וייס מערלוי, רבי אהרן פריעד, רבי דוד שיק, רבי חיים סופר ואחיו ר"נ ור' זוסמאן, רבי פסח זינגר, רבי אהרן ביסטריץ, רבי אברהם יצחק גליק, רבי עמרם בלום, רבי ישעיה בייערן, רבי שמואל ורבי שאול עהרנפלדף רבי מאיר טרעביטש ורבי ליבוש ליפשיטץ ואחרים.

מיד לאחר שקיבל את עול הרבנות, עם תחילת זמן הקיץ של שנת ה'תרל"ד הגיעו לישיבתו תלמידים רבים והוא החל 'לנהוג נשיאותו ברמה'.

במשך 12.5 שנים היה רבה הראשי של אוהעל, אז התעוררה תנועה בתוך הקהילה לטובת קו מודרני מתקדם, ורבי אלעזר פעל מהר – הוא פיצל את הקהילה תחת הקריאה 'מי לה' אלי', וקווי היסוד של קהילת היראים שיסד מנעו כניסת מחללי שבת ואוכלי לא-כשר לקהילה.

כעבור חצי שנה, עם התייצבות הקהילה החדשה באוהעל, קיבל הצעת רבנות מקהילת פסט (בבודפסט) לפני הגאון רבי קופל רייך, אולם דחה הצעה זו מחשש שלא יוכל במקביל להחזיק ישיבה במקום. כעבור זמן מה קיבל הצעת רבנות מקהילת אונגוואר ועבר לשם כשבמקביל הוא מנהל מרחוק את קהילת היראים באוהעל ללא שכר.

הוא נפטר ביום חמישי י"ד כסלו ה'תרע"ח, והובא למנוחות ביום ראשון י"ז כסלו. וכבוד גדול עשו לו במותו

צאצאיו

  • בנו בכורו רבי בנימין וולף לעוו (תרכ"א-תרצ"ה) – הדפיס ספרי אביו וזקנו (וההקדמה שעליה מבוסס ערך זה), נפטר בי"ב סיון ה'תרצ"ה ונטמן בקלוז'
  • בנו רבי ירמיה (תרל"ד-?)
  • בתו מלכה – נישאה לרבי חיים סופר מפפד"מ (בנו של רבי משה סופר מטיסא-פריעד
  • בתו יוכבד דינה
  • בתו אסתר – נישאה לגביר הצדיק רבי יחיאל מרקוביץ' מסאטמר
  • בתו רחל
  • בתו יטלה
  • בנו רבי זליג

חתניו (לוקחי בנותיו הנ"ל בלא שם אישיהם): ר' דוד ליב זילברגר, ר' מרדכי פטרפרוינד מוולנדורף, ר' פייבל שלומון


ביבליוגרפיה: 'אמתחת בנימין' הקדמת בנו רבו"ו המו"ל פקודת אלעזר ♦ צוואת ותמונת רבינו הגדול והקדוש… ♦ תמונת מצבת קברו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s