רבי משה זרחיה ב"ר שניאור גוטה (הרג"ז; נפטר ה'ת"ח, 1648) מחכמי קושטא ומצרים במאה ה-17.
מחבר "זרח יעקב" על טור אבן העזר. ספר על הרמב"ם ועל פירוש רש"י על התורה, כולם אבדו. לאחרונה (ישורון טז) התפרסם כי נשתמר בכתב יד אוסף גדול של תשובות רבני מצרים שנאספו ונערכו בידי רבי זרחיה גוטה, וקבע שם המאסף על שמו "זרח אנשים" (אולי זה המוזכר ברשימת 'אור החיים' לחיים מיכל, פריט 825).
קורות חייו
יליד קושטא. תלמידם של מהר"א אסכנדרי (אולי גם של מהרי"ט, רבי יוסף מטראני, בתקופת מצרים שלו, אך כנראה היה בנו ר' נתן תלמיד המהרי"ט. ראו על כך: שם הגדולים החדש מערכת ז' אות לח, וטוב מצרים מערכת ז' אות א. אמנם גם הוא מכנהו 'מורי', ראו תשובה בענין חזרת מעות הנדוניא, באו"י, גליון מ, עמ' ה ואילך) ורבי יחיאל באסאן, וידידם של רבי יהושע בנבנשתי מחבר "שער יהושע" ורבי חיים בנבנשתי מחבר "כנסת הגדולה". עלה לארץ ישראל והגיע לירושלים זמן קצר אחרי גזרות אבן פארוח' (קצת לפני ה'שצ"ה, 1635) התיישב בה והיה לחכם הקהל ולאב בית הדין (מאיר בניהו, יוסף בחירי, עמ' 47), אחר כך ישב בחברון, משם ירד למצרים וישב בה עד פטירתו. הועלה לקבורה בירושלים כשנתיים לאחר פטירתו בשנת ה'ת"י, 1650.
תלמידיו: רבי מאיר פופרש בעל "טל אורות", בנו רבי נתן גוטה היה גיסו של ר"מ פופרש, השאיר אחריו כתבים בהלכה שלא נדפסו. חתנו רבי שלמה בן חביב היה אביו של רבי משה ן' חביב בעל "כפות תמרים". יתכן שהיה גם רבו של רבי יהודה שאראף, רבו של הפרי חדש (אך כנראה היה חברו בישיבת מהר"א אסכנדרי).
עליו
והיה רב מובהק ופסקן גדול חסיד ועניו מאוד ובקי בחכמת הקבלה, וכתב פסקים רבים ודרושים, ועוד חיבר ספר גדול פירוש על בית יוסף מכל דברי הפוסקים האחרונים, ואני הכותב זכיתי ללמוד עמו בחברתו קרוב לשנה אחת בשנת הת"ה ליצירה בישיבת הרב הגדול מהר"א סכנדרי ז"ל, ויום אחד בהיותי בביתו מדבר עמו בענייני דברי תורה הראה לי ספר הנזכר והיה חיבור גדול כמו קובץ רב אלפס ממאורות…
[קורא הדורות, דף מ"ט ע"ב]
ביבליוגרפיה: שם הגדולים ע' זרחיה גוטה ♦ תולדות חכמי ירושלים, כרך א, חלק ב, עמ' 31 ♦ אוצר הרבנים, מס. 5789 ♦ בורנשטיין, ההנהגה, עמ' 319.
אישי ישראל 