רבי אברהם נח פאלי

רבי אברהם נח ב"ר פאלֵי (ה'תרל"ו, 1876 – ח' אדר א' ה'תרצ"ב, 15 בפברואר 1932) מנהלן הרוחני של ישיבות שקלוב והלוסק ובסוף ימיו בארץ ישראל, מנהל רוחני בישיבת "היכל התלמוד". קורות חייו נולד בהלוסק לביילא ור' חיים פאלי, ששימש מלמד תשב"ר. התייתם מאביו בצעירותו. למד אצל רבי רפאל שפירא בבוברויסק, ואחר כך שב לבית אמו…

רבי יעקב קמנצקי

רבי יעקב ב"ר בנימין קמנצקי (כ"א אדר א' ה'תרנ"א, 1 במרץ 1891 – כ"ט אדר א' ה'תשמ"ו, 10 במרץ 1986) רב בליטא ולאחר מלחמת העולם השנייה בקנדה ובארצות הברית. ראש ישיבת 'תורה ודעת', זקן ראשי הישיבות בארצות הברית וחבר מועצת גדולי התורה. קורות חייו נולד באחוזה משפחתית סמוך לדולהינוב שבפלך מינסק. בילדותו למד בבית המדרש…

רבי שמעון לנגבורט

רבי שמעון ב"ר אריה לנגבורט (ד' ניסן ה'תרנ"ב, 1 באפריל 1892 – י"ג אייר ה'תשמ"ג, 26 באפריל 1983) ראש ישיבת וולוז'ין ומ"מ גאב"ד וולוז'ין. לפני מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת וולוז'ין בתל אביב ואחר כך בבני ברק. נולד בביאליסטוק לרבי אריה ב"ר גדליה סנדר ובילא לנגבורט (שניהם נהרגו בשואה בביאליסטוק, עם…

רבי יום טוב ליפמן בסליאנסקי

רבי יום טוב ליפמן ב"ר יהודה זאב הכהן בסליאנסקי (ה'תקפ"ד, 1824 – ז' טבת ה'תרנ"ג, 26 בדצמבר <14 יוליאני> 1892) רבן של שומיאץ, חסלביץ ומיר, מחבר "מלבושי יום טוב". נינו של רבי יום טוב ליפמן הלפרין, ה"קדושת יום טוב", על שמו נקרא. כיהן במשך אחת עשרה שנים כרב בשומיאץ שבפלך מוהילב. משם עבר לחסלביץ שבה…

רבי אברהם מאיר אשכנזי (עפשטיין-קצנלנבוגן)

רבי אברהם מאיר ב"ר שאול הלוי אשכנזי (קצנלנבוגן-עפשטיין; ערב חג הסוכות, י"ד תשרי ה'תרי"ד, 16 באוקטובר 1853 – י' אב ה'תרפ"ט, 16 באוגוסט 1929) רבן של סנאוו ולאהויסק שבפלך מינסק, מחבר "מנחה בלולה" (תרמ"ב) ו"אמרי נועם" מאמרים בדרוש ומאמרים בהלכה (וילנה תרמ"ח) בנו של רבי שאול הלוי עפשטיין אב"ד קוברין ומלפנים בקוסובה (גיסו של רבי…

רבי שלום דובר הרינזון

רבי שלום דב בער ב"ר שמעון הרינזון (וגם: הרינסון, גרינזון; ה'תר"א, 1941, סלוצק – ו' אלול ה'תרס"ו, 27 באוגוסט 1906, קלצק) היה רבן של דרצ'ין וקלצק שבליטא. התפרסם בעולם הרבני עוד בהיותו במזריטש כשהוציא בשנת ה'תרכ"ח את ספרו "היכלי שן". בהיותו רבה של דרצ'ין, הוציא את ספרו "דרכי נועם" (ורשה תרל"ו). ספריו הקנו לו שם…

רבי מנחם מנדל אייזנשטדט

רבי מנחם מנדל ב"ר נח חיים אייזנשטדט (ה'ת"ר, 1840 – ~ה'תר"ס, 1900) רבן של קמינקה, ליסקווא, זיכלין ושצ'וצ'ין. מחבר "צמח מנחם". משנת ה'תרל"ו מילא את מקום אביו ברבנות שצ'וצ'ין. בשנת ה'תר"ס כתב 'הסכמה' באמדור. שנים אחדות אחר כך התמנה בשצ'וצ'ין רבי יהודה ליב חסמן, אחרי מחלוקת על הרבנות. אך לא מצאנו מקור מוסמך לתאריך פטירתו….

רבי יהונתן אבלמן

רבי יהונתן ב"ר אברהם אבא יצחק אבלמן (אבעלמאנן; ה'תרי"ד, 1854 – ט"ז אדר ה'תרס"ג, 15 במרץ 1903) אב"ד ביאליסטוק. עליו הרב ר' יהונתן אבעלמאןמו"צ בביאליסטאק נולד בשנת תרי"ד בעיר אילאן (פ. קאוונא). בנערותו התגורר בישיבות שונות ויקרא בשם עלוי. בהיותו בן ט"ו שנה בא לווילנא ויתודע אל הגאון רבי ישראל סאלאנטער ויקרבהו כמו נגיד ויקחהו…

רבי שלום פינס

רבי שלום ב"ר יצחק פינס (ה'תקס"ב, 1802 – כ"ב סיון ה'תרל"ב, 28 ביוני 1872) תלמיד חכם מגדולי וילנה, תלמידו המובהק של רבי דוד מנובהרדוק מחבר 'גליא מסכת'. עליו …ואחרון (יה"ר שיהי' אחרון) הכביד אחריו ביום עש"ק כ"א סיון עלה הכורת, וגדע מבחר ברוש הרב הגדול בתורה וביראה חכם חרשים ונבון לחשים, מוה' שלום פינעס זצ"ל…

רבי צבי יהודה רבינוביץ' תאומים

רבי צבי יהודה ב"ר בנימין רבינוביץ' תאומים (ה'תר"ה, 1845 – כ"ד בכסלו ה'תרמ"ח, 10 בדצמבר 1887) רבן של ליגום ורוגולי בליטא. קורות חייו נולד בפיקעלין לטויבא (לבית כץ) ולרב העיירה, רבי בנימין רבינוביץ' תאומים ('משנת רבי בנימין'). אחיו התאום היה רבי אליהו דוד רבינוביץ, לימים רבן של מיר וירושלים הנודע בכינויו, האדר"ת. אמם נפטרה בהיותם…

רבי גדליהו רוזנמן

רבי גדליהו רוזנמן (ה'תרמ"ז, 1887 – ה'תש"ד/ה'תש"ד, לפני 3 בנובמבר 1943) היה רב העדה (הרב מטעם) בביאליסטוק. האחרון ששימש בתפקיד זה, נספה בשואה. הרב רוזנמן, יליד בוטשאטש, למד בבית הספר לרבנים בברלין. בתו לוניה נישאה למנחם מנדל ריבקינד, לימים מאנשי ראשון לציון (אביו של פרופ' אבי ריבקינד), עם פרוץ המלחמה נשארה עם אחותה ואביה בגטו…

רבי אליקים גצל לויטן

רבי אליקים גצל ב"ר יעקב דוד לויטן (מרגליות-תאומים; ~ה'תרכ"ב, 1862 – ח' שבט או ליל ט' שבט ה'תרע"ב, 27 בינואר 1912) היה תלמיד חכם ומגיד מישרים נודע, מגדולי המגידים בליטא ובפולין בשעתו. מגיד מישרים בזמברוב, דווינסק, ביאליסטוק ובריסק. קורות חייו נולד בזסלב, אביו רבי יעקב דוד נודע בכינויו "הפרוש מקוידנוב" (שלימד את בני הרבי מקוידנוב,…

רבי אברהם צבי הירש גרודזנסקי

רבי אברהם צבי הירש ב"ר דוד שלמה גרודזנסקי (לפני ה'תרי"ח, 1858 – ל' חשון ה'תרצ"ח, 4 בנובמבר 1937) מזקני רבני וילנה, ר"מ ומנהל ישיבת רמיילס קרוב לחמישים שנה. אחיו הגדול של רבי חיים גרודזנסקי. הוא היה תלמיד חכם מופלג, אחיו רח"ע פרסם בחלק ג' של שו"ת אחיעזר (סימן פג) תשובה שכתב לו בילדותו, והיה מכנהו…

רבי ניסן שבתי הלפר

רבי ניסן שבתי ב"ר שלמה ישעיה האיילפער (הלפר; ה'תר"ה, 1845 – ו' שבט ה'תרנ"ו, 21 בינואר 1896) היה רבה של סנוב (סנאוו) בפלך מינסק. מחבר "מסילות הברזל" – מראי מקום וחידושים על הש"ס (נדפס רק על מסכתות: ברכות, שבת, עירובין, פסחים, ביצה ומגילה). קורות חייו נולד לרחל ור' שלמה ישעיה האיילפער בשנת ה'תר"ה, 1845. בהיותו…

רבי יוסף ב"ר יהודה מסנאוו

רבי יוסף ב"ר יהודה (נפטר בט"ז שבט ה'תרי"ב, 6 בפברואר 1852) היה מו"צ בקלצק ורבה של סנוב (סנאוו). בתו בילא בלומא נישאה לתלמידו רבי אברהם יעקב גרשון לסר לימים בסינסינטי. (לבנם היחיד ר' יוסף חיים לסר ורעייתו נחמה היו שנים עשר ילדים). נפטר ונקבר בנישווז שבפלך מינסק. רעייתו הרבנית שפרה ב"ר יהודה נפטרה בכ"ח תמוז…

רבי מרדכי שאטץ

רבי מרדכי ב"ר מאיר יונה שאטץ (בסביבות ה'ת"ר, 1840 – נפטר בי' שבט ה'תרע"א, 8 בפברואר 1911) רבה של סוויסלוץ שבפלך הורדנה בליטא. מחבר "אהבת מרדכי" ו"תורת מרדכי" על פסקי המרדכי למסכת ראש השנה (ויומא). קורות חייו נולד לרבי מאיר יונה ברנצקי, מהדיר העיטור ורבה של סוויסלאץ. אחיו הגדול היה רבי אברהם אהרן חיים רבינוביץ…

רבי יצחק מאיר רבינוביץ

רבי יצחק מאיר ב"ר אברהם זרח רבינוביץ (ה'תר"ח, 1848 – י"א אדר א' ה'תרנ"א, 19 בפברואר 1891) רבן של זאסלא וסלבודקה (ויליאמפול). קורות חייו נולד בעיירה קרעווא, פלך וילנה. בצעירותו למד בשקלוב אצל רבי משה יהושע יהודה ליב דיסקין, מהרי"ל דיסקין, שכיהן אז כרב העיר. התפרסם בשם 'העילוי מקרעווע' וכבר אז העביר שיעורים לצעירים. לאחר…

רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן, הגדול ממינסק

רבי ירוחם יהודה ליב ב"ר שלמה זלמן פרלמן (ה'תקצ"ח, 1838 – ליל ז' שבט ה'תרנ"ו לאחר חצות, 22 בינואר 1896) רבן של סעלץ, פרוז'ין ומינסק, על שמה נתפרסם בעולם היהודי כולו בכינויו 'הגדול ממינסק'. קורות חייו נולד בבריסק דליטא בנם השני של פיגא ור' שלמה זלמן פרלמן (לפניו היו בן שנפטר בצעירותו ובת). אחיו הצעיר…

רבי מרדכי רוגוב

רבי מרדכי ב"ר בנימין רוגוב (נפטר בכ"ט חשון ה'תשכ"ט, 20 בנובמבר 1968) אב"ד טלכאן ואחר כך רב ואב"ד סייני שבליטא ולאחר מלחמת העולם השניה רב ור"מ ישיבת בית מדרש גבוה בשיקגו. מחבר "עטרת מרדכי" על הש"ס ועל התורה. קורות חייו נולד לרבי בנימין ולליבא (בת רבי יעקב קופשטיין) רוגוב. בבחרותו התפרסם כעילוי ובקי בש"ס והיה…

רבי יעקב קופשטיין

רבי יעקב ב"ר מרדכי סנדר הלוי קופשטיין (ה'תר"ז, 1847 – י"ז בתשרי ה'תרצ"ד, 7 באוקטובר 1933) רבה של נמנצ'ין. מחבר "בית לוי", "פרי יעקב" ו"תורת הלוים". קורות חייו נולד למשפחת לויים המיוחסת למשפחת הלויים עפשטיין (רב בשם זהה, יעקב קאפשטיין, חתום בתקנות ק"ק לאקענבאך, תקצ"ט, ואולי הוא זקנו). צאצא של הרמ"א, התוספות יום טוב, הבית…

רבי משה רובינשטין (ר' משה מגיד)

רבי משה ב"ר צבי הלוי רובינשטין (ה'תרט"ז, 1856 – אדר ה'תר"ף, 1920) היה מגיד מישרים ליטאי מפורסם, מחבר 'אש דת' שזכה למהדורות רבות. ר' משה מגיד, כפי שנודע כינויו, היה מסובב בערי ליטא, פודלסיה ורוסיה הלבנה ומעורר את הקהל בדרשותיו הנלהבות. קורות חייו נולד בשנת תרט"ז בעיירה קמניץ שבליטא. בשנת תר"ל, בהיותו בן 14, התייתם…

רבי אברהם דב פופל

רבי אברהם דב ב"ר אריה פופל (י' אלול ה'תרכ"ה, 1 בספטמבר 1865 – ד' שבט ה'תרפ"ג, 21 ינואר 1923) רב ומנהיג ליטאי, יו"ר אגודת הרבנים בליטא, יו"ר אגודת ישראל בליטא וציר הסיים הליטאי. סגן נשיא הוועד הלאומי (של האוטונומיה היהודית) וסגן יו"ר הסתדרות יבנה. רבה של מריאמפול, ולפני כן רבן של האנושישוק והיידוצישוק שבליטא. קורות…

רבי שלמה הכהן מווילנא

רבי שלמה ב"ר ישראל משה הכהן (ז' טבת ה'תקצ"א, 23 בדצמבר 1830 – כ"ט כסלו ה'תרס"ו, 27 בדצמבר 1905) היה מורה הוראה וזקן המורים בווילנה במשך עשרות שנים. מחבר הגהות חשק שלמה על הש"ס ועל הראשונים בש"ס וילנא, שו"ת 'בנין שלמה' וספרים רבים נוספים. עליו הרב הגאון רבי שלמה הכהן ז"ל ביום ה' א' דר"ח…

רבי שניאור זלמן הירשוביץ

רבי שניאור זלמן ב"ר אברהם הירשוביץ (ט"ז ניסן ה'תקע"ח, 22 באפריל 1818 – ג' סיון ה'תרס"ד, 17 במאי 1904) רבן של בויסק וגולדינגן שבה שימש ברבנות במשך כחמישים שנה עד לפטירתו. מתלמידי רבי ישראל סלנטר. מחבר "גליון אלפס" הנדפס ברי"ף שבש"ס וילנה. קורות חייו נולד ביום השני של פסח ה'תקע"ח, בבית מרקע חסידי ונקרא על…

רבי אלעזר מנחם מן שך

רבי אלעזר מנחם מן ב"ר עזריאל שך (י"ט טבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז חשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה, מן המנהיגים התורניים הבולטים במחצית השנייה של המאה ה-20 ומנהיג הציבור החרדי-ליטאי בישראל ומחוצה לה. מחבר ספרי "אבי עזרי" על הרמב"ם. לאחר פטירתו הסבה עיריית בני ברק את…

רבי דוד רגנשברג

רבי דוד ב"ר מרדכי רגנשבורג (נפטר בכ"ו תמוז ה'תרנ"א, 1 באוגוסט 1891) ראש ישיבה בסלבודקה, מו"צ בווינדאו ורב בשאד ובפופלון. אם התכוונתם לנכדו רבי חיים דוד רגנשברג או לנינו רבי אלתר דוד רגנשברג, עמכם הסליחה – הערכים עליהם עדיין בעבודה ויועלו אי"ה כשזו תושלם. קורות חייו נולד בלינקאוי, אמו פרומה הייתה אחותו של רבי אליהו…

רבי אבא רוזינא (אריכא, חסיד)

רבי אבא רוזינא (מכונה גם ר' אבא אריכא ור' אבא חסיד; נפטר ה'תקל"א, 1771 – ר' להלן) היה צדיק נסתר ודמות נערצת ביהדות ליטא. מעטים הפרטים הידועים אודותיו מספרות התקופה, ממה שידוע עולה דמותו של צדיק עלום, שחי בקרוז' והסתיר את עצמו. זהותו נודעה כאשר קיבל מכתב בענייני ח"ן ממקור בר-סמכא מן המעלה הראשונה (לפי…

רבי דובער גורדון

רבי דובער ב"ר שמשון גורדון (ה'תקנ"ט, 1799 – א' אייר ה'תרמ"ה, 16 באפריל 1885) רבן של סוויר ופודברזה שבפלך וילנה בליטא. קורות חייו נולד למשפחת רבנים מיוחסת, קרוב משפחתו של הגאון המקובל רבי שמשון אב"ד סלונים וקניגסברג. המשפחה מיוחסת למקובל הנודע רבי שמשון אוסטרופולר שנרצח בפרעות ת"ח בפולונה. בערך בשנת ה'תקצ"א התמנה כרבה של סוויר…

רבי מתתיהו גורדון-שטראשון

רבי מתתיהו ב"ר שמשון גורדון (מכונה גם שטראשון ע"ש משפחת אמו; י' אדר א' ה'תר"ל, 11 בפברואר 1870 – ח' תמוז ה'תש"ד, 29 ביוני 1944) היה רב ודרשן מפורסם בווילנא, ובסוף ימיו בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית. מחבר הספרים "משאת נפשי" ו"שבילי הרגש". קורות חייו נולד בסמורגון. בנם של רבי שמשון גורדון (נפטר ו' תשרי תרנ"ח)…

רבי אלעזר מאיר פרייל

רבי אלעזר מאיר ב"ר אלחנן פרייל (ה'תרל"ח, 1878 – י"ד תשרי ה'תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933) רב ליטאי ואמריקאי, ממנהלי סניף ישיבת טלז בשדובה שבליטא, רב בטרנטון ובאליזבת, ור"מ בישיבת רבנו יצחק אלחנן. קורות חייו נולד בבירז לרב אלחנן פרייל (נפטר ב' סיוון ה'תר"מ), למד מפי אחיו רבי יהושע יוסף פרייל רבה של קרוק. בהמשך למד…