רבי יעקב קפלן

רבי יעקב קפלן (י"ח חשון ה'תרנ"ו, 5 בנובמבר 1895 – זאת חנוכה, ב' טבת ה'תשנ"ה, 5 בדצמבר 1994) היה רבה הראשי של יהדות צרפת.

קורות חייו

נולד בפריז לזוג יהודים דתיים יוצאי מינסק שבליטא, הוריו היגרו לצרפת אחרי הפוגרומים של שנת תרמ"ב. למד בסמינר לרבנים בפריז ובמקביל השתתף בהרצאות בתחום ההיסטוריה באוניברסיטת סורבון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הצרפתי בגיל 19 ולחם בחזית הגרמנית. במהלך המלחמה, באפריל 1916 זכה לאות הצטיינות. בתום המלחמה שוחרר וחזר ללימודיו בסמינר לרבנים ולאוניברסיטת סורבון שבה החל ללמוד פילוסופיה.

בשנת ה'תרפ"ב, 1922, התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיר מילוז.

בשנת ה'תרפ"ה, 1925, נישא לפאני לבית דיכטר, בת להורים יהודיים יוצאי רוסיה. אביה ר' אליעזר דיכטר הוא מחבר הספר 'פעמון זהב' (בילגורייא תרצ"ג). הרבנית קפלן הייתה אשת חסד, ממייסדות ארגון הסעד היהודי-צרפתי 'יהדות ומסורת' (נפטרה 1982).

בשנת ה'תרפ"ט, 1929, עקרה המשפחה לפריז עם מינויו של רבי יעקב לרב בית הכנסת ברחוב נוטרה דאם דה נצרת, ברובע השלישי של פריז.

בתקופה זו מצא הרב קפלן זמן לעבודה על ספרו "עדות לישראל בספרות הצרפתית (Témoignage sur Israël dans la littérature française) שיצא לאור בשנת ה'תרצ"ח, 1938. הוא שמר על קשרים עם מנהיגים בקהילה הקתולית וניצל את קשריו אלו לפעולה בתקופת פרשת פינאלי (ה'תשי"ג), מאבק שהוכתר בהצלחה להצלת שני ילדים יהודים שנמסרו בזמן השואה לגויים והללו הטבילום לנצרות והעבירום למנזר בספרד. במהלך מלחמת העולם השנייה פעל בצורה גלויה נגד פעילות שיתוף הפעולה של המשטר הצרפתי (וישי) עם הנאצים בגירוש יהודי צרפת ויהודים זרים למחנות ההשמדה, פעילותו לא זכתה להצלחה מרובה. אחרי המלחמה נעשה הרב קפלן נשיא 'המזרחי' בצרפת.

הרב קפלן אף שהצהיר על עצמו תמיד כרב אורתודוקסי פעל במסגרת הקונסטיטואר של פריז, שהיה רחוק ממחויבות להלכה, למרות זאת זכה לעידודם של רבנים אורתודוקסים כמו רבי אברהם דויטש משטרסבורג שראו בו רב מסורתי בעל נאמנות לשולחן ערוך שיש לקוות שימשוך אתו את כלל המערכת הרבנית הצרפתית לקווים אורתודוקסים יותר. איחוד עם בית הכנסת היוקרתי ברחוב דה לה ויקטואר הוביל למינוי של הרב קפלן כרבה הראשי של פריז ב-1951.

תפקיד זה היה שקול למשרת הרב הראשי של צרפת כולה, אך מינוי זה התקבל רשמית רק ב-1955.

הרב קפלן ראה בתפקידו כאחראי למדיניות הדתית הכללית במדינה, אך בעניני הלכה התייעץ עם הרב אלי' מונק (הפריזאי) האורתודוקסי, רב בית הכנסת רחוב קאדה.

עם הקמת ועידת רבני אירופה הוזמן הרב יעקב קפלן והצטרף להנהגת הוועידה. ישנם הוגים הרואים בהזמנה זו לרב קפלן ולרבנים נוספים, כמי שהצילה את הקהילות שבהנהגתם מלחבור לזרם הקונסרבטיבי. ב-1967 התקבל הרב קפלן כחבר באקדמיה למדעי החברה והמדינה של צרפת.

בתקופת כהונתו של הרב קפלן הלך וחלף מן העולם הדגם של רבנים היושבים בגילוי ראש שהיה שכיח עד אז בקונסטיטואר הצרפתי. במשך שנים הונהגה פשרה בבתי הכנסת הגדולים בפריז ובניצה ולפיה השתמשו בעוגב בבית הכנסת רק בליל שבת ולא ביום השבת (מה שאיפשר למעשה להתפלל מוקדם ולא לחלל שבת). במאי 1968 ניצל הרב קפלן את המהומות סביב מה שכונה 'מרד הסטודנטים' והוציא את העוגב מבית הכנסת הגדול ברחוב דה לה ויקטואר, כשהוא נענה לדרישת הסטודנטים ל'שוויון' עם בתי הכנסת העניים שאין ביכולתם לממן החזקת עוגב.

בהמשך הגיעה הגירה גדולה של יהודים מסורתיים מצפון אפריקה, שהרב קפלן תמך בה מאוד, והקו המסורתי האנטי-רפורמיסטי נשאר בדרך כלל הקו המנחה.

בשנת 1980, לאחר כהונה של 25 שנה כרבה הראשי של צרפת, התפטר הרב קפלן מתפקידו. הוא חי עוד 14 שנה ונפטר בשנת ה'תשנ"ד, 1994 בגיל קרוב ל-100.

לאחר פטירתו הנציחה אותו ממשלת צרפת על בול, כמו גם על כיכרות בפריז ובליון.

בנו, פרנסיס קפלן (1927-2018) היה פילוסוף צרפתי נודע. אשתו הייתה ההיסטוריונית (הגיורת, ילידת פראג) הלן קפלן (1928-2017).


ביבליוגרפיה: חיים קורסיה, Gardien des mes Freres Jacob Kaplan, ProArte, 2005. אילתי, הרבנות והקהילות בצרפת. שרידים: ביטאון ועידת רבני אירופה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s