רבי מנדל [מענדיל שניאור זלמן] ב"ר שלמה צבי אטיק (ל' כסלו ה'תרפ"ט, 13 בדצמבר 1928 – ל' כסלו ה'תשפ"ג, 24 בדצמבר 2022) היה תלמיד חכם ירושלמי נודע. בסוף ימיו ראש ישיבת 'ארץ צבי' בירושלים.
קורות חייו
נולד בעיר העתיקה בירושלים למשפחת חסידי קרלין. אביו רבי שלמה צבי, במקור מצפת, נודע כשקדן ושימש ר"מ בישיבת קרלין. אמו חיה לאה היא בתו של רבי יהושע שמעון וינגרטן אף הוא מחסידי קרלין. למד בת"ת חיי עולם ובעץ חיים אצל רבי איסר זלמן מלצר.
כשוך מלחמת העולם השנייה, בשנת ה'תש"ו, עם כינונה מחדש של ישיבת מיר בירושלים, החל ללמוד בישיבה זו עם קבוצה נבחרת של תלמידים ירושלמים (מלבדו: רבי שמעון קירשנבאום, רבי שלמה יחיאל פרידמן ורבי נחום ברגמן) לצד תלמידים מניצולי השואה אצל רבי אפרים בורודיאנסקי שעבר עמם מ'עץ חיים'. בתקופה זו התקשר לרב מבריסק, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. לספרו של אבי הרב, רבי חיים סולובייצ'יק הייתה השפעה עצומה על לימודו של הרב אטיק שקבע בו את עיונו. כן נודעה השפעה מכרעת על דרך לימודו לרבי אברהם ישעיה קרליץ, ה'חזון איש', שאליו נסע פעמים בודדות לבני ברק, אך התרשם וקיבל מפי תלמידיו ומתוך ספריו בהם הגה רבות.
בשנת ה'תשי"ב, נישא לשרה לאה בת רבי שמעון הלל שלזינגר, מנכדי רבי עקיבה יוסף שלזינגר. היא הייתה אחייניתו של רבי דוד יונגרייז (נפטרה בשבת חול המועד פסח תשס"ד). לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבת מיר במשך עשרות שנים ובין היתר למד בחברותא עם רבי נחום פרצוביץ, מראשי הישיבה. בעת שבתו בבית מדרשה של ישיבת מיר דבקו בו תלמידי חכמים נודעים שחלקם שימשו בהמשך כראשי ישיבה, בהם: רבי רפאל שמואלביץ, רבי נתן צבי פינקל, רבי אליהו ברוך פינקל ורבי אשר אריאלי.
בכולל האברכים שהקים בראשית שנות התש"מ, למדו תלמידי חכמים נודעים כמו: רבי דוד מילר ורבי חזקיהו יוסף שרייבר. בהמשך (ה'תשנ"ג) הקים את ישיבת 'ארץ צבי' בירושלים ועמד בראשה עם ידידו רבי אפרים זלזניק (מחבר 'אורח אפרים'), בניו ר' דוד ור' יצחק זאב שימשו ר"מים בישיבה. הישיבה נסגרה בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 (סביבות ה'תשס"ט).
היה ידוע כמדקדק ומחדש בהלכה, ורבים מההנהגות ההלכתיות בציבור המדקדקים בעשרות השנים האחרונות מקורם ברעיונות והידורים שלו. בין היתר יזם את הקמת ה'חבורות' הפרטיות לאפיית מצות וכן חידש הידורים רבים בתחומי: ארבעת המינים, עירובין, ריבית, שחיטה, מליחה וסת"ם.
משפחתו
אחיו, רבי אברהם אטיק היה ראש ישיבת 'באר שלמה' בירושלים (נפטר בשבט ה'תשע"ה). אח נוסף הוא רבי יוסף אטיק שהתגורר בבני ברק (נפטר באדר ה'תשע"ה). אחותם נישאה לאדמו"ר רבי חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ מפוריסוב. גיס נוסף שלו (נשוי לאחות אשתו) היה רבי נטע פריינד (נפטר ח' תשרי ה'תשע"ד) ששימש שנים רבות כר"מ בישיבת עץ חיים ובישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא.
בנו הבכור רבי דוד נישא לבת הרב אברהם קורפו. הוא הקים לאחר סגירת ישיבת 'ארץ צבי' את ישיבת 'אור יוסף – נייפעסט' והוא עומד בראשה.
בנו השני רבי יצחק זאב (נפטר ה'תשע"ו) נישא לבתו של רבי חיים אורי פריינד (אחיו של דודו רבי נטע). הוא היה עד לפטירתו ר"מ בישיבת ארץ צבי.
תורתו
רבי מנדל אטיק לא רשם את דברי תורתו, אך רבים משיעוריו נרשמו בידי שומעיהם וחלקם נערכו ונדפסו במסגרות שונות. משפחתו מתעתדת לערוך בצורה מסודרת את חידושיו על רבות ממסכתות הש"ס.
שיעורים בודדים מופיעים ב:
- בית מלא על מסכת עירובין, בית שמש תשס"ו, עמ' קמה-קנו. [בסוגיא דמבוי עקום <נדפס שוב באוצרות ירושלים, יא (תשסט) עמ' צג ואילך>, בסוגיא דבין הלחיים <נדפס שוב באוצרות ירושלים, י (תשסח), עמ' קנג ואילך>]
- בית מלא (חלק א), בית שמש תשע"ו, פרק ה – שמועות הלכה משמו
- אוצרות ירושלים, ט (תשסז), עמ' קי-קטז [בדין קביעות וסת במעין פתוח <נדפס שוב בקובץ מעיין התורה, ב (תשעט), עמ' לז ואילך]
- אוצרות ירושלים, יג (תשעא), עמ' קכא-קכג [בסוגיא דנטילת ידיים]
- אוצרות ירושלים, יד (תשעא), עמ' קטו-קכ [בדין וסתות דאורייתא או דרבנן]
- אוצרות ירושלים, טז (תשעב), עמ' קח-קיג [בדין הלואת סאה בסאה]
- אוצרות ירושלים, יז (תשעב), עמ' ס-סה [בדין סוכה שאין דפנות[יה] מגיעות לסכך]
- תבונות ארי (קובץ, ד, ירושלים, ד (תשעא), עמ' רעב-רעה [בענין מחיצה באוירא דהאי גיסא [ודהאי גיסא]]
- פעלים לתורה (קובץ), לונדון, כו (ניסן תשעו) עמ' יא-יד [קטע משיעור בעניני 'תשביתו']
- פעלים לתורה (קובץ), לונדון, כח (תשרי תשעז), עמ' טו-לב [בסוגיא דחקק בה להשלימה לעשרה]
- היכלא, יא (ניסן תשפ"ג), עמ' כו-לב [נידונים בכשרות אותיות סת"ם]
הספדו על רעו רבי שלמה יחיאל פרידמן, נדפס בתוך תכריך כתבי רבי שלמה יחיאל, נספח לספר גנזי רבי נחום, ירושלים תשע"ד, עמ' תקנו ואילך.
הספדים שנאמרו עליו לאחר פטירתו ראו אור בקונטרס 'ספדי תורה', ירושלים: צוף – הוצאה לאור, תשפ"ג.
אישי ישראל 