רבי ליזר מדריזן

רבי ליזר (אליעזר) אברהם מדריזן (ד' כסלו ה'תקכ"ד, 10 בנובמבר 1763 – צום גדליה, ג' תשרי ה'ת"ר, 11 בספטמבר 1839) היה תלמיד חכם בולט בקהילת יהודי דריזן שבפרוסיה (כיום דרזדנקו בפולין). תורתו שלושה מחידושי תורתו משוקעים בפירושו הידוע למשניות של רבי ישראל ליפשיץ, ספר 'תפארת ישראל' על המשניות שנדפס בפעם הראשונה בין השנים ה'תק"צ-התר"ה. ואכן…

רבי אשר אנשיל עוזרש

רבי אשר אנשיל ב"ר ברוך עוזרש (~ה'תמ"ה, 1685 – י"ט שבט ה'תקכ"ה, 10 בפברואר 1765) היה דיין בפראג, חבר בית הדין בראשותו של ה'נודע ביהודה'. ורב בית הכנסת דק"ק 'פינחס' בפראג. [יתכן ומסתבר שהוא מזרע 'האלוף המרומם מו"ה ברוך בן אנשיל עוזרש שהיה רב אב"ד במדינת מעהרין ובק"ק קעלין וכמה שנים דמ"ש פה ק"ק פראג…

רבי מנדל הירש

רבי מנדל ב"ר שמשון רפאל הירש (י"ב אדר ה'תקצ"ג, 3 במרץ 1833 – כ"ז אדר ב' ה'תר"ס, 28 במרץ 1900) מחנך ומתנגד לציונות. מחבר "סדר ההפטרות" על הפטרות השנה וביאור בגרמנית לתרי עשר ומגילת איכה. קורות חייו הרב הירש היה בנו של רש"ר הירש, אחרי פטירת אביו חשב לרשת את מקומו כרב הקהילה האורתודוקסית בפרנקפורט…

רבי אלעזר איש הורוויץ

רבי אלעזר ב"ד דוד יהושע השיל איש הורוויץ (ה'תקס"ד, 1804 – ליל (אחר חצות) כ"א סיון ה'תרכ"ח, 11 ביוני 1868) היה רבה של וינה במשך ארבעים שנה. מחבר ספר השו"ת 'יד אלעזר'. קורות חייו נולד בעיר פלוס שבבוואריה, לרבי דוד יהושע העשיל הלוי (נפטר ב' כסלו ה'תקפ"ו); בן רבי צבי הירש הלוי איש הורוויץ, ה'מחנה…

רבי מרדכי מאדל סג"ל ריעס

רבי מרדכי מאדל (מוטל) ב"ר אברהם סג"ל ריעס מברלין (נפטר בג' כסלו ה'תפ"ח, 16 בנובמבר 1727), היה רבה של קהילת שנייטאַך בגרמניה וראש הישיבה בה. רבי מרדכי היה נכדו של רבי מאדל (מוטל) סג"ל דיין דק"ק ווינה שנישא למרת פעססיל בתו של רבי יעקב דוד ניימארקט-מירלש מחסידי וינה בדור שלפני הגירוש. רבי מרדכי הסב, נפטר…

רבי משה ב"ר יואל נ"ש

רבי משה ב"ר יואל נ"ש [-ניקלשבורג] (נפטר [אלול?] ה'תקס"ז, 1807) היה מו"צ בנייקירכן ורבה של זוולה (שוואל), בירת מחוז אוברייסל במזרח הולנד. דרשותיו, כמו גם סיפור עלילת חייו (מאסרו והצלתו בהשתדלות כמה מגדולי ישראל) נדפסו בחייו בספרו "ישמח משה" (ליידן תקל"א). לאחר ששוחרר מהכלא נסע לאמשטרדם בדרכו נשא בעיר עלבורג את בתו (החורגת) של רבי…

רבי אריה ליב הכהן רפפורט

רבי אריה ליב הכהן ב"ר ברוך כ"ץ ראפאפורט (~ה'תנ"ג, 1693 – ט"ז אייר ה'תק"ם, 1780) היה רבן של שנייטאַך, היידינגספלד ומדינת וירצבורג. בנו בכורו של רבי ברוך כ"ץ מחבר 'בגדי כהונה' (המובא במחזיק ברכה ח"ב סימן מ"ב). אחיו היו: רבי צבי הירש הכהן רפפורט אב"ד ולרשטיין והרבורג (נפטר תקכ"ד) ורבי בנימין וולף הכהן רפפורט-פיורדא שכיהן…

רבי שמשון ר' אבלס אב"ד שנייטוך ובמברג

רבי שמשון ב"ר יונה (ר' אשרש) ר' אבליש (נפטר י"ב תמוז ה'ת"מ, 9 ביולי 1680) היה דיין בפראג ורבן של שנייטאַך ובמברג שבגרמניה. אשתו הייתה רבקה בת הגאון רבי יהודה ליב אבליזיץ (אברליש, אבליש) ועל שם משפחת חותנו כונה גם הוא "ר' אבליש" (ובשו"ת אמונת שמואל סימן כ"ג הוא מוזכר בכינוי ר' אברליש). בשנת תכ"ט…

רבי דוד הכהן די אזיוידו

רבי דוד כהן די אזיוידו (azevedo; נפטר ט"ו טבת ה'תקנ"ב, 10 בינואר 1792) רבה הראשי הספרדי של אמשטרדם, במקביל לרב האשכנזי רבי שאול לוונשטאם ואחרי פטירתו כרב יחיד. בשנה לאחר פטירתו התמנה רבי יעקב משה לוונשטאם על כסא אביו. ידועות הסכמתו לספרי בני דורו ובהם שו"ת פני אריה לרבי אריה ליב ברעסלא מרוטרדם, ספר הברית…

רבי דוד יעקב שטיב (שושן)

רבי דוד יעקב שטיב (או שטיבה) ב"ר יעקב דוד שושן (David Jacobs Stibbe Sousan, כ"א אלול ה'תע"ז, 28 באוגוסט 1717, אמסטרדם – ו' טבת ה'תקס"ז, 17 בדצמבר 1806, זוולה) היה רבה הראשי הראשון של הקהילה היהודית בזוולה, בירת מחוז אוברייסל במזרח הולנד. הוא נישא לתיאודורה בת לוי פולק והיו להם 16 ילדים. הערה: ערך זה…

רבי עזריאל מונק

רבי עזריאל ב"ר אליהו הכהן מונק (ה'תרכ"ז, 1867 – א' חשון ה'תש"א, 2 בנובמבר 1940) היה רבה החרדי של ברלין, רב ק"ק 'עדת ישראל' בעיר וממנהיגי היהדות האורתודוקסית בגרמניה ערב השואה. נמלט מאימת הנאצים ונפטר בירושלים. נקבר בהר הזיתים. עליו הרב הגאון ר' עזריאל מונק זצ"ל ביום ש"ק שבק חיים לכל חי בירושלים הרב הגאון…

רבי צדוק (יוסטוס) טל

רבי צדוק (יוסטוס) ב"ר משה טוביה טל (י"ח כסלו ה'תרמ"ב, 10 בדצמבר 1881, ארנהם – י"ד כסלו ה'תשט"ו, 9 בדצמבר 1954, אמסטרדם) היה רבה הראשי הראשון של אוטרכט שבהולנד (מתרע"ח, 1918), ורבה הראשי של הולנד אחרי השואה, בין השנים ה'תש"ה, 1945 – ה'תשט"ו, 1954. הרב טל היה חבר באגודת ישראל ומתנגד לציונות. בתקופת השואה הסתתר…

רבי לוי פורסט

רבי לוי פורסט (י"ז תשרי ה'תרס"ד, 8 באוקטובר 1903, אמסטרדם – ב' אב ה'תשמ"ז, 28 ביולי 1987, רחובות) היה רבה של רוטרדם אחרי השואה. בסוף ימיו בארץ ישראל. קורות חייו בן למשפחת יהלומנים מאמסטרדם, נישא להנרייטה ואן גלד, בתו של רבי יצחק אייזק ואן גלדר, רבה של האג. אחד מבניהם הוא הרב יצחק (יס) פורסט,…

רבי שמואל מיהזאם

רבי שמואל ב"ר משה מיהזאם (י"ז אייר ה'תקצ"ז, 22 במאי 1837, לנדסברג, שלזיה עילית – ו' אדר ה'תרס"ז, 20 בפברואר 1907, גראץ) היה רבן של פוסטלברג, צנאים, ביזנץ וגראץ. קורות חייו נולד בלנדסברג שבשלזיה העלית (כיום גורז'וב שלזסקי בפולין) לר' משה (מוריץ) ושרלוטה (לבית שווייצר) מיהזאם, למד פילוסופיה בברסלאו ובווינה, למד בבית המדרש בווינה (מיסודו…

רבי אליהו לאופהיימר

רבי ד"ר אליהו (פרידריך) ב"ר יום טוב (יונאס) לאופהיימר (ט' אב ה'תר"ן, 26 ביולי 1890 – י"ד שבט ה'תשכ"ה, 17 בינואר 1965) היה רבו האורתודוקסי האחרון של מחוז באד אמס-ויילבורג בגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה. עלה לארץ ישראל, שימש רב בהרצליה ובסוף ימיו בירושלים. קורות חייו נולד בבאד בוכאו לרב המקומי רבי יום טוב לאופהיימר…

רבי יום טוב לאופהיימר

רבי יום טוב (יונאס) ב"ר אליהו לאופהיימר (ז' תמוז ה'תר"ו, 1 ביולי 1846, לאופהיים – כ"ז טבת ה'תרע"ד, 25 בינואר 1914, באד בוכאו) היה רב גרמני, רבן של בוטנהאוזן (היום חלק ממינסינגן) ובאד בוכאו. קורות חייו נולד בלאופהיים (על שמה נקראת המשפחה) לרבי אליהו (התקס"ה, 1805 – ה'תרמ"ד, 1884) וקלרה לאופהיימר, הורים לעשרה ילדים. בשנים…

להציג את הפוסט כדי להירשם למינוי על הניוזלטר של האתר.

רבי גדליה טיקטין (הראשון)

רבי גדליה טיקטין (ה'תפ"ב, 1722 – ה'תקל"ג, 1773) דיין בגלוגא, רבן של טיקטין, ושוורזנץ-פוזנן וראש הישיבה הגדולה בה. ובסוף ימיו אב"ד לונטשיץ. תלמידו של רבי אריה לייב גינצבורג, ה'שאגת אריה'. בשנת ה'תק"כ היה רבה של טיקטין. בתו יוטא נישאה לרבי יצחק מרדכי ב"ר ברוך אב"ד גריידיץ (נפטר ו' אלול ה'תקע"ג) תלמידם של רבי יהונתן אייבשיץ…

רבי שלמה זלמן טיקטין

רבי שלמה זלמן ב"ר אברהם טיקטין (ה'תקנ"א, 1791 – י"ח אדר ב' ה'תר"ג, 20 במרץ 1843) היה רבה של ברסלאו. לאחר פטירת אביו בכ"ב טבת ה'תקפ"א, 27 בדצמבר 1820, התמנה רבי זלמן טיקטין כרבה של ברסלאו. בתקופה זו החלה השפעתם של הרפורמים בקהילה גוברת, וכאשר מת הדיין ר' פאלק בשנת 1838 (ה'תקצ"ח) נבחר על מקומו…

רבי גדליה טיקטין (השני)

רבי גדליה ב"ר שלמה זלמן טיקטין (ה'תקס"ח, 1808 – ה' אב ה'תרמ"ו, 6 באוגוסט 1886) רבה החרדי האחרון של ברסלאו. כיהן כרבה של ברסלאו על כסאם של אביו רבי שלמה זלמן טיקטין וסבו רבי אברהם טיקטין שעל שם אביו, רבי גדליה טיקטין (הראשון) מגלוגא, נקרא. רבי גדליה היה תלמידו של רבי חיים אוירבך בעל דברי…

רבי איצק שפיץ

רבי יצחק איצק ב"ר בנימין שפיץ (ה'תקכ"ו, 1766 – כ"ו אייר ה'תר"ב, 6 במאי 1842) אב"ד בדרעזניץ (סטרזניץ, Strážnice, Straßnitz) ואחר כך רבה של בומסלא (היא בונצלאו, כיום מלאדה בולסלב) שבבוהמיה במשך קרוב לעשרים שנה. מחבר "מטעמי יצחק" ותשובות רבות בספריו של חמיו "תשובה מאהבה" ו"עולת חודש". קורות חייו נולד בעיר קולין, לר' בנימין, סופר…

רבי יעקב שמחה רעהפיש

רבי יעקב שמחה ב"ר משה רעהפיש (נהגה: רֶפִישׁ; ה'תקס"ז, 1807 – כ"ו ניסן ה'תרל"ז, 9 באפריל 1877) רבה של קעמפנא (קמפנו) שבפולין גדול וראש בית הדין בה במשך חמישים שנה לסירוגין. מקורבו של רבי עקיבא איגר. מחבר "שערי שמחה" ו"משכן העדות".

רבי דוד מוגדן

רבי דוד מוגדן (ה'תקי"ח, 1758 – כ"ט אב ה'תקפ"ח, 9 באוגוסט 1828) ראש בית הדין של קעמפנא (קמפנו) שבפולין גדול. בצעירותו, כבן שמונה עשרה (ה'תקל"ו, 1776) התמנה כמו"צ בקעמפנא. לאחר פטירת רב העיר רבי ישראל יונה לנדא דרש בית הדין המקומי למנות את רבי דוד כרב העיר במקום הרב המנוח ואף לא למנות את בנו…

רבי יוסף שמואל לנדא

רבי יוסף שמואל ב"ר ישראל יונה לנדא (חשון ה'תק"ס, נובמבר 1799 – י"ג כסלו ה'תקצ"ז, 22 בנובמבר 1836) רבה של קעמפנא (קמפנו) שבפולין גדול וראש הישיבה בה. מחבר "משכן שילה" "כור הבחינה" ו"קונטרס גורן אטד". קורות חייו נולד לרבי ישראל יונה לנדא רבה של קעמפנא ולגיטל בת הגביר רבי שמואל פרץ מלוברטוב (נהרג עם אשתו…

רבי ישראל יונה לנדא

רבי ישראל יונה ב"ר יוסף הלוי לנדא (? – י"ח שבט ה'תקפ"ד, 18 בינואר 1824) רבן של לובמלא ושל קעמפנא (קמפנו) שבפולין גדול במשך שנים רבות. ידידו של רבי עקיבא איגר. מחבר "מעון הברכות", "עין הבדולח", "עלה דיונה", "עטרת ישועה" על הגדה של פסח ו"שירת ישראל". קורות חייו נישא לגיטל בת הגביר רבי שמואל פרץ…

רבי עוזר כ"ץ מקלימנטוב

רבי עוזר ב"ר מאיר הכהן כ"ץ (לפני ה'ת"ל – כ"ה באייר ה'ת"ע, 25 במאי 1710) רבה של קלימנטוב ומחבר "אבן העוזר". בסוף ימיו רבה של ז'ולקובה וראש הישיבה בעיר. ספרו 'אבן העוזר' נחשב מופת לישרות למדנית ומצוטט רבות בספרי גדולי הדור שאחריו והלאה. קורות חייו נולד למשפחה מיוחסת, מצאצאי המהרש"ל. למד אצל רבי מרדכי גינצבורג…

רבי משה קלפארי

רבי משה ב"ר יעקב קלפארי (י"ט ניסן ה'תקס"ט – 5 באפריל 1809 – י"א אדר א' ה'תרכ"ז, 16 בפברואר 1867) דיין בפוזן. אביו רבי יעקב ב"ר אריה ליב קלפארי, היה אף הוא דיין בפוזן, חבר בית דינו של רבי עקיבא איגר, ותמונתם צועדים בצוותא ברחובות פוזנא, ידועה. הסב, ר' אריה ליבוש קלפארי היה אף הוא…

רבי משה מהאל

רבי משה (כנראה ב"ר מנדל) מהאל (במקומות אחדים, כנראה בטעות כתיב: מריאל; חי ופעל בסביבות ה'ר"ך, 1460) תלמיד מהר"י וייל ורב אב"ד פוזנא (הרב הראשון המוזכר בכתובים מעיר זו) בתקופת התרומת הדשן. קודם לכן היה רבן של כמה עיירות באשכנז ובהן העיר פייזר. משערים כי מוצאו מהעיר האלה. בתחילת דרכו באשכנז שבע מרורות מעלילות כמה…

רבי נתן אשכנזי

רבי (משה) נתן אשכנזי (נפטר בברודי, י' שבט תקל"ח, 7 בפברואר 1778) מחכמי הקלויז בברודי. בנו של החכם צבי, רבי צבי הירש אשכנזי, ואחיו של היעב"ץ. אביהם של כמה גדולי תורה ובהם רבי יעקב משה אב"ד זבארוב, אביו של רבי יעקב מליסא, ה'נתיבות'. על מצבת קברו של רבי נתן נכתב: נפטר בש"ק י' שבט תקל"ח…

רבי יעקב משה (לורברבוים אשכנזי) מזבארוב

רבי יעקב משה ב"ר נתן (נפטר בחיי אביו בכ"ד שבט ה'תק"ל, 19 בפברואר 1770) היה אב"ד זבארוב ומחבר חידושים על מסכת כריתות. אביו של רבי יעקב לורברבוים מליסא. קורות חייו נישא לבתם של הגביר הנדבן ר' אליקים געץ מלוברטוב וחנה בת רבי אליעזר מלבוב (בן רבי אברהם ר' הירצקוס מלבוב שנחשב לצדיק וקדוש וציוה שבעל…

רבי יעקב לורברבוים

רבי יעקב ב"ר יעקב משה לורברבוים (לארבורבוים, לערבערבוים; ~ה'תק"ל, 1770 – כ"ה אייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רבה של ליסא, מפוסקי ההלכה הבולטים בדורות האחרונים. ספריו עומדים בשורה הראשונה של ספרי היסוד בלימוד העיוני הישיבתי ובפסיקה בבתי הדין. ספריו של רבי יעקב מליסא מקיפים את כל תחומי הפסיקה העיקריים: 'חוות דעת' על יורה דעה;…