רבי ישראל מייזלש

רבי ישראל ב"ר דוב בעריש מייזלש (~ה'תקפ"א, 1820 – י"ט חשון ה'תרל"ו, 17 בנובמבר 1875) היה אב"ד שדליץ ולימים דומ"צ בקראקא.

בנם של הרבנית פייטשא (נפטרה אחרי תרל"א) ורבי דב בעריש מייזלש אב"ד קראקא וורשה. חתנו של הגביר הנודע ר' אלכסנדר זיסל רפפורט מראשי הקהילה היהודית במינסק.

הוא מו"ל ספרו של אביו 'חידושי מהרד"ם' על ספר המצוות להרמב"ם.

בנו ר' יצחק מייזלש התגורר בבריסק דליטא.

נוסח מצבתו

ציון לנפש אבינו אדמו"ר הרב הגאון האמתי הצדיק המפורסם בוצינא קדישא חסידא ופרישא מ' ישראל אבד"ק שעדליץ, בהרב הגאון המפורסם בכל קצוי ארץ מ' דובעריש מייזעלש זצלה"ה.

יללה השמיעו בכל גבול ישראל

שאו מספד אחינו בית ישראל

רב ושליט נפל היום בישראל

אהה! בעוד יומם נכבה נר ישראל

לאנחות עזבנו רועה אבן ישראל

מעשיו נודעו בכל תפוצות ישראל

יומם ולילה עסק בתורה חק ישראל

יושב על מדין ושפט את ישראל

זרחה שם שמשו להעיר לבני ישראל

לאל שבה רוחו וגלה כבוד מישראל

סתר עליון ישכון בצל קדוש ישראל

יצאה נשמתו הטהורה ביום ד' י"ט מרחשון שנת קול נהי לישראל (לפ"ק), ואבל כבד לישראל לפ"ק.

עליו

עמק הבכא

קראקא ך' חשון תרל"ו. אתמול ביום י"ט בחודש מר חשון המר שדי לנו יושבי קראקא, כי קטף המות אחד מאנשי סגולה בעדתנו נכבד מאוד נעלה בתוכנו, הרב המאוה"ג נצר נעמן מגזע גאוני וגדולי ישראל, חונן ומטיב כאשר היתה ידו לאל, עוסק בתורה ובעבודת הבורא, צדיק תמים לב טוב ונפש זכה וטהורה מוה' ישראל מייזלש בן הרב המנוח הגאון הגדול רב פעלים נודע בשערים מוה' דוב בעריש מייזלש זצ"ל אב"ד בקראקא ובווארשויא, וחתן הרב המנוח הגביר הגאון החכם הכולל מוה' אלכסנדר זיסל ראפאפורט ז"ל ממינסק. באביב חלדו נפל חבלו בנעימים בעושר ובאושר, עסק בתורה ובמצות מתוך הרחבה, ביתו היה פתוח לרוחה, ורוח הבריות ממנו נוחה. אולם לא ארכו הימים ותפנה ההצלחה אליו עורף, וירא את גלגל החוסר החוזר בעולם, וזה כט"ו שנה היה לאב"ד בעיר שעדליץ בפולין אשר לרוסיא. אכן מטעם ידוע הוכרח לעזוב (בקיץ בשנת תרל"ג) את כסא הרבנות בעיר הזאת, ויסע לווארשויא ויהי שם עד תחלת שנת תרל"ד, כי אז בין כסה לעשור בא הנה לקראקא לגור בתוכנו. וכל אנשי העיר כבדוהו כאשר יאתה לאיש נכבד ויקר כמוהו. ובשנת תרל"ח היה מטעם ממשלת עירנו לדיין ומו"צ בקריתנו לקחת פרס מאוצר הקהלה. וזה כשנים אחדות חפץ ד' דכאו החלו, ויהי חליו הולך וחזק, ובטרם בא לימי הזקנה (בן נ"ה שנה היה במותו מות ישרים) שבה נפשו הטהורה להתלונן בסתר עליון.

והנה מה יתן ומה יוסיף להודיע מהחסד והאמת אשר נעשה למת, כי המון אדם רב [נ]משכו אחריו ללותו, וברחוב העיר לפני בית הכנסת הישן הציגו את מטתו, וכבוד הרב הגאון וכו' ני' אב"ד בקהלתנו נא לספוד לו ולבכתו. הן את מי אין כמו אלה, דבר לויה גדולה איננו יקר בימינו, וחזון ההספד נפרץ. ההודעות מהכבוד אשר ינחילו לבני אדם בעת לקברות יובלו, לא יצילו ולא יועילו. מי יתנני לאיש בשורה לבשר את החסד לבדו (בלא אמת) ואת הברכה אשר יאצלו בני ישראל בכל ארצות פזוריהם לתופשי התורה ולאנשים ישרים אשר המה לבית יעקב לכבוד ולתפארת, וזאת הברכה בראשית ימי חיי מצוקתם, בטרם זכו לחיות אחרי מות קדושים.

[המגיד, ג' כסלו ה'תרל"ו, שנה יט גליון 46, עמ' 407]


ביבליוגרפיה: לוינשטיין דור, תתתשמב ♦ פרידברג לוחות עמ' 119-120 ♦ ברוורמן אנשי אות י סימן פז עמ' 84-מג ♦ אוצר הרבנים מס.11985 ♦ הלחמי, חכמי ישראל, ערך אביו עמ' שט: הניח בן גדול הדור רבי ישראל מייזלש אב"ד שדליץ.

הערה: הרב מנחם דן מייזלס, ראש ישיבת ראדין בנתניה, ההדיר בבחרותו בדפוס צילום עם הערות שוליים ומפתחות את ספרו של זקנו. הוא בנו של רבי יהודה אריה מייזלס (תר"ע-תשנ"ג) בן רבי חיים שמעון מייזלס אב"ד סגדין ב"ר אברהם דוד מייזלס – בנו או נכדו של רד"מ, לא הצלחנו לע"ע לברר אם הם אחייניו של נשוא הערך או צאצאיו (לא מצאנו מקור ברור לכך שהיו בנים נוספים לרד"מ שצאצאיהם גדלו בפולין). ממקור אחר למדנו שהיה לרד"מ נכד בשם יהודה ליב (מצויה הקדשה בכתב ידו על ספר חדושי מוהרד"מ שנתן לר"ע הילדסהיימר) וייתכן שאף הוא שייך לענף זה של המשפחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s