רבי בנימין טרכטמן

רבי בנימין ב"ר משה טרכטמן (ה'תרס"א, 1901 – ליל י"ז אלול ה'תשכ"ט, 30 באוגוסט 1969) היה רבה הראשי של סט.לואיס, מיזורי, ארצות הברית ואב בית הדין בעיר במשך שלושים שנה. קודם לכן כיהן כרבן של כמה קהילות בארצות הברית. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל ולמד בכולל פוניבז' בבני ברק. מחבר שו"ת "שבט בנימין" וספר שיחות המוסר "זיר זהב". מייסד כתב העת התורני 'אפריון' ועורכו הראשון (סיון תשכ"ז – אדר תשכ"ט).

בשנותיו בארצות הברית עשה רבות להקמת מוסדות חינוך וחסד, וכן ריכז ושלח תרומות רבות להחזת מוסדות התורה בארץ ישראל.

קורות חייו

נולד בפריאסלב שבאוקראינה לרבי משה (נספה בשואה), למד בישיבת סלבודקה והיה מתלמידי הסבא וממקורבי ראש הישיבה רבי משה מרדכי עפשטיין. בתרפ"ה עלה לחברון עם קבוצת בחורי סלבודקא השנייה שעלתה למקום. נישא לשירקה (חיה שרה) בת רבי יוסף גרשון הורביץ ממאה שערים.

נסמך להוראה בידי רמ"מ עפשטיין, רבי יחזקאל סרנא, רא"י קוק, ור"ש אהרונסון.

כותרת נייר המכתבים של רבי בנימין טרכטמן בסט. לואיס

בשנת תרפ"ח קיבל משרת רבנות בארצות הברית במישיוואקי שבאינדיאנה, ועבר לשם. משם עבר לכהן במספר רבנויות עד הגיעו לסט. לואיס שבה עשה ברבנות ובהקמת מוסדות חינוך כשלושים שנה.

בשנת ה'תשכ"א עלה לארץ ישראל והתיישב ברמת גן (רחוב יהלום 77), שם העביר שיעורים קבועים בבית הכנסת פא"י. את לימודיו קבע בכולל פוניבז' בבני ברק. הוא תרם לכולל את ספרייתו העשירה שאותה הביא עמו מארצות הברית. מרמת גן עבר לקריית 'ישמח משה'. הוא נפטר לאחר מחלה ממושכת בבית החולים תל השומר במוצאי שבת, ליל י"ז אלול ה'תשכ"ט, 30 באוגוסט 1969. והובא למנוחות בירושלים.

ספריו

  • שבט בנימין – חידושי תורה ושו"ת תר"ץ
  • זיר זהב – רעיונות מוסר בעיקר מהסבא מסלבודקה ומעוד גאוני המוסר
  • משפט שלום – חיזוק בתורה, באנגלית
  • נפש חיה – רעיונות מוסר
  • אמתחת בנימין – פלפולים עם אברכי כולל פוניבז'
  • מחשבת בנימין – כנ"ל
  • קונטרס חידושי תורה – בענינים שונים וש"ס. תשכ"ו
  • פלפולא טבא – ח"ב של הנ"ל
  • יומן לחולה – זכרונות משהותו בבית החולים
  • קונטרסי חיזוק שונים, באנגלית יידיש ועברית

מלבד ספריו אלו, פרסם מחידושי תורתו בכתבי עת תורניים בני זמנו, הן באפריון שאותו ערך והן ב'הנאמן' ואחרים.

ספריו מצוטטים, למשל ב'אוצר מפרשי התלמוד'.

משפחתו

בשנת תשי"ח נישא בנו רבי ישראל מאיר טרכטמן לציפורה זוקובסקי, הוא שימש לאחר מכן כראש ישיבה בישיבה קטנה בסינסינטי אוהיו. ובהמשך בשיקגו.

בתו מלכה טובה נישאה לרבי ישראל משה פרדמן. בנם ר' שלמה למד בישיבת קול תורה והקדיש דברים לזכר סבו באחד מגליונות 'אפריון', כתב העת שיסד רבי בנימין והמשיך לצאת לאחר פטירתו לזכרו. בתם זהבה נישאה (ליל כ"א אלול תש"ל) לר' אלכסנדר אפשטיין.

עליו

דברים לזכרו של רבי בנימין יצחק טרכטמן זצ"ל

רבי יהושע זעליג דיסקין

ב"ה על שתי ערים בפלך פולטבה באוקראיינה ברוסיא היו אומרים, כי זו טעות שנקבעו בפלך פולטבה העם-הארצי ומקומן בפלך קיוב החסידי, הרי הן עיר קרמנצוג ועיר פריאסלב. נתקבלתי לרבנות פריאסלב באלול תרפ"ה בהיותי עדיין רווק ומצאתי שם כמה למדנים בעלי ממדים, בפרט חסידים ואנשי מעשה. מבין ששת השו"בים היו ארבע בעלי הוראה באו"ה. הראו לי על יהודי אחד תורני, חסיד, אשר בנו נסע ללמוד בישיבה. האב כיוון אותו לקרמנצוג לישיבת ליובאוויץ, אך קרובו שהיה כבר מכהן ברבנות רבי מרדכי גוטניק ז"ל הכניסו לישיבת "כנסת ישראל" הסלובודקית שהיתה אז בקרמנצוג. היהודי הזה רבי משה טרכטמן הי"ד הצטער, כי רק בן אחד נסע לישיבה. הבן הזה היה רבי בנימין ז"ל. היה לו עוד בן, אליעזר, אשר לא היה בידו איפוא ללמדו. כיוונתי אותו למינסק לישיבת מחתרת שהתקיימה שם על ידי הגה"צ רבי יהושע מהורדנה זצ"ל, שם נקלט על ידי ראש הישיבה רבי אברהם אליהו מייזליש זצ"ל והוא חינכו ללמדן ויר"ש מופלא, הבן שלמד בסלבודקה היה כותב לאביו מכתבים, כי מקרמנצוג חזרו לסלבודקה ומשם הגיע לחברון באה"ק.

שמחה גדולה היתה במשפחה כשנתקבלה ידיעה כי בנימין התחתן עם בתו של זקן מוצ"י ירושלים הרה"ג רבי יוסף גרשון זצ"ל הורביץ והוסמך להוראה על ידי הגאונים רבי משה מרדכי עפשטיין והגרא"י קוק זצ"ל. אחרי החתונה זצ"ל נסע לארה"ב וכמובן התגלגל מעיר לעיר וממדינה למדינה עד שנתקבל לרבנות בעיר סן לואי.

המשפחה ברוסיא, כמובן הושמדה בשואה. האח רבי אליעזר, בהיותו נודד מאוקריינה ניצל והגיע גם כן לארה"ב. שם חיתן את בנותיו לת"ח גדולים.

רבי בנימין ז"ל ישב בארה"ב עד שיכול היה לחזור לארה"ק. בהגיעו לכאן קבע את לימודו בכולל פוניבז'. העביר מארה"ב עקד ספרים גדול והכניסו לכולל, כי הלומדים יהגו בהם. בעצמו שם לילות כימים בתורת ד'.

חיתן בתו בארה"ב עם משפחה מכובדת וחגג כאן בר מצוה של נכדו שגידלו לתורה, זכו בו אנשי רמת-גן והאציל שיעורים בבהכ"נ שם אף אחרי בואו לגור בישמח משה, גם הוציא לאור מזמן לזמן חידושיו בגפ"ת בחוברות וספרים שעוד בארה"ב התחיל בהדפסת ספריו.

בזמן האחרון לחייו התחיל בהוצאה לאור עול ירחון תורני "אפריון" שהדפיסו בו הצורבים חדושי תורתם ופעל בכמה שטחים של הפצת התורה.

בכולל היה אחד המשכימים לקום לתפלת שחרית בבקר ושהה עד מאוחר אעפ"י שגר ברמת גן ואחרי כן בשיכון ישמח משה ובכ"ז לא יחסר המזג בהתמדה ושקידה בתורה. חוץ מזה היה לעמוד החסד בכולל ותמיד שש לעזור בהלואות לאברכים.

ד' חננו בזרע ברך ד' וחתנו ר' ישראל משה פרדמן שיחי' היה מסור לו ונדלק ממנו באהבת התורה והמצוה ובעזרתו ובעזרת מחותנו הרחים ומוקיר עזר הרבה.

התלבט בשאלה אם מותר לחתנו לחזור לארה"ב ולצאת את הארץ כיון שלא מצא כאן פרנסה ושם היו לו עסקים.

ירא שמים וזהיר במצוות והיה בורח כמפני הארי מביטול תורה.

התיסר ביסורים וגם רעיתו היתה חולה זמן ממושך והמסירות של בתו הצ' תחי' עליו בחליו וגם אליה תבלח"ט היתה למופת.

פתאום נפקד במחלת לב וכרע שכב באמצע הלימוד, שכב בבית החולים ובצאתו הדפיס קונטרס מלא יראת שמים שהרה בחליו. לא ארכו הימים ונתבקש לישיבה של מעלה בטרם הגיע לשיבה.

תנצב"ה

רבי בנימין טרכטמן זצ"ל

במוצש"ק פ' כי בא נפטר בבית החולים בתל השומר אחרי מחלה ממושכת הרב הגאון ר' בנימין טרכטמן בגיל 65.

המנוח חניך ישיבות סלבודקא וחברון ורב באמריקה 35 שנה בערים שונות.

עלה לארץ בשנת תשכ"א והוציא לאור ספרים רבים בהלויתו שנתקימה בבני ברק השתתפו המוני בני תורה בראשות הגאון ר' יעקב קניבסקי וראשי ישיבת פונביז'. הספידו הרה"ג משה שטרן אב"ד ישמח משה והרה"ג ר' ראובן גינזבורג וגיסו ר' יעקב ליב לעוי ליד הקבר בירושלים.

[המודיע, יט אלול תשכ"ט, עמ' 4]

הרב בנימין טרכטמן ז"ל – שבעה לפטירתו

במוצש"ק פ' כי בא נפטר בבית החולים תל השומר הרב ר' בנימין טרכטמן ז"ל מתלמידיו המובהקים של הגאון ר' משה מרדכי עפשטיין והגה"צ הסבא סלובודקה – זכרונם לברכה – חתנו של הג"ר יוסף גרשון הורוויץ ז"ל רב ור"מ במאה שערים בירושלים.

המנוח למד בישיבת סלובודקה ונחשב מטובי ובחירי הישיבה, עלה לארץ בשנת תרפ"ה, בחבורה השניה שעלתה מסלובודקה לחברון. בשנת תרפ"ח עבר לארצות הברית ונתקבל לרב במישיווקי אינד ושמה הוציא לאור בשנת תר"ץ את ספרו הראשון "שבט בנימין" שאלות ותשובות וחידושים בתש"ט.

אחר כך עבר לכהן ברבנות בעיר סט. לואיס ובמשך שלושים שנה פעל בעיר זו למען חיזוק התורה והיהדות והקים מפעלים רבים לתורה ולתעודה.

בשנת תשי"ג הו"ל ספר "זר זהב" שיחות מוסר שנשמעו בבית המדרש הסלובודקאי: מהסבא מסלובודקא, מחתנו הגרי"א שער ומהג"ר אברהם גרודזנסקי וגם מאמרי מוסר מהגה"צ ר' שמחה זיסל מקלם, הספר עשה בשעתו רושם רב בעולם הישיבות.

בשנת תשכ"א עזב את הרבנות בסט. לואיס ועלה לארץ והשתקע ברמת גן, כאן חידש נעורים והתמסר ללימוד התורה בשקידה רבה בכולל ישיבת פוניבז' בבני ברק.

בשנות תשכ"ז-תשכ"ח הו"ל בעריכתו ירחון לתורה ולמוסר בשם "אפריון" שבו נדפסו חידושי תורה בהלכה מאברכי הכוללים בבני ברק.

נוסף לגדלותו בתורה וביראה היה המנוח בעל מידות תרומיות, אהוב למעלה ונחמד למטה, ושלח עזרה ותמיכה למוסדות התורה והחסד בארץ וכל ימי חייו היו קודש לתורה ולחסד והתאמץ יותר מכפי יכולתו להטיב לזולת.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

המנוח היה בן 68 שנה והובא לקבורות בירושלים.

ת.נ.צ.ב.ה.

יהי זכרו ברוך.

הרב דוד דרבקין, ירושלים

[המודיע, כה אלול תשכ"ט, עמ' 3. מאמר זה נדפס גם בהצופה בשינויי לשון קלים]


ביבליוגרפיה: וונדר, עיניך רואות, עמ' 170-171 והעיתונות המצוטטת בערך.

 

 

אם ברשותכם תמונה של נשוא הערך, שאתם בעלי זכויות היוצרים שלה, נשמח לקבל את הרשאתכם ולהשתמש בה כאן. צרו קשר בטופס 'צור קשר', או בדוא"ל: isheiisrael@gmail.com

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s