רבי שלום פינס

רבי שלום ב"ר יצחק פינס (ה'תקס"ב, 1802 – כ"ב סיון ה'תרל"ב, 28 ביוני 1872) תלמיד חכם מגדולי וילנה, תלמידו המובהק של רבי דוד מנובהרדוק מחבר 'גליא מסכת'. עליו …ואחרון (יה"ר שיהי' אחרון) הכביד אחריו ביום עש"ק כ"א סיון עלה הכורת, וגדע מבחר ברוש הרב הגדול בתורה וביראה חכם חרשים ונבון לחשים, מוה' שלום פינעס זצ"ל…

רבי אברהם צבי הירש גרודזנסקי

רבי אברהם צבי הירש ב"ר דוד שלמה גרודזנסקי (לפני ה'תרי"ח, 1858 – ל' חשון ה'תרצ"ח, 4 בנובמבר 1937) מזקני רבני וילנה, ר"מ ומנהל ישיבת רמיילס קרוב לחמישים שנה. אחיו הגדול של רבי חיים גרודזנסקי. הוא היה תלמיד חכם מופלג, אחיו רח"ע פרסם בחלק ג' של שו"ת אחיעזר (סימן פג) תשובה שכתב לו בילדותו, והיה מכנהו…

רבי שלמה הכהן מווילנא

רבי שלמה ב"ר ישראל משה הכהן (ז' טבת ה'תקצ"א, 23 בדצמבר 1830 – כ"ט כסלו ה'תרס"ו, 27 בדצמבר 1905) היה מורה הוראה וזקן המורים בווילנה במשך עשרות שנים. מחבר הגהות חשק שלמה על הש"ס ועל הראשונים בש"ס וילנא, שו"ת 'בנין שלמה' וספרים רבים נוספים. עליו הרב הגאון רבי שלמה הכהן ז"ל ביום ה' א' דר"ח…

רבי מתתיהו גורדון-שטראשון

רבי מתתיהו ב"ר שמשון גורדון (מכונה גם שטראשון ע"ש משפחת אמו; י' אדר א' ה'תר"ל, 11 בפברואר 1870 – ח' תמוז ה'תש"ד, 29 ביוני 1944) היה רב ודרשן מפורסם בווילנא, ובסוף ימיו בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית. מחבר הספרים "משאת נפשי" ו"שבילי הרגש". קורות חייו נולד בסמורגון. בנם של רבי שמשון גורדון (נפטר ו' תשרי תרנ"ח)…

רבי יצחק יהודה ליב רבינוביץ

רבי יצחק יהודה ליב ב"ר שמריהו רבינוביץ (ילב"ש; ה'תקס"ו, 1806 – י"ז סיון ה'תרי"א, 17 ביוני 1851) למדן וילנאי, מחבר "דרכי תשובה – שבל"י הלקט" ומגיד שיעור ברי"ף בבית מדרשו של הגר"א בווילנה. נישא לעטיל בת הגביר רבי יהודא הלוי, בנם ר' שמריהו רבינוביץ הדפיס את ספרו של אביו. ריי"ל נפטר בגיל 47, אלמנתו השיאה…

רבי מיכל יהושע פיינשטיין

רבי מיכל יהושע ב"ר יוסף אריה פיינשטיין (ה'תרי"ג, 1853 – כ"ד ניסן ה'תרפ"א, 2 במאי 1921) היה רב בזרצ'ה, פרבר וילנה. ובסוף ימיו בהארלם, ניו יורק. קורות חייו נולד בליטא, למד בישיבת וולוז'ין ונסמך לרבנות. במשך עשרים שנה שימש מו"צ בזרצ'ה, ווילנה. היגר לארצות הברית והתיישב בניו יורק. בשנת ה'תרס"ג, במלאת עשר שנים לפטירת הנצי"ב,…

רבי דוד שמואל פייגש

רבי דוד שמואל פייגש (נפטר בי' אלול ה'תקמ"ז, 24 באוגוסט 1787) ספרא ודיינא (סו"ד) דווילנה, מגדולי וחריפי וילנה בתקופת הגאון מווילנה. עליו סיפר לי הרב המפורסם ישראל גארדן נ"י רב בווילנא אשר ראה כי במוצאי יוה"כ תיכף בלילה אמר הגאון החסיד רבינו אליהו מווילנא להגאון החריף מ' דוד שמואל פייגעש, הלא נכון לקבוע תיכף יתד…

רבי אליהו אליעזר גרודננסקי

רבי אליהו אליעזר ב"ר יצחק שירווינטר מווילנה (ט"ז ניסן ה'תקצ"א, 30 במרץ 1831 – כ"ח ניסן ה'תרמ"ז, 22 באפריל 1887) מו"צ ראשון בווילנה. חתנו של רבי ישראל סלנטר וחותנם של רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי ראובן דב דסלר, שבנו רבי אליהו אליעזר דסלר שם משפחתו ומשפחת אביו ר' איצ'לה גרודננסקי (ולא גרודזנסקי), כנראה על שם…

רבי מתתיהו שטראשון

רבי מתתיהו ב"ר שמואל שׂטראשון (‏כ"א תשרי ה'תקע"ח, 1 באוקטובר 1817 – ליל ו' טבת ה'תרמ"ו, 13 בדצמבר 1885) תלמיד חכם ליטאי, ממנהיגי קהילת יהודי וילנה, ומאנשי "חכמת ישראל". אוסף ספריו היה הבסיס ל"ספריית שטראשון" בווילנה. מחידושיו נדפסו בסוף הש"ס, מהדורת דפוס וילנא-ראם, והמהדורות המבוססות על מהדורה זו. קורות חייו נולד בהושענא רבה של שנת…

רבי שמואל שטראשון

רבי שמואל ב"ר יוסף שטראשון (י"ח חשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 – י"א אדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) מגדולי יהדות ליטא, ממנהיגי עדת יהודי וילנה בדורו, ומחשובי פרשני התלמוד האחרונים. נודע בצדקותו ובנדבנותו. הגהותיו וחידושיו לתלמוד נדפסו בכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורת דפוס ראם-וילנא. קורות חייו נולד בזאסקוביץ' לראסא בת רבי אליהו מוולוז'ין אב"ד…

רבי יצחק ישראל איסר אוריסאהן

רבי יצחק ישראל איסר ב"ר משולם זלמן אוריסאהן (נפטר בי"ז שבט ה'תרי"ח, 1 בפברואר 1858) תלמיד חכם וילנאי שנודע כצדיק נשגב. מכונה גם: ר' איציקעל, "ר' יצחק ר' זלמן ר' אורי'ס", או ר' יצחק אורעס. עליו הוא הצדיק הנשגב… היה יחיד לאביו משלשה ועשרים בניו [!] אשר מתו על פניו, ולא לאבותיו לבד, כי אם…

רבי ישראל גינזבורג, "ר' ישראל זארעצער"

רבי ישראל בן הקדוש ר' אליעזר גינזבורג (ה'תקמ"ד, 1884 – ח' תמוז ה'תרי"ז, 30 ביוני 1857) מו"צ וראש ישיבה בווילנה בשכונת זרצ'ה (על שמה יכונה: ר' ישראל זארעצער) במשך ארבעים ושלוש שנים. נמסר כי היה יקר מאד בעיני הגר"א ז"ל והיה גדול בהוראת איסור והיתר עד להפליא. תשובותיו לא נדפסו בהוראתו, אך נותרה ממנו ההקדמה…

רבי דב בר צייטלין

רבי דב בר הכהן צייטלין (ה'תר"א, 1841 – ז' אייר ה'תרע"ג, 14 במאי 1913) רב באנטוקול שבווילנה, רב בקהילת "נכוחים למבין" בלונדון ורב הקהילה הפולנית בפריז. מחבר "אור החיים", "אגרת דברי אמת" וספרים נוספים שלא נדפסו. קורות חייו נולד בווילנה, תלמידו המובהק של רבי מאיר מיכל רבינוביץ, המו"צ דווילנה. בעת מגוריו בווילנה הקים יחד עם…

רבי אברהם דנציג

רבי אברהם ב"ר יחיאל מיכל דנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' תשרי ה'תקפ"א, 12 בספטמבר 1820) פוסק ומחבר ספרי ההלכה הבסיסיים והיסודיים (עד הופעת ערוך השולחן ומשנה ברורה) "זכרו תורת משה" (הלכות שבת), "חיי אדם" (ו"נשמת אדם", אורח חיים), "חכמת אדם" (ו"בינת אדם", יורה דעה), וספרים נוספים. תלמיד הנודע ביהודה ומו"צ בקהילת וילנה. צוואתו נדפסה בשם…

רבי אברהם אבלי פאסוועלער

רבי אברהם אבא ב"ר אברהם שלמה פאסוועלער (ה' סיוון ה'תקכ"ב, 27 במאי 1762 – י"ג אב ה'תקצ"ו, 27 ביולי 1836) רבה של פאסוואל, ראב"ד וילנה ומגדולי דורו. מחבר "באר אברהם". מצבתו על מצבת קברו נכתב: אלוף וגאון היכול נוכל הללך בתורה בחכמה עלית על כל בני דורך רועה נאמן היית מטובך לכל השפעת הן מרוח…

רבי שמואל זיברטנסקי

רבי שמואל ב"ר יוסף זיברטנסקי (ה'תקע"ח, 1818 – ח' תמוז ה'תרנ"ח, 28 ביוני 1898) המו"צ בווילנה. נקרא גם ר' שמואל לובטשער-לובצ'ר על שם עיר הולדתו לובץ' (לובצ'ה) שבה שימש אביו רב. קורות חייו למד מצעירותו בווילנה והיה ידידם הטוב של רבי אלכסנדר משה לפידות מראסיין ורבי הלל מיליקובסקי מסלנט. לאחר נישואיו לבת הגביר ר' משה רודומינר…

רבי מנחם קרקובסקי

רבי מנחם ב"ר צבי הירש קרקובסקי (ה'תרכ"ט, 1969 – חצות ליל י"ד חשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) רבן של טימקוביץ שבפלך מינסק, חסלוביץ', ונובהרדוק שבה עמד גם בראשות הישיבה המקומית. משנת ה'תרע"ח ועד פטירתו כיהן במשרת המ"מ ומו"צ [=מגיד מישרים ומורה צדק] בווילנה. ספרו "עבודת המלך" על הרמב"ם נדפס לאחר פטירתו בידי אלמנתו, בדנה בת…

רבי שמואל איסר הכהן כ"ץ

רבי שמואל איסר ב"ר אברהם הכהן (ה'תקע"ב, 1812 – כ' טבת ה'תרנ"ב, 20 בינואר 1892) ר"מ וראש ישיבת רמיילס בווילנה במשך שלושים ושמונה שנים. חתנו של רבי אליעזר דויגער (מדויג, היא דאוגאי). התמנה כר"מ ואחר כך כראש ישיבה בישיבת רמיילס, ובעת ביקור מונטיפיורי בווילנה (ה'תר"ו, 1846) אירחו בביתו. בשנת ה'תרמ"ט, 1889, נחלש ועבר להתגורר בבית…

רבי שמואל פיסקין

רבי שמואל ב"ר יעקב דוד פיֶסקין (ג' תשרי ה'תקע"ז, 25 בספטמבר 1816- ליל י"ג אדר ה'תר"ם, 24 בפברואר 1880) ר"מ וראש ישיבת רמיילס בווילנה. גנאלוגיה בניו: רבי ישראל פיסקין – רב ובלשן, אב"ד חערסאן רבי אבא פיסקין – אב"ד ראסיין ביבליוגרפיה: עיר ווילנא, עמ' 133-134 ♦ אוצר הרבנים, מס' 19318. מילות מפתח: פיעסקין

רבי יעקב דוד פיסקין

רבי יעקב דוד ב"ר מנחם מנדל פיֶסקין (ז' אדר ב' ה'תקנ"ו, 17 במרץ 1796 – א' אדר ב' ה'תרל"ה, 8 במרץ 1875) ראש ישיבת רמיילס (שבתקופתו נקראה "ישיבת רבי יעקב פיעסקין") בווילנה במשך כשמונה עשרה שנים. מחבר "תומת ישרים" וספרים נוספים שרובם לא נדפסו. קורות חייו רי"ד היה מגדולי הת"ח בווילנה והשתעשע רבות בדברי תורה…

רבי יצחק אפשטיין

רבי יצחק ב"ר אלכסנדר אפשטיין (נפטר בל' טבת ה'תרמ"ב, 22 בדצמבר 1881) ראש ישיבת רמיילס במשך למעלה משמונה עשרה שנים. ביבליוגרפיה: אוצר הרבנים, מס' 10891 ♦ עיר ווילנא, עמ' 133. מילות מפתח: עפשטיין, רמיילעס

רבי אלכסנדר סנדר אפשטיין מווילנה

רבי אלכסנדר סנדר אפשטיין (נפטר בי"א אב ה'תרכ"ג, 27 ביולי 1863) מורה הוראה בווילנה וראש ישיבת רמיילס בעיר. נקבר בבית הקברות בווילנה, לשמאלו נקבר הגביר ר' אליעזר שירווינדט. בנו יחידו, רבי יצחק אפשטיין, מילא מקומו. עליו לזכר עולם יהי צדיק, ובתוך קהל נפשות הישרים אשר נציב להם יד ושם בראש הכרמל תחד נפש הרב הגדול…

רבי יוסף פאדווא

רבי יוסף ב"ר ישראל איסר [פאדווא] מווילקומיר (ה'תקס"א, 1801 – כ"ח כסלו ה'תרכ"א, 12 בדצמבר 1860) תלמיד חכם מגדולי ליטא. לעת זקנתו מו"צ בווילנה. מחבר "עקרי העבודה" הוא "עיקרי הקרבנות" וקונטרס בין השמשות שנדפס בסוף ספר גאון יעקב על מסכת עירובין. תלמידו, חתן אחיו, היה רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, מחבר "דקדוקי סופרים". הוא דאג…

רבי אהרן שמואל קוידנובר

רבי אהרן שמואל ב"ר ישראל קוידנובר (ה'שפ"ד, 1624 – י"ט תמוז ה'תל"ו, 30 ביוני 1676) מחבר "ברכת הזבח" על סדר קדשים. נולד בווילנה, למד אצל הרבי רבי השיל ובנו רבי יעקב בבריסק. עד גזירות ת"ח ות"ט הרביץ תורה בפולין ובליטא ושימש דיין בבית דינו של רבי משה לימא, ה"חלקת מחוקק". לאחר ת"ח ות"ט התיישב באוסטרוה…

רבי הלל בן נפתלי הרץ, ה"בית הלל"

רבי הלל ב"ר נפתלי הרץ (ה'שע"ה, 1615 – כ"ב טבת ה'ת"ן, 3 בינואר 1690) מחבר "בית הלל". דיין בווילנה רבן של כמה קהילות בליטא, ראב"ד אה"ו ורבה של  ז'ולקבה. קורות חייו נולד בז'ולקבה או בבריסק דליטא לרבי נפתלי הירץ (נפטר ה' אייר ה'שצ"ח, 19 באפריל 1638. נקבר בז'ולקבה) ב"ר שמואל מבריסק. למד אצל רבי הירש…

רבי ברוך דב ליבוביץ

רבי ברוך דב ב"ר שמואל דוד ליבוביץ (ה'תרכ"ז, 1867 – ה' כסלו ה'ת"ש, 17 בנובמבר 1939) מגדולי ראשי ישיבות ליטא בין מלחמות העולם ומגדולי דורו. תלמידו המובהק של רבי חיים הלוי סולובייצ'יק. חניך ישיבת וולוז'ין. נשא את בת רבי נח רבינוביץ מטימקוביץ', אך הזיווג לא עלה יפה והם התגרשו. נשא את פייגא בת רבי אברהם…

רבי דוד לוריא, הרד"ל

רבי דוד ב"ר יהודה לוריא (רד"ל. ה'תקנ"ח, 1798 – ה' כסלו ה'תרט"ז, 15 בנובמבר 1855) מגדולי דורו וממנחילי מורשת הגר"א מווילנה, מחבר פורה ופוסק הלכה. מחבר שו"ת רד"ל, פירוש לפרקי דרבי אליעזר ולספרי חז"ל נוספים והגהות לששה סדרי משנה ולתלמודים ולספרי הגאונים.

רבי משה לימא

רבי משה ב"ר יצחק יהודה לימא (ה'שס"ד, 1604 – ה'תי"ז, 1657) רבן של וילנה ובריסק וקהילות נוספות בליטא. מחבר "חלקת מחוקק" על שו"ע אבן העזר. בבית דינו בווילנה ישב כדיין הש"ך. רמ"ל היה ידידו של הרבי רבי השיל מקראקא, וחילופי תשובות שלהם נדפסו בספר "אסיפת גאונים".

רבי בצלאל הכהן

רבי בצלאל ב"ר משה הכהן (כ"ז טבת ה'תק"ף, 14 בינואר 1820 – י' ניסן ה'תרל"ח, 13 באפריל 1878) רב ופוסק הלכה, שימש בתפקיד מו"ץ קהילת וילנה מאז היותו בן עשרים, במשך קרוב לארבעים שנה. חידושיו על הש"ס נדפסו בכרכי הש"ס בכל הדפוסים מאז דפוס וילנא. מלבדם חיבר: "ראשית ביכורים" (וילנה תרכ"ט) ושו"ת "מראה כהן" (וילנה…

רבי שבתי הכהן, הש"ך

רבי שבתי ב"ר מאיר הכהן (ה'שפ"ב, 1621 – ה'תכ"ג, 1662) מגדולי הפוסקים. רב פולני-ליטאי, חבר בית הדין של קהילת וילנה. כבן כ"ד חיבר את חיבורו הגדול "שפתי כהן", בשל פרעות ת"ח ות"ט עקר להלישוי (כיום בצ'כיה) וכיהן בה כרב עד פטירתו כעבור זמן קצר. גנאלוגיה נשא את בת רבי שמעון בנימין זאב וולף טויבר מווילנה, בנו…