רבי חיים שמעון הרינזון

רבי חיים שמעון ב"ר שלום דב בער הרינזון (וגם: הרינסון, גרינזון; ט"ו טבת ה'תרכ"ו, 2 בינואר 1866, מזריץ' – כ"א כסלו ה'תש"א, 21 בדצמבר 1940, קלצק) היה רבה של קלצק שבליטא.

קורות חייו

נולד במזריטש לרבי שלום דב וחיה אסתר הרינזון. אביו היה תלמיד חכם, לימים רבן של דרטשין וקלצק, מחבר "היכלי שן" ו"דרכי נועם".

נישא לחיה רייזל בת ר' יצחק מרדכי ובריינדל רוזנגרטן, אף הם מתושבי מזריטש. שש שנים ישב כמוסכם על שולחן אביו ואחריהן נכנס כשותף לעסק מסחר שאשתו טיפלה בו. בביתו הייתה ספריה תורנית גדולה והוא ישב במזריץ' כעשרים שנה. חלק מחידושיו מופיעים בתוך הספר 'היכלי שן' של אביו, שהוא היה מעורכיו.

באחת מנסיעותיו ללייפציג לצורך מסחרו הוצעה לו רבנות העיר, הוא סירב לעקור לעיר מערבית משיקולי חינוך ילדיו ואז החליט לקבל רבנות בליטא כבקשת אביו. הוא שימש ממלא מקום של גיסו, הרב אריה דבורצקי, בעיירות רבנותו השונות: טימקביץ, איוניץ, סטאביסק וז'טל.

לאחר פטירת אביו, באלול ה'תרס"ו, התמנה תחתיו כרבה של קלצק. אביו כיהן בקלצק במשך עשרים וחמש שנים והוא כיהן בה כשלושים וחמש שנים נוספות.

בימי מלחמת העולם הראשונה נאסר בשל עלילה, יחד עם גיסו רבי אליעזר יזגור ויהודי נוסף, ר' אברהם פימשטיין.

כנציג העדה היהודית, נבחר בידי שלטונות הכיבוש הגרמני ב-1918 לשבת בבית משפט השלום בקלצק.

בניו אליהו ושלום דב עלו לארץ ישראל לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

הוא עצמו נפטר בתקופת השלטון הסובייטי בליטא, בכ"א כסלו ה'תש"א ונקבר בהלוויה רשמית שבה השתתפה גם משלחת של הרשות הסובייטית. רעייתו הרבנית נפטרה יומיים לפני חיסול יהודי קלצק.

חתנו רבי פסח הורביץ שהחליף אותו ברבנות קלצק, עם רבי משה אפשטיין (אחיינו של רבי חיים שמעון, חתנו של גיסו רבי אליעזר יזגור) נספה בשואה עם שאר אנשי קהילת קלצק.


ביבליוגרפיה: פנקס קלצק, עמ' 28-27

מילות מפתח: הערינזאן, הרנזון, הרינסון, גרינזון, הערינזאהן, הערינזון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s