רבי יצחק ב"ר משה יהודה מלר (ה'תרי"ב, 1852, קרמניץ – כ' טבת ה'תרצ"א, 9 בינואר 1931, בולגראד) רבן של מנזיר ובולגראד שבבסרביה. מחבר "עזרה להבין" על פירוש אבן עזרא לתורה.
קורות חייו
נולד בקרמניץ לרבי משה י"ל ב"ר מנחם מנדל מלר. למד מפי רבי חנוך הניך שו"ב ברדזיוויל. התפרסם גם בידיעותיו במתמטיקה ועמד במקצוע זה בקשרי-כתובים גם עם חכמי רוסיה שאינם מבני ברית. לאחר נישואיו התגורר בלינוביץ.
מסיבה לא ידועה נאלץ לעקור לבסרביה, תחילה התגורר בבנדרי (טיגינה) והתקרב לרב המקומי רבי שלמה ורטהיים. הוא נסמך לרבנות בידי רבי ישראל קיטובר מפלשטין פודוליה, מחבר "בירורי המדות" ו"שביל אמונה" על ספר האמונות והדעות לרס"ג.
בשלב מסוים (לפי דודזון בשנת ה'תרנ"ח, אך ראו להלן) התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיירה מנזיר (גרפינה) שבה הייתה קהילה יהודית ענייה וקטנה.
בהמשך (לפי דודזון בשנת ה'תרנ"ח, אך ראו לעיל) התמנה לרב בעיר בולגרד בבסרביה החדשה.
ספרו 'עזרה להבין' על האבן עזרא הקנה לו פרסום רב וזכה לכמה מהדורות. מלבדו הדפיס הרבה מחידושיו בכתבי העת התורניים בני זמנו, כמו ב'תלפיות', 'הפסגה', 'קבוצי אפרים', 'שערי תורה' הוורשאי ואחרים.
עליו
בשנת תרנ"ז (1896) הופיע בברדיטשוב, בדפוס חיים יעקב שעפטיל, ספרו של הרב יצחק מעלער: ספר עזרה להבין: כולל ביאור נכון ומספיק על הפירוש היקר והחביב על כל אחב"י התורניים הראב"ע ז"ל על התורה וחמש מגלות. וגם על רוב המקומות היותר סתומים וקשים בו בפרט. ויחדיו יהיה תמים עמו במחברת קונטרס בשם אור הגנוז. יפיץ אור בהפירוש… אור החיים… ונלוה בסופם עוד הרבה ענינים ולקוטים מחודשים והערות נכבדות…".
על הספר באו הסכמות מרבנים חשובים ברוסיה: ר' יוסף דוד ב"ר אברהם יהושע העשיל, ר' מרדכי ספרד, ר' שמעון שלמה ווערטהיים, ר' ישראל הלוי קיטובר ור' משה נתן הלוי רובינשטיין.
הספר זכה לכמה מהדורותו: הוצאה שנייה, תר"ס (1900): הוצאה שלישית, כמה שנים אחר כך. והוא היה מצוי כמעט בכל ארון ספרים.
המחבר נולד בשנת תרי"ז בקרמניץ, ימש רב במנזיר ובבולגראד שבבסראביה ונפטר בבולגראד ביום כ' בטבת תרצ"א (9.1.1931).
לאחר פטירתו נדפס ביאסי ברומניה "קונטרס מלואים ותיקונים" שהכין למהדורה הרביעית של הספר.
ר' יצחק מעלער היה תלמיד-חכם גדול ובקי בחכמת החשבון, הדקדוק העברי והתכונה. הוא התעמק הרבה בדברי אבן-עזרא והשתדל לחדור לתוך נבכי נפשו, כדי להתאחד עמו בדעת. הוא מעיד, שכשניגש לפרש את אבן עזרא, בעיירה הקטנה לאניוויץ, לא היה לפניו שום פירוש על "אבן עזרא" על המקרא. וכשכבר סיים את פירושו הגיעו לידיו הספר "מרגליות טובה" (אמשטרדם תפ"ב) וחמשה חומשי תורה עם פירושו של ר' שלמה זלמן נעטטער, איש ירושלים, אבל שכלו הישר עמד לו שברוב דבריו קלע אל המטרה. יהודה ליב פליישער כותב עליו ועל ספרו: "העולה בחכמתו וסברתו הישרה בפירושו על כולנה הרב החכם הגדול מוה"ר יצחק מעלער זצ"ל מק"ק לאניוויץ בבסאראביא" (אבן עזרא לספר שמות, וינה תרפ"ו, מבוא, עמ' 19).
לא יאומן כי יסופר, אבל עובדה היא: הספר צולם בשבועות האחרונים בארץ, אך שמו של המחבר נשמט מן השער. אולי חשש המוציא לאור, ששמו של המחבר, רב גדול בשתי קהילות חשובות בבסראביה, יזיק לו משום מה בהפצת הספר והחליט להשמיטו מן השער. טוב שלא השמיט גם את הסכמות הרבנים שעל הספר, שבהן נזכר שם המחבר. כיצד נקרא למעה זה אם לא הפקרות גמורה!
[נפתלי בן-מנחם, הפקרות בצילום ספרים, הצפה, יב אייר תשכה, עמ' 4]
ביבליוגרפיה: מנדל דודזון, הרב יצחק בר' משה י"ל מעלער, ילקוט ווהלין, ח, עמ' 6-7; תאריך הפטירה ע"פ הכתבה בהצפה. תאריך הלידה (תרי"ז, ובילקוט ווהלין תרט"ו) תוקן ע"פ פליישער בהערה להלן, בהנחה שלאחר היכרותו המחודשת עם הרב מעלער, דקדק יותר בדבריו והעמידם על משפט האמת.
הערה: יושם לב שפליישער היה משוכנע בשנת תרפ"ו שרבי יצחק מעלער כבר אינו בן החיים והזדרז להכתירו בברכת 'זכר צדיק לברכה' ועודנו בחיים חיותו עוד ארבע שנים.
כנראה העירו את תשומת לבו של פליישער לענין ובהצופה לחכמת ישראל, יא, משנת תרפ"ז, הוא מקדיש 'הערה לפרוש ראב"ע' – מוקדש לכבוד הרב החכם הגדול מוהר"ר יצחק מעלער נ"י אב"ד בעיר בולגרד … והוא פרוש מפואר לפרוש אבן עזרא… לעת מלאת לו ע"ה שנה…
אישי ישראל 