רבי שמואל פונדילר

רבי שמואל ב"ר יצחק פונדילר (ה'תרל"ה, 1875 – ליל כ"ח סיון ה'תש"א, 22 ביוני 1941) משגיח ישיבת טלז, רבן של וורז'אן וברזינו ורבה האחרון של ריטובה שבליטא. מגדולי תלמידי הסבא מסלבודקא. בשנות ה-20 של המאה ה-20 עלה לארץ ישראל אך חזר לאירופה ונספה בשואה.

לפי עדויות, הוכרח הרב פונדילר להשחית ספרי תורה בבית המדרש של ריטובה ומת מהתקף לב. הוא היה חשוך ילדים. נקבר ארעית בחצר בית, ובשנות ה-90 הועלה לקבורה בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק בהשתדלות רבי אהרן בן ציון שורין.

קורות חייו

נולד בברזינו שבפלך מינסק, למד מפי רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ר' איצל'ה מפוניבז'), מפי רבי שמחה זיסל זיו בקלם ומפי הסבא מסלבודקה שבו דבק. הסבא שלח אותו כמשפיע בכמה ישיבות ליטא: סלוצק, מיר, טלז וסלבודקה.

התמנה כרבה של וורז'אן, בימי מלחמת העולם הראשונה נמלט לעיירת מולדתו ושימש כרבה, ובשנת ה'תרפ"א חזר לכהונתו בוורז'אן. בשנת ה'תרפ"ב, 1922 התמנה כרבה של ריטובה.

כעבור חמש שנים, ה'תרפ"ז, 1927, עלה לארץ ישראל ועמד בראש כולל אברכים. בימי מאורעות תרפ"ט חזר לאירופה ולריטובה. הוא הוזמן בשנת ה'ת"ש לנהל את ישיבת וכולל האברכים 'היכל התלמוד' בתל אביב, אך המלחמה שפרצה בינתיים מנעה ממנו את הנסיעה. הוא נהרג בבית המדרש של ריטובה.

מפי כתבו

יום ג' שבת בחק[תי] שנת תרפ"ו

שוכט"ס לידי"נ הרב הגאון המפורסם וכו' כש"ת מוהר"ר ישראל זיסל שליט"א דווארעץ
אדש"ה בא"ר עם כל הנלוים אתו ואת תורתו.

מכתבו הגיעני היום. אתפלא על פליאתו ועל שאלתו מדוע מתרחק אנוכי מאה"ק. מאין לקח ושאב את המשפט הזה עלי. האם היו קוראין אותי לבוא ירושלימה ולא באתי, או מורי שליט"א כתב לי שאבוא לחברון ולא באתי? על קריאה ראשונה נכון אנוכי לבוא לשבת בהישיבה אשר מורי שליט"א נמצא שמה או בישיבה אחרת בהסכמת מורי שליט"א, ולא יעלה על לבי לחשוב על עזיבת משמרתי. כי אין לי נחת רוח מאומה בה, אבל עד כה לא הציעו לי ולא קראו אותי – וכה"ר מתפלא עלי; ולעזוב משמרתי ולנסוע לארצינו תו"ת לבקש ולדרוש שמה די מחיתינו אין תכונתי מתאים לזה ויפריע מנו[ח]תי לעבודה. והיום הריצותי מכתב למורי שליט"א בדברים כאלו: מורי כתב ע"י תלמיד אחד שאבוא לעשות ישיבה חדשה בתל אביב, וזה אין בכוחי ובידי. אנוכי בעזרתו ית', אוכל לפעול על לבות בני ישראל, אבל בשעה זו גם להטריד ולבקש כספים אין בכוחות נפשי. ועל תביעת מורי שליט"א אשר דברתי עם אבי אחד מתלמידיו, חשבתי, כי לא הבין את אמרי ושכלו ורצונו הטעה לו. ומה שמונע אנוכי מבוא בכתובים, אמנם שומר אנוכי מבוא במכתבים מטעמים אשר אולי אבאר לו אם יזכינו ד' לראות עצמנו פא"פ אבל בנוגע לארצנו תו"ת אשיב מיד.

ובזה אשאר אוהבו נצח מברכו ואת ביתו ובניו בכל משאלות לבם לטוב כנפשם וכנפשי
שמואל פונדילער

[תבונה, תשרי-כסלו תשי"א, עמ' פא]


ביבליוגרפיה: אלה אזכרה, ב, עמ' 265-276 (נכתב ע"י רבי אהרן בן ציון שורין) ♦ יהדות ליטא, עמ' 76 ♦ מקורות נוספים אצל מייזליש, רבנים שנספו בשואה בערכו ♦ דב כץ, תנועת המוסר, ה, פרק יח: רבי שמואל פונדילר.

מילות מפתח: שמואל ורצינר, שמואל ברזינר, פונידלר, פונדילער, פאנדילער

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s