רבי יעקב ב"ר מרדכי סנדר הלוי קופשטיין (ה'תר"ז, 1847 – י"ז בתשרי ה'תרצ"ד, 7 באוקטובר 1933) רבה של נמנצ'ין. מחבר "בית לוי", "פרי יעקב" ו"תורת הלוים".
קורות חייו
נולד למשפחת לויים המיוחסת למשפחת הלויים עפשטיין (רב בשם זהה, יעקב קאפשטיין, חתום בתקנות ק"ק לאקענבאך, תקצ"ט, ואולי הוא זקנו). צאצא של הרמ"א, התוספות יום טוב, הבית הלל והפנים מאירות. אביו ר' מרדכי סנדר הלוי ואמו פייגא רייזל לבית קמנצקי (מהמשפחות החשובות בלידא היהודית).
נשא לאשה את חיה רייזל ב"ר יהודה ליב גולדשטיין. נסמך להוראה בידי רבי מרדכי מלצר ורבי אליהו שיק מלידא, רבי אייזיל חריף מסלונים, ורבי אברהם שמואל דיסקין מוולקוביסק.
בשנת ה'תרל"ג, 1873, התמנה כדיין בבית הדין של רבי מרדכי מלצר בלידא.
בשנת ה'תרמ"ד התקבל כרבה של נימענצין בפלך ווילנה, משרה שבה נשא כיובל שנים עד לפטירתו בשבת חול המועד סוכות ה'תרצ"ד.
ספריו
בית לוי (תרמ"א), פרי יעקב (תרמ"ו) ותורת הלוים – אוסף כל מצוות והלכות הלויים ופלפולים בהם, ספר זה זכה לשתי מהדורות (וילנא תרס"א ותרפ"ו).
בהקדמותיו לספריו הוא מספר על יתר כתבי היד שלו "נתחדשו לי בעזהי"ת הרבה חידושים כפלים לתושיה בהלכה ואגדה ויש לי ב"ה ארבעה חיבורים רבי הכמות והאיכות אשר ראום גאונים ויהללום. וכאשר נמצא תחת ידי הסכמותיהם הלא המה: א) חידושים על יורה דעה. ב) שו"ת שהיה לי מו"מ עם גאוני הדור. ג) חמשה ועשרים הדרנים בהלכה ואגדה. ד) על דרושים לשבתות ומועדים וגם כסדר על פרשיות התורה" הוא היה סקפטי לגבי יכולתו המעשית להדפיס את כל חידושיו ומיהר להדפיס כל מה שהזדמן לו. ואכן רובם ככולם הושמדו בעת מלחמת העולם. בספר 'אהלי שם' מונה את שמות החיבורים:
א. שו"ת שם יעקב
ב. עדת יעקב על יורה דעה
ג. שופרא דיעקב על הירושלמי
ד. גן הדר – נ"ג הדרנים
ה. חסד ואמת – דרושי שבת ומועד
ו. שושנת יעקב – דרושים על סדר פרשיות התורה
ז. אחוזת עולם – על מגילת אסתר
כתב היד ובו ההדרנים שרד והיה מצוי בידי נכדו עורך הדין ר' (מרדכי) מקס קופשטיין בשיקגו. ממנו נדפס ד"ת אחד במסכת ביצה, בספר 'עטרת מרדכי' של נכדו רבי מרדכי רוגוב, מראשי ישיבת בית מדרש לתורה בשיקגו, חלק א' (ניו יורק תשכ"ב). נכדו זה היה בקשר עם הסב בחייו וגם ממנו ביקש שישתדל להדפיס מחידושיו.
מלבד חידוש זה נדפסו מחידושיו בהלכה ובאגדה בספרים: תבואות שמש (קיידאן תרפ"ט, סימן מא), גן צבי, ברית יצחק, שמן למאור, מטה אהרן, ובירחון התורני 'הפלס'.
מדברי תורתו
במגילה דף ט"ו ע"ב אמרינן: מה ראתה אסתר שזימנה להמן על המשתה? מבית אביה למדה – "אם רעב שונאך האכילהו לחם" (משלי כה). ומה שאמרו 'מבית אביה' פירש"י (על אתר) שמעה תינוקות אמרו כן. והגאון רבינו יהונתן כתב שזה דוחק ועיין מה שכתב הוא בזה בח"ב דרשות דאו"ה.
ולי נראה לפרש 'מבית אביה' – שאול, במעשה דבעלת אוב, שביקשה אותו לאכול אצלה ונודע כי שאול היה שונא לבעל אוב כי הוא ביערם מן הארץ כמסופר בשמואל א' פרק כ"ח.
[מכתב ידו, נדפס בספר 'אורייתא' כרך יא לפורים]
משפחתו
בניו
- רבי אליעזר הלוי קאפשטיין – התגורר בטבריג והתפרנס ממסחר, מחידושיו למסכת כתובות הודפסו בסוף ספרו של אחיו 'וזאת ליהודה'
- רבי מרדכי סנדר קאפשטיין – (עוד עליו: אוצר הרבנים 14230) רבה של ראדין ובסוף ימיו (תרצ"ד-תשי"ד) בארץ ישראל, מדברי תורתו כתב אביו בשמו בתוך קטע מדבריו שהודפס בסוף ספרו של בנו-אחיו 'וזאת ליהודה'
- בנו רבי אלימלך (מילטון) היה רב במיניאפוליס (נפטר ה'תשמ"ו)
- רבי יהודה הלוי קאפשטיין – (עליו: אוצר הרבנים 7081) רב אגודת הקהלות בעיר דלוטה (Duluth) מינסוטה, ולפני כן בערים סויסיטי, קנטון (לפי אוצר הרבנים בתר"צ, אבל זה לא יתכן כי בתרפ"ו כבר היה בדולות' וכותב שבעבר כיהן בקנטון) ואנסניה (תר"ע), מחבר "וזאת ליהודא" על יורה דעה ודרושים לבראשית (נדפס כנספח למהדורה השנייה של ספרו של אביו 'תורת הלוים')
- בנו ר' מרדכי (מקס) קופשטיין, עו"ד בשיקגו. נישא לאסתר, אחד מבניהם ד"ר ר' בנדט קופשטיין.
- בתו ליבא – נישאה לרבי בנימין ב"ר מאיר אלי' רוגוב
- בנם רבי מרדכי רוגוב, אב"ד סייני בליטא ואחר כך רב ור"מ בשיקגו
- בתם נישא לרבי אריה ליב בקשט, ראש ישיבה בדטרויט.
- בנם רבי מרדכי רוגוב, אב"ד סייני בליטא ואחר כך רב ור"מ בשיקגו
- בת – נישאה לרבי גדליה סנפיר (לפי אוצר הרבנים 4345 כנראה בטעות הוא בנו ולא חתנו), ממלא מקומו בנמנצ'ין (מתרצ"ד) ורבה האחרון עד שואת יהודי אירופה שבה נספה (נספה תש"ד, 1943)
- לפי שערי ציון ובעקבותיו אוצר הרבנים הייתה לו בת נוספת שנישאה לרב אברהם יצחק מנקין (עליו: אוצר הרבנים 1230), רב באיוויה. אך לפי ספר איביה (עמ' 198) הרב מנקין נשא לאשה את חיה בתה של זישה שכנה"ס, חיה הייתה אחותו של רבי אהרן יוסף באקשט משאוולי וכנראה הוא (שלמד עם רא"י מנקין בסלבודקה) היה השדכן.
ביבליוגרפיה: גוטליב, אהלי שם, עמ' 127 ♦ שערי ציון שנה יד חוברת א-ג עמ' מב-מג ♦ פרידמן, אוצר הרבנים מס.9880. (בפנקס הקהילות פולין ח, ע' ניימנצ'ין, נכתב בטעות שם ספרו תורת הלוים – 'תורת נביאים').
מילות מפתח: קאפשטיין, נימענצין, Kapscetejn, Kopshtein, Kopstein
אישי ישראל 
תגובה אחת הוסף תגובה