רבי אליהו ב"ר בן ציון אבא שאול (כ"ד סיון ה'תשי"ב, 17 ביוני 1952 – ח' אייר ה'תשפ"ב, 9 במאי 2022) היה ראש ומייסד ישיבת 'אור לציון' בירושלים ורב שכונות צפון ירושלים. לפנים ר"מ בישיבות פורת יוסף ויקירי ירושלים.
קורות חייו
נולד בירושלים לרבי בן ציון אבא שאול והדסה מסעודה בת רבי יוסף חיים שהרבני, ר"מ ישיבת פורת יוסף ומייסד ישיבת אמת ושלום. הוא נקרא ע"ש אבי אביו רבי אליהו אבא שאול.
למד בישיבת קול תורה והתקרב לרבי שלמה זלמן אויערבאך, משם נסע ללמוד בבני ברק בישיבת פוניבז' בה קיבל תורה מפי ראשי הישיבה והיה למקורבו של רבי אלעזר מנחם מן שך.
נישא לנצחיה בת רבי יהודה מועלם ראש ישיבת פורת יוסף, ולאחר נישואיו שימש בישיבה זו כאחד מרבני הישיבה. כעבור שנים אחדות התמנה ר"מ בישיבת יקירי ירושלים והרביץ בה תורה למאות.
הוא כיהן כרבן של שכונות צפון ירושלים: קרית אונסדורף ומטרסדורף וקרית איתרי.
לאחר פטירת אביו הקים על שמו ולפי בקשתו את ישיבת 'אור לציון' (כשם סדרת ספרי אביו) שבה הרביץ תורה.
הוא נפטר בפתאומיות בביתו, לאחר תקופה ממושכת של פוסט-קורונה שממנה סבל. בהלווייתו ספדו לו: רבי גרשון אדלשטיין (טלפונית), רבי יצחק אזרחי, רבי משה צדקה, רבי דוד כהן, רבי שלמה משה עמאר, רבי דוד בצרי, רבי יהודה כהן, רבי דוד עוזרי, רבי בן ציון אטון (ראש ישיבת ראשית חכמה ובן דודו) וחלק מבניו. רבי צבי פרצוביץ קרא תהילים ורבי יעקב עדס קרא את פסוקי הייחוד.
הוא נטמן בבית העלמין בסנהדריה שבירושלים.
הותיר אחריו את בניו ובנותיו, ביניהם: רבי בן ציון אבא שאול (הנכד), ראש ישיבת אור לציון; רבי יוסף חיים; רבי יהושע ורבי עקיבא.
חידושים מתורתו נדפסו בקבצי שערי ציון, תפארת אבות ותפארת ציון, ובכתבי עת תורניים כמו בית הלל (כרך כח, נא ועוד), ישורון (כרך לח), מוריה (שנה כב, כט ועוד), נזר התורה ועוד.
ביבליוגרפיה: יתד נאמן, ט' אייר תשפ"ב, עמ' 1 ועמ' 8.
אישי ישראל 