רבי אברהם משולם זלמן ב"ר צבי אשכנזי (ה'ת"ע, 1710 – א' שבט ה'תקל"ז, 9 בינואר 1777) היה רבה של אוסטרהא וכעין רב ראשי לגליל ווהלין כולו במשך עשרות שנים. בנו של ה'חכם צבי' ואחיהם של היעב"ץ ושאר אחיו הגאונים הגדולים, מחבר "דברי רב משולם".
קורות חייו
נולד באלטונה לרבי צבי אשכנזי ה'חכם צבי', ולרבנית מרת שרה רבקה בת הגאון רבי משולם זלמן מירלש אב"ד אה"ו שעל שמו נקרא.
הוא היה הצעיר בשבעת (?) בניו וששה עשר ילדיו של אביו והתייתם בצעירותו. הוא גדל בביתה של אחותו הגדולה מרים, אשת רבי אריה ליב מאמשטרדם. לימים נשא, בהמלצת אחיו רבי יעקב עמדין (המספר על כך ב'מגילת ספר' שלו), את יוטא בת ר' אהרן (היעב"ץ כותב 'בת הקצין ר' יוזפא אוסטרא' אך כותבי התולדות המאוחרים העירו שהיא הייתה רק נכדתו) בנו של הגביר הקצין רבי יוזפא מאוסטרהא שהיה פרנס מדינת ווהלין.
לאחר נישואיו התגורר באוסטרהא. בשנת ה'תצ"ז התמנה למשרת רבנות ראשונה כרב ור"מ הקלויז באוסטרהא, בשנת ה'תק"ז התחוללה מחלוקת באוסטרהא שבעקבותיה פרש מכס הרבנות בעיר, רבי דוד הלפרין ב"ר ישראל חריף וחזר לעיר מוצאו זסלב בהוראת רבו הבעש"ט. במקומו התמנה רבי אברהם משולם זלמן לאב"ד אוסטרהא (המחלוקת התגלעה כנראה בין שני הגאונים, שמתחילה היו אוהבים זה לזה, המצדדים בחסידים תמכון ברבי דוד, והמתנגדים ובני משפחת רבי יוזפא תמכו בראמ"ז), משרה שבה נשא עשרות שנים עד לפטירתו ושכללה בתוכה אחריות ל-282 עיירות וכפרים שבכל האזור (ווהלין, אוקראינה). במסגרת תפקידו זה היה מסבב בעיירות וכפרים להשגיח על השוחטים וכדומה במשך זמן ניכר מחודשי השנה. בכ' טבת – לפני שנת ה'תקכ"א אירע לו נס ומאז היה חוגג יום זה.
גם בהמשך לא שבע נחת, נראה שחמיו או בני משפחתו דרשו ממנו דרישות שלא היו לרוחו ואף רדפו אותו, בחודש סיון שנת ה'תקכ"ב הוא כותב (חידושי רב משולם, דף ע): כתבתי בהיותי מתגורר פה ק"ק שומסק מפני חמת המציק אשר סבבוני בעלי חיצים עתירי דבי חמי אשר יבטח ברוב עשרו והקים עלי לאורבים לירות במסתרים תם ועיניתי בדרך כחי כעת בחודש סיון דהאי שתא תקכ"ב…".
ימי נדודיו נמשכו גם עשור ויותר לאחר מכן (בדף ק"ו שם): "…בעת ישיבתי פה ק"ק טשונדאב זמן זמנים טובא עבר קציר כלה קיץ דהאי שתא תקל"ד".
הוא נפטר במהלך אחד מסיוריו במסגרת תפקידו, בעיר פסטוב (פוסטבה) שבפלך קיוב, בראש חודש שבט ה'תקל"ז, 9 בינואר 1777.
על מצבת קברו בפוסטבה נחרת:
פ"נ
חמדה גנוזה, מזה בן מזה
איש קדוש עובר אלינו, גאון עוזינו מחמד עינינו, קדוש ישראל מלכנו
גדול היה בששך ושם לו ברקת
ה"ה כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם
מ' אברהם משלם זלמן בהגאון המפורסם חכם צבי זללה"ה
אשר הדרתו בק' אוסטרה והגליל
נפטר ר"ח שבט תקל"ז לפ"ק
תנצב"ה
רעייתו הרבנית יוטא, נפטרה באוסטרהא כעבור עשר שנים, בכ"ז ניסן ה'תקמ"ז, 15 באפריל 1787.
את מקומו ברבנות אוסטרהא תפס רבי מאיר מרגלית מתלמידי הבעש"ט ומגדולי דורו שנשא בתפקידו עד פטירתו בשנת ה'תק"ן, 1790.
ספרו 'דברי רב משולם' נדפס מחדש בשם 'דברי רבינו משולם' (ניו יורק תשנ"ד).
משפחתו
לרבי אברהם משולם זלמן היו חמשה ילדים:
- רבי צבי הירש – רב ור"מ הקלויז באוסטרהא על מקום אביו, ולימים רב בברדיצ'ב
- רבי אהרן
- רבי חיים
- רבקה – אשת רבי נפתלי הירץ רוקח מבראד (חלוקות הדעות בזהותו)
- בת (נפטרה ביום ד' כ"ב אדר ב' תקס"ז) – אשת רבי אברהם צבי אב"ד הוסיאטין (נפטר ד' אב תקס"ז)
- בת – נישאה לגביר ר' מאשיל וואהל (נכד מהר"ם מלובלין ומהר"ם פדווא ור' העשיל)
- מרים מירל
- בת – נישאה לגביר ר' מאשיל וואהל (נכד מהר"ם מלובלין ומהר"ם פדווא ור' העשיל)
עליו
שמעתי מעשה מהרב דקהילתנו, שהבעש"ט היה בק"ק קאמינקע ואמר לרבי ברוך כשיבוא הרב דק"ק אוסטראה לכאן תאמרו לו בשמי שהרב החכם צבי אביו נתראה לי ובקש אותי לאמור לבנו שלא יסע למדינות אוקרינא, וכשלא יאמין שראיתי אותו, תאמרו לו סימן של צורת אביו וכל תנועותיו ובגדיו, ובאיזה פוזמקאות שקורין שקארפטקעס הלך. וכשבא הרב הנ"ל לק"ק הנ"ל ואמר לו רבי ברוך דברי הבעש"ט, וכששמע הסימנים הללו האמין. ושאל עליו שיאמרו איזה ד"ת ששמעו ממנו. ואמר רבי יוסף מקאמינקע לפניו מה שאמר ההבעש"ט על פירוש רש"י על פסוק אחד "אשר נשיא יחטא". ואני שמעתי הפירוש מהרב דקהילת פולנאה ושכחתי, אבל בודאי כתוב הוא בספרים שלו יעוין שם. וכששמע הפירוש הוטב בעיניו מאוד, ואמר: פירוש כזה נאה להרב דק"ק אוסטראה שיאמר.
וחזר מן הדרך ולא נסע למדינת אוקרינא. ובימי זקנתו נסע לאוקרינא ומת בק"ק חובסטוב.
[שבחי הבעש"ט, קכד]
מור"ר אברהם משלם זלמן אשכנזי ז"ל אב"ד אוסטרהא ואח"כ בלאנדאן [!], אחי הגאונים האדירים, היעב"ץ אב"ד עמדען, ר' אפרים ר"מ בלבוב, ר' נתן מבראד, ר' אליקום געציל אב"ד ראקאווי, ר' משה אב"ד זאלקאווי, ר' דוד אב"ד יארטשוב, ז' עמודי עולם אלו היו בני הגרשכבה"ג בעל שו"ת חכם צבי.
הגראמ"ז הי' כאחיו גאון מובהק, לוחם מלחמת ה' נכבד בכל הארצות הוא הבעל מחבר של ס' דברי ר' משלם, נער הי' כשמת אביו הגז"ל, ונתגדל לתורה וחכמה בבית גיסו הג"ר ארי' ליב אב"ד אמסטרדם (בעל אחותו) ונעשה חתן הטפסר הגביר ר' יוזפא פרנס דמדינת וואהלין, קרוב ליובל שפט את ישראל, והי' אצלו תורה וגדולה במק"א, ונפטר בשיבה טובה, א' שבט, תקל"ז לפ"ק זיעועכי"א.
[מליצי אש, א' שבט, אות ג]
"ומעניין לציין מסורת מאוחרת אודותיו: שפעם אחת ביקרו הבעש"ט ותלמידו הרה"ק רבי יצחק מדראהוביטש זצ"ל באוסטרהא, והלכו שניהם לבקר את הרה"ק רבי יהודה לייב [אביו של הרה"ק רבי ייב"י], ותוך כדי שיחתם דיברו אודות רב העיר אוסטרהא הגאון רבי משולם זלמן בן הגאון החכם צבי, אחיו של רבי יעקב עמדין, ודודו של רבינו אשר היה מפורסם בהתנגדותו לדרך החסידות. פנה אליהם רבי יהודה לייב ואמר: "העולם חושבים כי היעב"ץ הוא תקיף תקיפין, אך האמת היא אינה כן, אלא היעב"ץ הינו תקיף תקיפין רק בחיצוניותו, אבל בפנימיותו מלא רחמים, הינו עובד ה' ומקובל גדול ואת כל דרכיו והליכותיו עושה הוא רק בהסתר. ומנגד, אחיו רבי משולם זלמן, ובנו – של היעב"ץ – רבי מאיר מקאנסטאנטין, הם מכף רגלם ועד ראשם הינם תקיף תקיפין בהחלט, ואין כדוגמתם בזה".
[מסיפורי רבי חיים דובר גולבסקי, דער איד, ניו יורק, פרשת בלק תשנ"ג, מצוטט במבוא שבראש ספרו של אחיינו, ר' מאיר מקונסטנטין בן היעב"ץ, מהדורת רש"ד פרידמן, נ" תשס"ו]
ביבליוגרפיה: לוין, מגילת פולין, אוסטרהא, עמ' 35. אטלס עץ חיים ט'935. ערכו באנציקלופדיה של ברוקהאוס-אפרון ברוסית (תקציר במילון נוטוביץ'-דרבקין). תאריך הלידה ע"פ מפעל הביבליוגרפיה העברי והמקורות המצוינים שם: מזכרת לגדולי אוסטרהא, ברדיטשוב תרס"ז, עמ’ 110-106; לקורות הקהלות בפולניא, ניו-יורק תשכ"ט, עמ’ 191-190.
הערה: גם מליצי אש, וגם וונדר, מרגליות, עמ' 393 כותבים שהתקבל לרבנות לונדון, לא הצלחנו למצוא את מקור העניין (ושמא נתחלף להם עם אחיינו, בן היעב"ץ, רבי ישראל משולם זלמן אשכנזי שהי' אב"ד לאנדאן בזמן הגאון רבי דוד טעבלי שיף. אי"ה נכתוב על שניהם) ועכ"פ כאמור הוא נפטר בשטחי ווהלין אוקראינה.
אישי ישראל 
תגובה אחת הוסף תגובה