רבי ברוך משה נחמיה לאבל

רבי ברוך משה נחמיה ב"ר מנדל לאבל (ה'תרמ"ט, 1889 – י"ב שבט ה'תשי"א, 19 בינואר 1951) היה תלמיד חכם ירושלמי שכיהן עשרות שנים כר"מ בישיבת פרשבורג בהונגריה, שב לארץ ישראל ונפטר בפתאומיות.

קורות חייו

נולד בירושלים לרבי מנחם מנדל ב"ר יונה לאבל ולבתו בת רבי משה נחמיה כהנוב מחסלביץ, שעל שמו נקרא. אביו נסע כנראה לארצות הברית בהיותו ילד פעוט והוא פגש אותו רק לאחר שנים רבות, הוא גדל בבית ר' פייבל אפתייקר. למד בישיבת תורת חיים ודבק ברבי אברהם משה קצנלבוגן.

בראשית העשור השני של המאה ה-20 נמנה על כולל מצוינים של 10 אברכים בני עלייה בירושלים שמימן גביר משיקגו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נסע לצרכי רפואה לאירופה, נקלע להונגריה ונקרא לכהן כראש הישיבה-הקטנה של ישיבת פרשבורג בהונגריה, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים.

לאחר ששב לארץ ישראל היה גם עסקן ברחבי ארץ ישראל בכל הנחוץ להעמדת מוסדות הדת.

הוא הספיד בערב שבת לאחר חצות, אחרי שטבל במקווה לכבוד שבת, את ידידו ר' אליקים דבורקס שנפטר באותו יום. בהספדו אמר כי הוא מקנא במנוח שזכה ל'מת בערב שבת סימן יפה לו'. מיד לאחר ההספד התמוטט, נפטר ונקבר באותו יום. שניהם נקברו בבית העלמין בשייח' באדר.

אחיינו, היה רבי ישראל רפאל לאבל, מנהל פקוא"מ ובן ביתו של רבי וסף חיים זוננפלד שנפטר מהתקף לב בגיל 54 בשנת ה'תש"ו.

פנינה אחת מדברי תורתו משוקעת במכתב רבי עקיבא סופר לרבי ישראל יודא פעריטץ בענין דבר שיש לו מתירין שנדפס בקונטרס 'מכתבי סופר' הנספח לספר פרי ישראל (פרץ), לונדון תשנ"ז, עמ' קנג.

עליו

קטע ממכתבו של רבי עקיבא סופר מפרשבורג לרבי יוסף חיים זוננפלד מיום כ"ח אלול תרפ"ה

בהדי זה אודיע לכה"ג נ"י שהרב הג' מו"ה ברוך לאבל נ"י יסע בין כסא לעשור לתמן, לבקר את אביו הה"ג שי' אשר לא ראוהו מעולם כי בהוותו ילד קטן נסע אביו לאמעריקא, ומסרתי איזה דברים להרב ר' ברוך נ"י כאשר יאמר פא"פ כשיתיצב לפני הדרג"ק נ"י והוא נאמן רוח ואיש ת"ח מובהק חכם ונבון ואבקש מהד"ג נ"י לקרבו ולקבלו בספ"י ולהטות לו אוזן, וחפץ אני לדעת ולשמוע דעת קדשו אודות כמה עניני הכולל, הן במה שנוגע לרוחני' הן במה שנוגע לעשות סדר נכון בענין החלוקה הכל כאשר יגיד הרב ר' ברוך נ"י, ולאחר שיבא… כאונ"ה ונפש ידידו הדושת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הר"מ

הק' עקיבא בהגמהרשב"ס זצ"ל

[נדפס במעין התורה, שנה ג עמ' רס]

רבי ברוך לבל

באחד מימי החורף הקרים ושלג כבד ירד נוכחתי בחדרו של מרן [הגאון מטשעבין. איש"י] ובאמצע נשמעו נקישות קלות מעבר לדלת, פתחתי את הדלת והנה הה"צ ר ברוך לבל ז"ל בדלת עומד קופא מקור ומתנשף בכבדות. ר' ברוך היה אז שבע ימים ומרן כשראהו בכך נעשה חיור כסיד וכמעט שדמה למצבו של ר' ברוך. מיד סייענו לר' ברוך להתחמם ולייצב את נשימתו. וממש היה זה מחזה נורא לראות את מרן דואג לו ומשרתו בכל כחו בדאגה על פניו לשלומו.

לאחר שנרגעו מעט, נכנס לחדרו של מרן ושוחח עמו בענין מערכת הכשרות של אגודת ישראל שהוקמה באותה תקופה ור' ברוך חרד שמא תפגע מכך מערכת הכשרות של העדה החרדית. ומרן סידר עמו ענין זה.

אח"כ ביקשני רבינו להילוות אל ר' ברוך בדרכו הביתה וכשחזרתי ראיתי את מרן נושם לרווחה כמסיר עול כבד מעל כתפו בהפטירו: ב"ה שר' ברוך הגיע לביתו בשלום חי וקים! מרן הצטער שר' ברוך היה צריך להטריח עצמו ביום קר כשמצב בריאותו לא טוב לבוא ולדון בענינים אלו.

ר' ברוך לבל היה ירא שמים מרבים, בכיסו היה מונח שעון כיס שבמקום המספרים הנקובים בכל שעון היה רשום הפסוק 'ימינו כצל עובר' שהם י"ב אותיות כמספר השעות בשעון, שכל פעם שהסתכל בשעון נקלעו עיניו בפסוק זה 'ימינו כצל עובר'.

ר' ברוך הנ"ל סיפר לי שהגרי"צ דושינסקיא זצ"ל היה לו תלמיד בשם שווארץ ששירת במשטרה קרה מקרה וללא כוונה ירה בערבי והרגו, והיה תלוי כנגדו משפט עם גזר עונש תליה ר"ל. העסקנים שעסקו בהצלתו סידרו שהגרי"צ ילך יחד הרב הרצוג ז"ל להשתדל אצל הנציב העליון הבריטי.

ביום המיועד שבו היו צריכים שניהם להתייצב, קיבל הגרי"צ טלפון מביתו של הרב הרצוג שעקב חולשתו לא יוכל להצטרף להגרי"צ כמוסכם. החליט הגרי"צ ללכת לבדו אל הנציב, כשהגיע ראה להפתעתו את הרב הרצוג יושב וממתין שם בלשכה, התברר שמקורביו של הרב הרצוג חששו שהנציב יכבד את הגרי"צ כרבה של ירושלים ולא את הרב הרצוג. כאשר נפתחה דלת חדרו של הנציב ציוה להגרי"צ להיכנס ראשונה הפטיר הגרי"צ: גם גוי יודע מיהו רבה של ירושלים…

הרב ברוך לבל היה תלמידו של הגרא"מ קצינלבויגן זצ"ל בישיבת תפארת ציון שם נהגו בשיטת ההספק, לימוד בקיאות גפ"ת. והיה הרב לבל חוזר על ווארט מרבו על המאמר הידוע 'אין הקב"ה מונה דפין אלא שעות' שאם אנו נמנה דפים כלומר נלמד מה שיותר דפין אז יהיה לו להקב"ה למנות הרבה שעות.

כשנפטר הרב אליקים דבורקס ז"ל הלך הרב לבל הנ"ל להספידו על אף מצב בריאותו הרעוע וקוצר נשימתו ממנו סבל, הרב לבל החל להספידו ותוך כדי דבור התמוטט וצנח ארצה ושבק חיים לכל חי. כ"כ מסר נפשו לדברים שבקדושה:

[בצלו חמדתי, עמ' פט-צ]

הרב הגאון רבי ברוך לאבל זצ"ל

ביום ו' עש"ק נפטר לפתע פתאום הרה"ג ר' ברוך משה נחמיה לאבל זצ"ל מגדולי התורה המופלגים שבירושלים.

נולד בירושלים לפני כ־62 שנה, לאביו הר"ר מנדיל חתנו של הגאון רבי משה נחמיה כהניו הרב דחסלביץ, ונתחנך על ברכי אחיו הרב ר' פיביל אפתיקר. שדאג לו כאב לבן.

קבל תורה בישיבת תורת חיים מפי רבי אברהם משה קצנלבויגן, ראש ישיבת הבחורים בימים ההם ויצק מים על ידי רבו המובהק ולא מש מאהלו, ורבו העניק לו מתורתו ויראתו המרובה.

לפני המלחמה העולמית הראשונה יצא לחו"ל לטיפול בבריאות, ובעברו בהונגריה נתקבל לר"מ בישיבת הבחורים בפרשבורג ובה זכה להרביץ תורה עשרות בשנים עד עלותו ארצה זמן קצר לפני פרוץ המלחמה העולמית השניה.

גם בארץ המשיך בדרכו להשפיע מתורתו. בדרשותיו ובשיעוריו בביהמ"ד הגר"א.

שעה קלה לפני פטירתו הספיד את הר"ר אליקום דבורקס ז"ל (סקירה עליו בהמודיע בהמשך אותו עמוד. איש"י) ובשובו מהלויה כרע נפל והשיב את נשמתו ליוצרה.

תנצב"ה

[המודיע, יד שבט ה'תשי"א, עמ' 4]

הרה"ג ר' ברוך משה נחמיה לאביל זצ"ל – ליום השבעה

אתמול מלאו שבעה ימים לפטירתו של הרה"ג מוהר"ר ברוך משה נחמיה לאבל זי"ע.

קשה אחרי זמן כה קצר להעריך את האבדה ולתת במסגרת של רשימה קצרה סקירה ממצה על אישיותו. ברצוני רק להזכיר מקצת מן המקצת מפעולותיו ומעשיו.

הוא נולד בשנת תרמ"ט בירושלים שבין החומות. מצד אביו הרב מנחם מנדל זצ"ל היה נכדו של רבי יונה לאבל, מתלמידי החתם סופר, שעלה לארץ בשנת תקצ"ז בערך.

עוד בילדותו הצטיין ביראתו התמימה ושקידתו בתורה. בהיותו כבן ט"ז-י"ט סמוך על שולחן חותנו ר' מנחם מנדל [!] קוסובר זצ"ל, היה עושה לילות כימים בלימוד התורה ובו בזמן צם בכל יום שני וחמישי והולך כל חצות לילה למקוה ולכותל המערבי.

בשנת תרפ"ב נתקבל לראש הישיבה בישיבת הבחורים בפרשבורג ובמשך 18 שנים העמיד אלפי תלמידים. בשנת ת"ש, כבר אחרי פרוץ המלחמה, זכה עם משפחתו לחזור ולהנצל מצפרני הנאצים. בחזרו לירושלים קבע את מושבו בשכונת "שערי חסד" והמשיך בדרכו ללמוד תורה יומם ולילה.

סיסמתו היתה "ללמוד על מנת לעשות" ואת זה הוא קיים יום ולילה ברמ"ח איבריו ממש. מר נפש וקשה יום היה מוצא אצלו עצה ותושיה, נחמה וגמילות חסד. הוא לא חיכה שיבואו אליו, אלא כאשר שמע על מי שנמצא במצוקה, חמרית או רוחנית היה משתדל בכל כוחותיו, על אף בריאותו הרופפת, להושיט לו את עזרתו. היה הולך לבקר את החולים מבלי לשים לב שהמחלה היתה סכנה למבקרים, היה מסביר פנים לכל אדם, נכנס עם כל אחד בשיחה כדי להשפיע עליו בדרכי נועם והיה ממש מתחנן שלא יעברו על מצוות התורה. לדוגמה עובדה אחת המראה באיזה דרכים היה מקיים מצוות תוכחה. הוא החל להתחנן לפני אשה שהיתה גרה בשכנותו שלא תנגן בשבת בפסנתר וכאשר סרבה לו בתחלה אמר לה: „אבל הן הגברת הבטיחה בנוכחותי שלא תחלל את השבת”. „מתי?” שאלה היא בתמהון. „כאשר כולנו עמדנו על הר סיני” ענה הוא. מענה זה ורכות דבריו כה השפיעו עליה שהיא מבטיחה לו למלא משאלתו וכאשר מקורביו פקפקו אם תתמיד בהבטחתה אמר להם: „כל שבת שתעבור מבלי שתנגן הרי זה „כולו רווח” וכדאי היה לי להתחנן לפניה”…

חיבה יתרה היתה נודעת ממנו לתינוקות של בית רבן שהיה מעודדם ללימוד התורה וקיום המצוות והיה מחלק להם פרוטות וסוכריות אם ידעו את פרקם. יסד חברה גדולה ללימוד ש"ס ופוסקים "לעמ"ל" [שנינה על חשבון שם בית הספר 'האסור' למל? איש"י], ראשי תיבות ללמוד על מנת לעשות.

שקוד היה במצות צדקה והיה מעשר כל פרוטה שהגיעה לידו וגם כל פרוטה שיצאה מתחת ידו למנוע שתצא תקלה מתחת ידו וכמובן היה משתדל לתת צדקה בסתר ומרגלא בפומיה 'מתן בסתר יכפה אף'.

יומו האחרון ערש"ק פ' בשלח היה מעין סמל של כל חייו שהיו מלאים מצוות כרימון. השכים כדרכו ותיקין וטבל כדרכו במקוה לכבוד שבת, נתן צדקה ונכנס לת"ת שבשכונה שהרבה לעשות למען קיומה, ודבר עם המלמדים על הצורך להשריש בלב התלמידים את עיקרי האמונה ע"י כך שישננו להם את י"ג העיקרים של הרמב"ם, עם הקטנים רק את המילים ועם הגדולים יותר גם עם ביאורים ופירושים.

הלך לקיים מצות גמילות חסד של אמת, ללוות את חברו בימי נעוריו הר' אליקום דבורקס, לבית עולמו, אחרי דברי הספד צנח לפתע פתאום. הובא לקבורה לפני הדלקת נרות וקהל גדול ליווהו.

זכה הרה"ג מוהר"ר ברוך משה נחמי' לאבל להכנס לעולם שכולו טוב ותורתו ומעשיו הטובים בידו – מי יתן לנו תמורתו! תנצב"ה

[א.מ. המודיע, יט שבט ה'תשי"א עמ' 7]

הערה: לא השגנו תמונה איכותית יותר לעת עתה. אם ברשותכם תמונה כזו, נשמח אם תשתפו אותנו. לא הצלחנו לאתר את כותב ההערכה ב'המודיע' והיא מוצגת כאן בהנחה שכ'ידיעה לשעתה' שנכתבה לכבוד המנוח, רצונו של הכותב בפרסום ציטוט הידיעה. אם אתם בעלי הזכויות ומעוניינים להסיר את הציטוט, אנא עדכנו אותנו בהקדם ונסיר אותו מיד.