רבי גדליה טיקטין (הראשון)

רבי גדליה טיקטין (ה'תפ"ב, 1722 – ה'תקל"ג, 1773) דיין בגלוגא, רבן של טיקטין, ושוורזנץ-פוזנן וראש הישיבה הגדולה בה. ובסוף ימיו אב"ד לונטשיץ. תלמידו של רבי אריה לייב גינצבורג, ה'שאגת אריה'.

בשנת ה'תק"כ היה רבה של טיקטין.

בתו יוטא נישאה לרבי יצחק מרדכי ב"ר ברוך אב"ד גריידיץ (נפטר ו' אלול ה'תקע"ג) תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ ושל חמיו. ורבו של גיסו רבי אברהם טיקטין שגדל בביתו כיתום מגיל שבע.

בנו רבי אברהם טיקטין קרא את שם אחד מבניו גדליה על שמו, הוא נפטר בצעירותו והניח אחריו ילדים. בן אחר של רבי אברהם, רבי שלמה זלמן טיקטין, קרא לבנו בכורו על שם הסבא, הוא רבי גדליה טיקטין (השני) אב"ד ברסלאו.

עוד מתלמידיו: רבי אלעזר לאזי היילבוט ראב"ד אה"ו (סוכות תקז – א' שבט ה'תקע"ד).

לפי הלחמי, חכמי ישראל, עמ' קסב, רבי גדליה הוא שהעתיק וסידר עבור רבו את ספרו 'טורי אבן' על מסכתות ראש השנה חגיגה ומגילה, לאחר שרבו התקשה בראייה לעת זקנה.

חידושיו

רבים מחידושיו שרדו ולא נדפסו, חלקם זמינים במכון לתצלומי כתבי יד בירושלים וחלקם זמינים אף לעיון מקוון באתר הספרייה הלאומית:

  • חדושים (נכתבו תצ"ט-תקכ"ג)
    • כתב יד בית המדרש לרבנים בברסלאו, Ms. 245. מספר במתצכ"י B 450 (28°2322). הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל Ms. Heb. 28°2322. מתואר בקטלוג לוינגר-וינרב 74.
    • חדושים במסכתות גיטין, בבא קמא, בבא בתרא ועל חושן משפט (נכתבו תקי"ב-תקל"ב) – מעמ' 66 ואילך כותב ר"א טיקטין על אביו ומשפחתו ומקצת הדברים נדפסו בהקדמת 'פתח הבית'.
    • כתב יד בית המדרש לרבנים בברסלאו, Ms. 296. מספר במתצכ"י B 257 (4°878). הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל Ms. Heb. 4°878. מתואר בקטלוג לוינגר-וינרב 78.
  • חדושי ש"ס ושו"ת (נכתבו תקי"א-תקכ"ט)
    • כתב יד בית המדרש לרבנים בברסלאו, Ms. 279. מספר במתצכ"י B 435 (4°895). הספרייה הלאומית, ירושלים, ישראל Ms. Heb. 24°895
  • חדושים לתלמוד (חולין, גיטין)
    • כתב יד ספריית המכון להיסטוריה יהודית על שם עמנואל רינגלבלום, ורשה, פולין Ms. 1101. מספר במתצכ"י F 30834.
  • חדושים על התלמוד
    • כתב יד ספריית המכון להיסטוריה יהודית על שם עמנואל רינגלבלום, ורשה, פולין Ms. 60. בית המדרש לרבנים בברסלאו, Ms. 288. מספר במתצכ"י F 30147.
  • שאלות ותשובות (נכתבו תק"ט-תק"ל)
    • כתב יד ספריית המכון להיסטוריה יהודית על שם עמנואל רינגלבלום, ורשה, פולין Ms. 227. בית המדרש לרבנים בברסלאו, Ms. 299. מספר במתצכ"י F 30462.
מחידושיו למסכת גיטין, נדפסו בסוף חידושי הר"ן למסכת זו ברלין תקל"ח.

עליו

כד הוינא בר תשע נלקח ממני פאר ראשי, משוש תבל, כלילת יופי. אבא מארי הגאון אמתי המפורסם מרא דתלמודא מהו' גדליה טיקטין זצוק"ל. ושקעה שמשו אשר האירה פני תבל, שלא בעונתה כד הוי בר נ"א שנה, כאשר נודע ומפורסם שלא פסקה ישיבה מעל שולחנו. וממרחקים באו תלמידים הגונים, גדולי ישראל בעלי תריסין, לשמוע תורתו פום ממלל רברבן. צלל במים אדירים והעלה מרגניתא דלית בהו טימי, עקר הרים וטחנן זו בזו בחריפות ובקיאות, ובסברות עמוקות ורחבות מני ים, והיה בקי בכל הש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים הכל היה כשולחן ערוך לפניו כאשר העידו עליו תלמידיו גדולי הדור, אשר ישבו כסאות למשפט בקהלות גדולות וכאשר נראה מתוך חיבוריו הקדושים אשר הניח אחריו. אך הנה רבים זכו לאורו ואנכי בנו יחידו לא זכיתי להנות מאור תורתו ולראות זיקוקין דנורא דנפקיה מפומיה ונשארתי גלמוד.בכל שנה היה חוזר על כל ארבע [חלקי] שולחן ערוך, ולסוף ימיו היו חוזר גם כל שנה כל (ד') ספרי רמב"ם עם כל השייך להם, כמעט לא הניח דבר קטן או גדול, ובהיותו בר שיתסר למד כל ספר מדרש רבה ומאז והלאה לא שזפתו עוד עיניו, כי הי' כל מגמתו רק בגפ"ת, כי אמר אשר מרגיש בנפשו כי בא לעוה"ז ללמוד גופי תורה. ועם כל זה היו המדרשים שגורים בפיו. ושמעתי אשר הגאון המפורסם מ' צבי הירש ז"ל אבד"ק פיורדא כאשר עשה הספד רב על הגאון א"א ז"ל, העיד עליו אשר לא הניח אחריו כמוהו, ומי יוכל לספר עוצם שקידתו יומם ולילה לא מש מתוך האוהל… על כל אלה לבי דוי כי באה השמש בצהרים בהיותו [בן] נ"א שנה.

[בנו רבי אברהם, הקדמת 'פתח הבית']

ביבליוגרפיה: אוצר הרבנים מס.4317. הקדמת פתח הבית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s