רבי ברכיה ב"ר שלמה צבי שיק (בהונגרית נקרא: Schück Bernát; א' כסלו ה'תרל"ג, 1 בדצמבר 1872 – כ"ג תשרי ה'תש"ב, 14 באוקטובר 1941) היה רבן של שטוהל-וייסנבורג ורובע יוזפשטדט בטמשוואר. מחבר "דת ודין" ומהדיר פירוש המשנה לרמב"ם על מסכת תענית (בודפסט תרס"ב). בנו של רבי שלמה צבי שיק (שו"ת רשב"ן) אב"ד קרצג. הוא כתב את…
תגית: 1941
רבי יעקב גדליהו סמורגון
רבי יעקב גדליהו ב"ר צבי אריה סמורגון (סמארגון; שמארגון; ג' חשון ה'תרל"ז – קיץ ה'תש"א, יולי 1941) רבה של דאגדה שבפלך דווינסק. נספה בשואה. הותיר אחריו בכתב יד את הספר "בכורי יעקב". קורות חייו נולד בזעלווא, למד בישיבת הגאון ר' יצחק בביאליסטוק, ולאחר מכן בישיבתו של רבי ראובן כהן (חתן הגאון הגדול רבי אריה ליב…
רבי שמואל יוסף שוהם
רבי שמואל יוסף שוהם (ה'תרכ"ז, 1867 – ה'תש"א, 1941) היה רבן של דרשונישוק ווילקי בליטא. נספה בשואה. קורות חייו נולד בשנת ה'תרכ"ז, משנת ה'תרנ"א כיהן כרבה של דרשונישוק וחתום על היתר מאה רבנים שכתב רבי חיים ברלין. עוד לפני מלחמת העולם הראשונה התמנה כרבה של ווילקי, פלך קובנה. במלחמה גלה למינסק ולאחריה חזר לעירו. הוא…
רבי אברהם זאב הלר
רבי אברהם זאב הלר (ה'תרמ"ו, 1886 – אלול ה'תש"א) היה רב ליטאי חניך סלבודקא, רבה של ז'ידיק ורבה האחרון של מריומפול. חבר אגודת הרבנים בליטא. נספה בשואה. קורות חייו יליד הלוסק, למד בישיבה בהלוסק וממנה עבר ללמוד בסלבודקא. בשנת ה'תרפ"א נמנה על קבוצת האברכים הראשונה שלמדה בכולל "בית ישראל" בסלבודקה. נישא לבת רבי יוסף יעקב…
רבי אפרים שלמה קרביצקי
רבי אפרים שלמה קרביצקי (? – תמוז ה'תש"א, 1941) רבה של וקשנה רבה האחרון של לוקניק. נספה בשואה עם אשתו לאה בת רבי שלמה פיינזילבר ושבעת ילדיהם. מדבריו: העלפט די לוקניקע נשרפים!, דאס פאלק בלאט, יז חשון תרצ"ה. עמ' 5. ביבליוגרפיה: אלה אזכרה, ב, עמ' 235. מילות מפתח: קראוויצקי, קראביצקי, krawitzki, Luknischki
רבי אברהם דרושקוביץ
רבי אברהם ב"ר שרגא דרושקוביץ (נרצח בשואה אב ה'תש"א, 1941) היה המשגיח האחרון של ישיבת וולוז'ין ורבה של שאט בליטא. משגיח ישיבת נובהרדוק בהומל בזמן מלחמת העולם הראשונה. נספה בשואה. מחבר "שערי הוראה" ועורך "חידושי וביאורי רבינו הגר"א על הש"ס". קורות חייו למד בישיבת סלבודקא, בישיבת קלם שבה התקרב לרבי שמחה זיסל, "הסבא מקלם", ובכולל…
רבי שלמה אליהו אושפול
רבי שלמה אליהו ב"ר יצחק דובער אושפול (ה'תר"ם, 1880 – נרצח בי"ז תשרי ה'תש"ב, 8 באוקטובר 1941) רבה של קורניץ, ליטא. נספה בשואה. קורות חייו נולד בקוכרישוק, שליד שווינציאן בליטא. למד בדווינסק ונסמך להוראה בידי רבי יוסף רוזין מרוגאצ'וב. אחר כך למד בקאפוסט והיה לחסיד חב"ד-קאפוסט. זמן מה היה ה"חוזר" של רבי שלמה זלמן שניאורסון…
רבי מנחם מאניש איסר פולונסקי
רבי מנחם מאניש (מנוס) איסר ב"ר אברהם ליב פולונסקי (ה'תרמ"ג, 1882 – ה'תש"ב, 1941) רב בעיירות וערים בליטא ולטביה. מרבני "המזרחי". נספה בשואה. קורות חייו נולד בדוגילביץ, בן לרב העיר רא"ל פולונסקי. למד בישיבת לידא של הרב ריינס ואחר כך בישיבת סלונים. בתרס"ד נישא למרים בתם של לאה ורבי מאיר רבינזון אב"ד רדושקביץ. כיהן כרב…
רבי אלחנן יהודה בורלנד
רבי אלחנן יהודה בורלנד (ה'תרמ"ט, 1889 – אלול ה'תש"א, 1941) רבן של סורבילישוק והאנישוק. נספה בשואה. בשנת תרצ"ב עבר מסורבילישוק (שורווילישאק) לכהן כרבה של האנישוק (האנושאק), משרה בה החזיק עד הירצחו בשואת יהודי אירופה. ביבליוגרפיה: שערי ציון, תרצב, גליון ה-ו, עמ' כט ♦ רשימת אשרי ♦ אוצר הרבנים מס.2027 (ושם תאריך פטירתו <בטעות?> ה'תש"ג). מילות…
רבי אברהם אריה גרוסברד
רבי אברהם אריה ליב ב"ר ברוך גרוסברד (ה'תרל"א, 1870 – כ"ח סיון ה'תש"א, 23 ביוני 1941) רבה האחרון של שירווינט שבליטא. נספה בשואה. קורות חייו נולד בגאוורי שבפלך סובאלק לרבי ברוך גרוסברד (רבן של גאוורי, פיליפובה ובאלבירישוק), למד אצל אביו ונסמך לרבנות בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור. כיהן כרב בפיליפובה אחרי אביו, ומשנת ה'תרע"ג (לאחר…
רבי מרדכי דוד הנקין
רבי מרדכי דוד הנקין (ה'תרמ"ב, 1882 – אב ה'תש"א, 1941) רבה של פונמון ורבה האחרון של שדובה שבליטא. נספה בשואה. נולד בניז'ין (נעזין) שבפלך צ'רניהיב (צערניגאוו). בתו נישאה לפנחס ברוידא (קיימת תמונתו של רמד"ה עם בני הזוג בחתונתם, שניהם נספו בשואה). מתורתו מכתבו מיום כ"ו אלול תרצ"ג, בדין תשלומי תרומה, לרבי זליג ראובן בנגיס, נדפס ב"העמק",…
רבי ישראל משה כלאב
רבי ישראל משה ב"ר אברהם יעקב כלאב (ה'תרמ"ז, 1887 – ט' בתמוז ה'תש"א, 4 ביולי 1941) ראש ישיבת ריגה וחתנו של מייסד הישיבה ורב העיר רבי מנחם מנדל זק. נספה בשואה. ביוגרפיה נולד בעיירה פרייל (פרלי) בלטביה. למד בישיבות ליטא, אצל רבי שמעון יהודה הכהן שקופ בבריינסק וגרודנה, ואצל רבי נפתלי טרופ בישיבת ראדין הוא נשא…
רבי שרגא פייבל גברון
רבי שרגא פייבל גברון (ה'תרמ"ה, 1885 – אב ה'תש"א, 1941) רבן של אופינה וחוויידאן. נולד בפטרבורג, חניך ישיבת טלז. נספה בשואה. מילות מפתח: כוויידאן, חווידאן, גאווראן, גברן, Gavran הערה: הוזכרה מפיו שאלה ב'נר אהרן' לרבי אברהם אהרן בורשטין מטבריג (סימן ו עמ' נה), אך אינה משלו כמבואר בלוח תקוני הטעות שם.
רבי צבי הירש קוויאט
רבי צבי הירש ב"ר יצחק קוויאט (ה'תר"ל, 1870 – ה'תש"א-ה'תש"ב, 1941-1942) מו"צ בביאליסטוק ואב"ד פיעסק. מחבר "חמדת צבי". חבר "אגודת הרבנים הכללי". כנראה נספה בשואה. תלמיד ישיבת וולוז'ין, בה למד מפי הנצי"ב ורבי חיים הלוי סולובייצ'יק. שלוש הערות ממנו נדפסו ב"יגדיל תורה" הסלוצקאי, שנה א קונטרס ה, עמ' 56. (וראו תגובת רבי בן ציון ברמן…
רבי יעקב בן-ציון מנדלסון
רבי יעקב בן-ציון ב"ר מנחם הכהן מנדלסון (ט"ו תשרי ה'תרל"ו, 14 בנובמבר 1875 – י"ב אב ה'תש"א, 5 באוגוסט 1941) מו"צ בלידז ורב בגייטסהד ובגלזגו שבסקוטלנד. בסוף ימיו רב בית המדרש הגדול בניוארק. מחבר "שערי ציון", "ספר הציד", "מדרש יעבץ", ו"משנת יעבץ" (א, ב, וג). חבר "אגודת הרבנים הכללי". קורות חייו נולד בקרייצבורג שבלטביה, בשנת…
רבי שלום יצחק לויטן
רבי שלום יצחק ב"ר דוד בן ציון לויטן (י"ב תמוז ה'תרל"ח, 13 ביולי 1878 – אב ה'תש"א, קיץ 1941) רבן של וריאנה, מיישאד, אוסלו ושווקשנה. עורך "המגיד (מגד ירחים)", מחבר "דברי שלום" ו"ילקוט הדרוש" ומו"ל ספרים שונים. נספה בשואה. קורות חייו נולד באיירגולה שבליטא, לרבי דוד בן ציון ב"ר משה (נפטר ב' אדר א' ה'תרע"ג, 9 בפברואר…
רבי כלב מאיר זיו
רבי כלב מאיר פייביל ב"ר שמואל יחיאל זיו (ה'תרל"ט, 1879 – אב ה'תש"א, קיץ 1941. או 1943) רבן של מיישאד ושילעל שבליטא. מחבר "גולת כלב". נספה בשואה עם אשתו ובנו. נולד בסיאד. למד בישיבת טלז ובכולל קובנה. בשנת ה'תרפ"ט, 1929, עזב את מיישאד והתמנה כרבה של שילעל, משרה בה החזיק עד הירצחו בשואה. תורתו בשנת תרס"ו (1906) הוציא לאור…
רבי דוב מנחם רגנשברג
רבי דב מנחם ב"ר דוד רגנשברג (ה'תרי"ב, 1852 – ג' אלול ה'תש"א, 26 באוגוסט 1941) אב"ד זמברוב במשך חמישים ותשע שנים. מחבר "מנחת מנחם" ו"דברי מנחם". נספה בשואה (תאריך הפטירה משוער). גיסו, חתן אביו, היה רבי חיים וולפרט. עליו …דיבר הרב מזאמברוב, אחד מן הגדולים שישבו בראש. זקן, קרוב לתשעים, זקנו מפוזר, לבו חשוף וטליתו…
רבי אברהם יצחק נחומובסקי
רבי אברהם יצחק נחומובסקי (ה'תרמ"ז, 1887 – כנראה ליל ד' תמוז ה'תש"א, 28 ביוני 1941) דיין ומו"ץ בשאוול שבליטא. נספה בשואה. נורה למוות ביער קוז'יאי יחד עם רב העיר רבי אהרן בקשט, חתנו הדיין רבי אייזיק רבינוביץ ויהודים רבים אחרים. בנו עקיבא, בן 22, נהרג בתוך תלמידי ישיבת טלז בחודש אב ה'תש"א, כחודש אחרי אביו. ביבליוגרפיה: חכמי…
רבי שלום זונדל קרוק
רבי שלום זונדל קרוק (ה'תר"ע, 1910 – כ"ח סיון ה'תש"א, 23 ביוני 1941) חניך קלם, מרבני שירווינט. נשרף חיים בבית הכנסת של שירווינט יחד עם חמיו וכמה מאנשי הקהילה. חתנו של רבי אברהם אריה ליב גרוסברד גאב"ד שירווינט, כיהן לצדו ברבנות, בתור "הרב הצעיר" (דעם יונג'ן רב). …את הרב הישיש ר' אברהם-לייב גרוסברד ואת חתנו,…
רבי קלמן יצחק קדישביץ
רבי קלמן יצחק ב"ר פסח מרדכי קדישביץ (ה'תרל"ח, 1878 – אב ה'תש"א, 1941) רבה האחרון של אניקשט. נספה בשואה. מחבר "תולדות יצחק". ביבליוגרפיה: חכמי ליטא, עמ' 87. מילות מפתח: קלונימוס, קאדישעוויץ
רבי קלמן מגיד
רבי קלמן ב"ר אליעזר מגיד (ה'תרל"ד, 1874 – כ' תמוז ה'תש"א, 15 ביולי 1941) רבן של ארמיאנסק שבקרים, קראז ווקשנה. מרבני 'המזרחי' וחבר נשיאות אגודת הרבנים דליטא. נספה בשואה. קורות חייו נולד בוורנה הסמוכה לקובנה (או בקובנה), למד בישיבת סלבודקה אצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז', ובישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון, הוא דבק ברבותיו…
רבי שלמה פיינזילבר
רבי שלמה ב"ר אהרן יוסף הלוי פיינזילבר (כסלו ה'תר"ל, 1869 – אלול ה'תש"א, אוגוסט 1941) נשיא אגודת הרבנים בליטא, רבן של וקשנה וקיידאן, שבה יסד גם ישיבה גדולה לפני מינויו כרב העיר. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עשה במינסק, וכיהן כרב בית הכנסת הגדול בעיר. נרצח בידי הליטאים בשואה. קורות חייו בנם של פעלטא ב"ר יהודה,…
רבי יהודה ליב פיין
רבי יהודה ליב ב"ר שבתי פיין (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ב תמוז ה'תש"א, 17 ביולי 1941) רבה של סלונים. חבר מועצת גדולי התורה וסגן נשיא אגודת הרבנים בפולין. נספה בשואה עם כל בני משפחתו, וכתביו הרבים אבדו אף הם. קודם לכהונתו בסלונים היה רבן של קופישוק ואושמינה. בנו, רבי שבתי פיין אב"ד בליצה (נספה אף הוא בשואה)….
רבי שמחה הלוי סולובייצ'יק
רבי שמחה ב"ר יוסף דב הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ט, 1879 – כ"ו חשוון ה'תש"ב, 16 בנובמבר 1941) רבה של מוהילב, ר"מ בישיבת שקלוב, ורב קהל "תפארת ישראל – אנשי בריסק" בברוקלין שבניו יורק. קורות חייו שימש רבה של מוהילב משנת ה'תרע"א (1911) ועד הגירתו לארצות הברית ה'תרפ"ד (1924). אז התיישב בברוקלין שבניו יורק וכיהן כרבה של…
רבי משה ב"ר חיים הלוי סולובייצ'יק
רבי משה ב"ר חיים הלוי סולובייצ'יק (ה'תרל"ט, 1879 – ג' שבט ה'תש"א, 31 בינואר 1941) רבן של ראסיין, חסלוביץ' ואנטופול. ראש ישיבה בבית המדרש לרבנים 'תחכמוני' בוורשה, וראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק. מדברי תורתו נדפסו בספרים: "חידושי הגר"מ" ו"חידושי הגר"מ והגרי"ד" הכוללים גם את חידושי בנו. מצבתו על מצבתו נכתב: הגאון החסיד מרן…
רבי אליעזר יעקב גרודסקי
רבי אליעזר יעקב ב"ר משה דוד גרודסקי (ה'תרל"ה, 1875 – ה'תש"א, 1941) רב בפרייל ומשנת ה'תרע"ח (1918) אב"ד ורקליאן שבלטביה. מחבר "תורה ודעת". נספה בשואה. ביבליוגרפיה: לטביה: בתי כנסת ורבנים 1918-1940, ריגה 2004, עמ' 229 מילות מפתח: גורודצקי, גראדסקי
רבי אהרן לוין
רבי אהרן ב"ר נתן לוין (י"ד חשון ה'תר"ם, 31 באוקטובר 1879 – ו' תמוז ה'תש"א, 1 ביולי 1941) רבן של סמבור ושל ריישא (היא ז'שוב). חבר הסיים הפולני מטעם אגודת ישראל, ומראשי ההנהגה הציבורית של יהדות פולין החרדית. נרצח בידי הנאצים בלבוב. קורות חייו נולד בגליציה (אוקראינה). למד מפי אביו, רבי נתן לוין רבה של…
רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב
רבי בן-ציון ב"ר שלמה הלברשטאם (ה'תרל"ד, 1874 – ד' אב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) האדמו"ר מבאבוב, מייסד "אגודת הרבנים דמערב גליציה". נרצח בשואה בידי הנאצים ועוזריהם האוקראינים בירי ביער בפאתי לבוב. ספרו "קדושת ציון". הקים רשת ישיבות ברחבי גליציה ופולין, שלמדו בה כמה אלפי תלמידים. בנו רבי שלמה הלברשטאם ניצל מן השואה ושיקם את חסידות…
רבי יהודה ליב צירלסון
רבי יהודה ליב צירלסון (כ"ח כסלו ה'תר"ך, 24 בדצמבר 1859 – י"א תמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) רבה של פרילו רבה הראשי של קישינב ובסרביה. חבר מועצת גדולי התורה ומחבר פורה. סנטור בפרלמנט של רומניה. עם סיפוח בסרביה לברית המועצות (1939) נרדף בידי הקומוניסטים. נהרג בהפצצת חיל האוויר הגרמני על קישינב במלחמת העולם השנייה. מספריו:…