רבי אברהם ב"ר ברוך גולדשמידט (ה'תר"ם, 1880 – ו' חשון ה'תרצ"ו, 2 בנובמבר 1935) היה תלמיד חכם ליטאי מבחירי ישיבת 'כנסת ישראל – סלובודקה'. מחבר "כרם אברהם" ואבי הדיינים הישראליים: רבי אליעזר גולדשמידט ורבי ישעיהו גולדשמידט.
קורות חייו

נולד בינובה שבפלך קובנה, ליטא, לגולדה ורבי ברוך. למד בישיבת סלבודקה והיה חברם של רבי יחיאל מיכל רבינוביץ (ה'אפיקי ים'), רבי שלמה היימן, בן-דודו רבי ישראל שלומוביץ (ה'בית ישראל') ורבי יחזקאל סרנא.
אשתו הראשונה, פיגא לאה ב"ר יעקב הניך וצביה נפטרה בצעירותה בשנות מלחמת העולם הראשונה (כו תשרי ה'תרע"ט) בעיר בוברויסק. היא הניחה אותו עם בניו: אליעזר (בן 9), ישעיהו (בן 2) וצילה זיו. הוא נישא בשנית לאיטל בת רבי משה בן ציון יפה (נפטרה ה' אב ה'תש"ך).
בשנת ה'תרפ"ד, 1924, הצטרף לעליית תלמידי הישיבה לחברון, בהיותו בן 44. הוא קבע את לימודו בישיבה. ניצל עם משפחתו בפרעות תרפ"ט בבית משפחת סלונים בחברון. אחרי הפרעות עקר לירושלים שבה נפטר כעבור כמה שנים. הוא נפטר בשבת ו' חשון ה'תרצ"ו והובא למנוחות במוצאי השבת בבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
הניח אחריו כתבים בחידושי תורה, מהם הדפיסו בניו, הדיינים: רבי אליעזר ורבי ישעיהו גולדשמידט, את ספרו "כרם אברהם" (ירושלים תשמ"ד).
ביבליוגרפיה: כרם אברהם. [תמונות: אוסף המשפחה].