רבי לוי פורסט

רבי לוי פורסט (י"ז תשרי ה'תרס"ד, 8 באוקטובר 1903, אמסטרדם – ב' אב ה'תשמ"ז, 28 ביולי 1987, רחובות) היה רבה של רוטרדם אחרי השואה. בסוף ימיו בארץ ישראל.

קורות חייו

בן למשפחת יהלומנים מאמסטרדם, נישא להנרייטה ואן גלד, בתו של רבי יצחק אייזק ואן גלדר, רבה של האג. אחד מבניהם הוא הרב יצחק (יס) פורסט, רב וסופר הולנדי מחסידי חב"ד.

הוא למד בסמינר ההולנדי לרבנים ובמקביל ספרות קלאסית באוניברסיטת אמסטרדם. הוא הוסמך כרב בשנת ה'תרפ"ח, 1928. רבה הראשי של רוטרדם, רבי אהרן יששכר (ברנרד) דוידס הזמין אותו לעיר כדי לנהל את החינוך היהודי במקום. הרב דווידס וכמותו הרב פורסט ומשפחתו גורשו למחנה וסטרבורק והגיעו בינואר 1944 לברגן בלזן, שם נפטר הרב דוידס. הרב פורסט ואשתו שרדו עד תום המלחמה והיו מנוסעי "הרכבת האבודה" באפריל 1945, אך אשתו לא שרדה את מסעה הנורא של הרכבת ונקברה ליד פסי הרכבת והוא ניצל.

אחרי המלחמה הוסמך רשמית לרבנות בידי הקונסטיטוריה ההולנדית, ונשא במשרות רבנות ברוטרדם תחת הרבנים הראשיים. בשנת ה'תשי"ט, 1959 (לאחר פטירת הרבנים הרשמיים שלפניו: הרב יוסטוס טל מאמסטרדם בתשי"ד, וחכם רודריגז פריירה בתשי"ט) התמנה רשמית כרב הראשי של רוטרדם, משרה שבה נשא 12 שנים עד שנת ה'תשל"א שבה עלה לארץ ישראל והתיישב ברחובות.