רבי ישראל ב"ר צבי הכהן גורזיצ'אנסקי (ה'תר"ז, 1847 – כ"ח אדר ב' ה'תרצ"ח, 31 בדצמבר 1938) היה תלמיד חכם וסוחר שחי ופעל בטומשוב שבפולין. כתביו נדפסו בכתבי העת התורניים בני זמנו ונאספו בידי בנו בספר 'שארית ישראל'.
קורות חייו
נולד בקלימנטוב, פלך ראדום, פולין. חי ופעל בטומשוב לובלסקי. נישא לבתו של רבי משה רויגענפיש רבן של חמלניק וקונסקיוואלי ולימים אב"ד טומשוב, עבר לגור ליד חמיו ולמד אתו במשך שנים. וכונה על שמו 'שראלי דעם רב'ס' (שרולי של הרב).
הוא עסק במסחר אך זכה בקהילתו לכבוד כשל רבנים, והעביר שיעור בלימוד לבחורים מצוינים בשטיבל הטריסקאי בטומשוב.
במשך יותר מששים שנה היה גבאי קופת רבי מאיר בעל הנס בעירו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט למינסק עם נסיגת הצבא הרוסי ושהה בעיר במשך המלחמה. הוא שב לטומשוב לאחר תום המלחמה ושיקם את ביתו שנשרף.
בכ"ח אדר ב' ה'תרצ"ח, 31 בדצמבר 1938. בהלוויתו השתתפו המונים.
בנותיו חיה'לה וחנה'לה נספו בשואה. בנו ר' משה גורדון ערך את ספרו ואת ספר הזכרון לקהילת טומשוב.
מכת"י הפמ"ג שהיה ברשותו הודפס הספר 'נוטריקון' בידי רבי פנחס מנחם זינגר מוורשה והוא מתואר בהקדמה שם: "רבי ישראל הכהן חתן הרב… מוה"ר מה ז"ל אבד"ק טאמשוב".
עליו
ר' ישראל הכהן גורזיצנסקי ז"ל
ר' ישראל הכהן גורזיצנסקי או כפי שקראו לו בעיר ר' שראלי דעם רב'ס, כי הוא היה חתנו של הרב ר' משה רויגנפיש אב"ד דקהלתנו, שקראו לו ר' משה קאנסקיוואלער (כי היה מקודם רב ואב"ד בחמלניק ובקונסקיוואלי). למרות שבנו יבדל לחיים ידידי היקר ר' משה גורדון תיאר אותו במאמרו, רוצה אני ג"כ להוסיף כמה שרטוטים לדמותו, מפני שכל השנים אחרי חזרתו מרוסיה משנת תרע"ט עד פטירתו, הייתי אבדל לחיים מידידיו ומבאי ביתו. עוד קודם שהכרתיו בימי נעורי מסר לי אבא שלי ז"ל, עליו, כי באותה השנה שאבא בא לטומאשוב בשנת תרל"ד, בא גם הרב ר' משה לשכון כבוד בעיר ואמר לי: כי ר' משה קאנסקיוואלער הביא אתו גם את חתנו שהוא ת"ח גדול והוא הי' יכול להיות רב גדול בישראל, אבל לא רצה להשתמש בתגא, וגם ספרא רבא, עומד בקשרי מכתבים עם הרבה גדולי ישראל. מלבד זה שמעו הלך בכל הסביבה, הכרות שלי הראשונה היתה מיד עם התחלת המלחמה העולמית הראשונה בשנת תרע"ה. עברתי מבית החסידים דהוסיאטין שנשרף מיד עם בואם של חיילי האוסטרים, לבית החסידים דקוזמיר. ראיתי לפני דמות פטריארכלית, אבל העיקר תלמיד חכם שכל המעלות שמנו חז"ל בת"ח נמצאים בו. בשטיבל הי' הנשיא הלא מוכתר, דעתו היתה מכרעת, אף אחד לא העיז כנגדו. ראו בו האיש שמשכמו ולמעלה גבוה מכולם, ואם לפעמים זרק מרה, היתה רק כדי שבית התפילה לא יהפך חלילה למערת פריצים כבטויו, וככה כל ימי חייו היה הבית-חסידים של טריסק-קוזמיר-קילץ היחידי שלא נשמע סכסוכים ומריבות עם גבאות וכדומה, או בענינים מפלגתיים. כמובן שאז בתור צעיר לא היה לי העוז לגשת אליו ולדבר עמו, מספיק היה שנגשתי בזמן שהתועדו סביבו החסידים ביחוד בין מנחה למעריב לשמוע ממנו דברי תורה או סתם סיפור מאיזה גדול בישראל. כדאי לציין שבתור מספר הי' פשוט תענוג לשמוע איך שהוא מסר הדבר, אבל עיקר ההיכרות שלי עמו התהילה אחרי המלחמה אחרי ששב מרוסיה והצליח אחרי השריפה הגדולה בשנת תרע"ח שנשרף גם ביתו – לבנות בחזרה את ביתו. שכרנו אצלו חדר אחד בשביל המזרחי ואז היתה לי ההזדמנות להכיר מקרוב את גדלו, והרבה פעמים הלכתי להתיעץ אתו בעניני הציבור, אף שבזמן האחרון אחרי חזרתו מרוסיה התרחק מלהתעסק בצרכי ציבור. רק לדבר אחד התמסר זה היה הת"ת שעמד בראשה עד יומו האחרון והודות לו התקיימה. אבל כל ימיו עד המלחמה העולמית הראשונה היה מראשי הקהלה ועסקניה ושום דבר לא נעשה בלעדיו, ובגלל זה עזב את העיר ביחד עם החיילות הרוסים ונדד לרוסיה והיה כל הזמן במינסק.
היה ידען גדול בקורות גדולי ישראל בתקופה האחרונה, ביחוד בגדולי אדמו"רי פולין. גם בהיותו במינסק שאב הרבה על גדולי ישראל בליטה וברוסיה הלבנה, התחבר עם הרבה גדולי ישראל שהיו גם כן פליטים במינסק. למרות שהיה בעל עסקים לא ראו אותו מסתובב ברחוב ועל אחת כמה וכמה לשבת שם ולדבר, רק עבר לצרכיו. זכורני, פעם אחת כשנכנסתי לחנותו באיזה ענין, אבל מפני שבחנות היו קונים ואי אפשר היה לדבר אתו יצאתי עמו החוצה, אבל כשראיתי שהשיחה נתארכה נכנסתי והוצאתי כסא שישב עליו, והוא היה אז אחרי גיל הגבורות, והוא בשום אופן לא רצה לשבת בנימוק שאין הוא רוצה להיות מ"יושבי קרנות". כך היה נזהר בכל דרכיו. היה לו זכרון נפלא, דעתו היתה צלולה עד יומו האחרון. הוא נפטר בשנת תרצ"ח, שנה לפני פרוץ המלחמה העולמית, ובזמן שמצב היהדות בפולניה הורע מאד בשנים האחרונות – החרם הכלכלי של הפולנים על היהודים וגזרת השחיטה. ועליו ג"כ יכולים לאמר "כי מפני הרעה נאסף הצדיק".
ביבליוגרפיה: דאס אידישע טאגבלאט, ג' ניסן ה'תרצ"ח. הקדמת בן המחבר (ר' משה הכהן גורדון) לספרו 'שארית ישראל, ניו יורק תשטז
הערה: לפי מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי, נולד ב-ה'תר"י, 1950.
מילות מפתח: גורז'יצ'אנסקי, גוז'יצ'אנסקי, גוז'יצ'נסקי, גוזיצ'נסקי, גורזיצ'נסקי, גאזיטשיינסקי, גוז'יטשינסקי
אישי ישראל 