רבי אהרן יעקב קלפפיש

רבי אהרן יעקב ב"ר יצחק מרדכי קלפפיש (ה'תר"ם, 1880 – ליל שבת כ"ג אדר ה'תשכ"א, 10 במרץ 1961) ראש ישיבה בסלונים ולאחר מלחמת העולם הראשונה אב"ד שנדובה. לאחר עלייתו לארץ ישראל, מייסד ור"מ ישיבת כפר סבא וחבר בית הדין בעיר. בשנת ה'תש"א, 1941, עלה לירושלים והיה מראשי מערכת "אוצר הפוסקים". התגורר בבתי ורשה עד פטירתו. מכתביו נערך ספרו "מנחת אהרן" (ירושלים תשכ"ג).

קורות חייו

נולד בשצ'וצ'ין וגדל סמוך לבית סבו, רב העיר רבי יהושע העשיל שפירא שהיה אבי אמו. כשהיה בן שבע התמנה אביו כשוחט בוורשה והמשפחה עברה לגור בעיר הגדולה. למד בישיבה בוורשה, ובגיל 18 (ה'תרנ"ח, 1898) התארס עם שרה סוצ'ה בת דודו-זקנו רבי דוב מנחם רגנשבורג. כעבור שנתיים וחצי (בשל גיוסו לצבא ושחרורו שארך זמן) התחתנו בני הזוג. תקופה קצרה עשו במיר ורא"י למד בישיבת מיר, ואחר כך גרו בבית רד"מ רגנשברג במשך חמש שנים.

כתום חמש השנים, פתח חנות לממכר כלי זכוכית. רבי אליהו ברוך קמאי – רבו מישיבת מיר – אמר לו כי הוא מתפלל לכשלון עסקיו, כדי שייאלץ לעסוק ברבנות כיאות לו. בשנת ה'תר"ע, 1910, נשרפה החנות.

בשנת ה'תרע"ג, 1913, קיבל משרת ר"מ בישיבת סלונים אצל רבי שבתי יגל. עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה חזר לזמברוב ופתח בה ישיבה שהתקיימה כמעט עד תום המלחמה. בישיבה זו הורה גם גיסו רבי חיים דוד רגנשברג, לימים בשיקגו.

בשנת ה'תרע"ט, 1919, נעתר לבקשת תושבי שניאדובה הסמוכה שביקשו לשקם את עיירתם השרופה לאחר המלחמה, והתמנה כרב העיירה. בית הכנסת העתיק והמפורסם של שניאדובה נהרס כליל במלחמת העולם הראשונה, והוא השיג תקציבים לבניית בית מדרש חדש.

בשנת ה'תרצ"ה, 1935, עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר סבא, הוא שימש בה כדיין ואף מילא את מקום רב העיר (רבי אברהם ריניק) שנעדר ממנה למשך תקופה. במשך שנה וחצי עשה בארצות הברית בשליחות עבור ישיבת פתח תקוה – לומזה, לבקשת רבי ראובן כץ, וכשחזר יסד ישיבה בכפר סבא והחל למסור בה שיעורים.

בתו פרומה ליבצ'ה שנישאה לסופר חיים גראדה, נספתה בשואה. הוא עזב את פתח תקוה בשנת ה'תש"ג, 1943, ועבר עם אשתו להתגורר בבתי ורשה בירושלים. מאז ועד פטירתו היה חבר בכיר במערכת "אוצר הפוסקים".

גנאלוגיה

רבי אהרן יעקב והרבנית שרה סוצ'ה בצעירותם. ספר זאמברוב.

אביו רבי יצחק מרדכי היה אחיינו של רבי שמואל זנוויל קלפפיש, ראב"ד ורשה. ולפי הנמסר במבוא לספרו, אמו הייתה בתו של רבי יהושע השיל שפירא אב"ד שצוצין ונשיא כולל סובאלק-לומז'ה, מחבר "אשל יהושע" (לא נדפס, כתב היד זמין בבית הספרים הלאומי בירושלים).

אשתו שרה (סוצ'ה) בת רבי דוב מנחם ב"ר דוד רגנשברג רבה של זמברובה (זעמבראווע), הייתה בת-דודה של אמו: אם-אמו אשת רבי יהושע השיל שפירא הייתה אחותה הגדולה של אם-אשתו. רבי יהושע השיל שפירא ורבי דוב מנחם רגנשבורג שניהם היו חתניו של רבי ליפא חיים הכהן מזמברובה.

בתו פרומה ליבצ'ה נישאה לסופר חיים גראדה, היא נשלחה מווילנה לטרבלינקה באחד המשלוחים האחרונים ונספתה בשואה. בנו משה קלפפיש עלה עמו לארץ ישראל, היה נוטר בתקופת המאורעות (1936-1938), שירת בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, ונהרג במלחמת תש"ח בקרב על בית קשת שבגליל התחתון.

מילות מפתח: קלעפפיש, שנאדאווא