רבי יצחק דאנציג

רבי יצחק ב"ר מנחם מאנש דנציג (י"ז שבט ה'תקצ"ז, 23 בינואר 1837 – י"ד טבת ה'תרע"ז, 8 בינואר 1917) היה מגיד מישרים ומו"צ בבית הכנסת אבוחובסקי בפטרבורג. בסוף ימיו בירושלים. מחבר ספרים פורה (ראו להלן: ספריו). ספר השו"ת שלו 'בית יצחק' (ותשובת מהרי"ד) התקבל ומצוטט רבות בספרות ההלכה בדורות שלאחריו.

אין להחליף עם רבי יצחק דנציג ב"ר אברהם דנציג (ה'חיי אדם'), או עם רבי יצחק דאנציג סבו של רבי נתן מברסלב.

קורות חייו

תמונתו של רבי יצחק דאנציג
(זמנית. באיכות גרועה)

נולד בסלונים לחנה ור' מנחם מאנש דנציג. צאצא לרבי אלחנן אב"ד שוטלנד ומחבר "סדרי טהרה", בנו של רבי שמואל זנוויל אשכנזי אב"ד בון. גם רבי אלחנן (ב"ר שמואל זנוויל) רוזנשטיין מברלין מתייחס אליו כקרובו בהסכמתו לספרו על הגדה של פסח.

למד בישיבתו של ר' לימא בסלונים ובשנת ה'תרי"ב, 1852, בגיל 15, הגיע ללמוד בישיבת וולוז'ין. מלבד עיונו בש"ס ופוסקים, למד גם ספרי דרוש וחקירה ובייחוד הגה ב'ספר העיקרים' לר"י אלבו.

אביו נפטר בצעירותו ובשנת ה'תרי"ד, 1854, והוא בן 17, נשא לאשה אחת מבנות סלונים והמשך ללמוד בבתי המדרש בעירו. מעת לעת היה דורש בבתי הכנסת. בסלונים היה לתלמידו של רבי אברהם שי"ק שבו ראה עד יומו האחרון רבו ומורו לכל ענייני המדרשים. אמו נישאה בשנית לר' הלל ? עמו עלתה לירושלים (היא נפטרה בכ"ח שבט ה'תרמ"ח ונקברה בהר הזיתים. ראו: חלקת מחוקק שו' יא קבר ח).

לאחר נדודים בין כמה ערים התיישב ביאנוב והתמנה רשמית כמגיד מישרים ומו"צ, תפקיד בו נשא כמה שנים. ביאנוב הכיר את ר' ישראל סלנטר והושפע מדרכו המוסרית.

בשנת ה'תרכ"ט, 1869, שימש זמן מה מגיד מישרים במלאווא. אחר כך ניסה זמן מה להתפרנס במסחר אך לא ראה ברכה בעסקיו.

מודעה בעיתונות מתקופת כהונתו בפטרבורג

הוא שב והתמנה כמגיד מישרים במוהילב על נהר הדנייפר. ואז בשנת ה'תרל"ו, 1879, התמנה כמגיד וכמו"צ בבית הכנסת אבוחאווסקי בבירה הרוסית פטרבורג. בתפקידו זה שימש עשרות שנים כשלצד תפקידיו הרבניים שימש גם כמוהל והציע את שירותיו לכלל יהודי הבירה.

בתו דינה רבקה נישאה לרבי משה פינקל.

בשנת ה'תרע"ב, 1912 עלה לירושלים, נראה שבחודש סיון כבר היה בירושלים (כאן הקדשה שלו מחודש סיון תרעב <אולי תרע"ג?> בעת שהותו במלון ורשבסקי המפורסם; בהסכמתו לספרו של ר' מרדכי רובינשטיין – אף הוא נפטר בשנות הרעה בירושלים, י ניסן תרע"ז – 'דורש באגדה' על עין יעקב מחודש תמוז ה'תרע"ו, הוא כותב: זה כחמש שנים אשר תקעתי את אהלי פה… אך אין למנות חמש שנים מלאות כי ב'דער מאמענט' מיום כה אב תרע"ב, עמ' 4 מדווח מלודז' על עלייתו של רבי יצחק לארץ ישראל. אגב, בהסכמה הנ"ל הוא מזכיר את ספרו הגדול חדושי מהרי"ד על ששה סדרי משנה. ההסכמה מצוטטת במבואו של הביבליוגרף ר' יהודה רובינשטיין בן הנ"ל לספרו של אביו 'דורש לפרקים' על פרקי אבות. ואגב אורחא ראו גם מכתבו של ר' יצחק בשנת תרע"ג לרבי מנחם מנדל קירשבוים בספרו מנחם משיב, א, כד).

על קברו נחרת: פ"נ איש תם וישר הרב יצחק דאנציג בן מנחם מאניש ז"ל נפטר י"ד טבת תרע"ז תנצב"ה.

ספריו

  • בית יצחק – דרוש, וילנה תרכ"ו
  • באר יצחק – על הגדה של פסח, ורשה תר"ל
  • מחזה הנפש – דרוש, וילנה תרל"ג (ולא תרל"ב)
  • אלון בכות – הספד על המלבי"ם, פטרבורג תר"מ, 1879
  • יסודי העקרים – דרושים על התורה, ח"א, ורשה תרמ"ח
  • מצבת אבן – דברים נמרצים ביסודי חכמת הנפש, לרגל מספד חנה קיילה אשת הגביר משה אריה פרידלנד, פטרבורג תר"ן
  • יסודי העקרים – דרושים על התורה, ח"ב, פטרבורג תרנ"ב (ולא תרנ"ה)
  • גבעת בנימין – הספד על הר"ר בינוש קצנלסון מקיוב, ברדיטשוב תרנ"ו
  • שו"ת בית יצחק – ורשה תרנ"ט
  • תשובת מהרי"ד – ורשה תר"ע
  • יסודי הדת – ירושלים תרע"ו (על שער ספר זה, הציג עצמו 'הרב דק"ק פטרבורג'… ספר זה הוא המובא אצל אייזנשטט בתור 'קובץ הפיוטים' בכת"י)

לא נדפסו

  • בתי הנפש – על שיר השירים
  • תבנית יד – הגהות על ירושלמי, מדרשי אגדה ושולחן ערוך יורה דעה
  • חדושי מהרי"ד – ספר גדול על ששה סדרי משנה
  • באורים בכתב יד – נכתבו בשנת תרכ"ב, יתכן שחלקם לא נדפסו ושייכים לחיבורו יסודי העקרים מצויים בספריה הלאומית בירושלים


ביבליוגרפיה: אייזנשטט, דור, א, 24 ♦ צינוביץ, עץ חיים, 402 ♦ ערכו באנציקלופדיה של ברוקהאוס ואפרון (רוסית).

הערה: קוריוז מעניין, בערכו של ר' יהודה ליב פישמן-מיימון בלקסיקון 'אהלי שם' של ר' שמואל נח גוטליב (אונגעני פלך בסרביה) שנדפס בשנת תרע"ב, ברשימת הרבנים שהסמיכו את הנ"ל מופיע ר' יצחק דאנציג מפטרבורג בברכת החיים לצד רבנים נוספים שבאמת כבר שחל"ח: רבי יחיאל מיכל עפשטיין ורבי הלל דוד טריווש מווילקי.

עוד הערה: בצפונות, ו, עמ' נט הערה 13 (ובעוד מקומות אלא שב'צפונות' הוא קצת חידוש) החליפו עם רבי יצחק בלאזר ושיתוף המקומות פטרבורג-ירושלים הטעה.

אם מוכרת לכם תמונה איכותית של נשוא הערך, אנא צרו קשר בטופס 'צור קשר', או בדוא"ל: isheiisrael@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s