רבי אריה ב"ר זאב פומרנצ'יק (ליל ט"ו ניסן ה'תרס"ח, 15 באפריל 1908 – ליל ח' שבט ה'תש"ב, 26 בינואר 1942) תלמיד חכם, מחבר "תורת זרעים", "עמק ברכה" ו"יהגה האריה".
קורות חייו
נולד בבריסק בליל הסדר. הוריו, גיטל (ב"ר יעקב יוסף. ה'תרל"ג, 1873 – י"ד טבת ה'תרצ"ט, 5 בינואר 1939) וזאב פומרנצ'יק (נספה בשואה בירי עם חיסול הישוב היהודי בבריסק. ה'תש"ב) שלחוהו ללמוד בישיבת "תורת חסד" בעיר, מפי רבי משה סוקולובסקי. אחר כך למד כעשר שנים בקיבוץ של הרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בתקופה זו היה בקשר עם גדולי תלמידי-החכמים בבריסק: הדיינים רבי אברהם יצחק בלייווייס ורבי שמחה זליג ריגר, ראש הישיבה שאחרי רמ"ס, רבי ישראל חיים קפלן. והמשגיח רבי אברהם יעקב גורדון.
בשנת ה'תרצ"ג, 1933, עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת בית יוסף בבני ברק. זמן קצר לאחר בואו לישיבה, הגיע לבני ברק רבי יעקב ישראל קניבסקי והועמד בראשות הישיבה, הוא היה תלמידו והתקרב גם לגיסו החזון איש.
בשנת ה'תרצ"ו נשא את פנינה בת רבי ישראל זיסל דבורץ, התגורר בפתח תקוה והיה חבר בית המדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקוה. התיידד עם גדולי רבני העיר ונודע גם בצדקותו.
נפטר בפתאומיות. הוא שב לביתו וכתב חידושי תורה עד 01:00 בלילה, אז פרש למיטתו ונפטר. בהלווייתו שנערכה למחרת ביום, השתתפו המונים, ובהם החזון איש שלמרות חולשתו בא מבני ברק להשתתף בהלוויה.
ספדו לו: רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקוה, רבי אבא גרוסברד המנהל הרוחני בלומז'ה ופוניבז', רבי אפרים סוקולובר גאב"ד רעננה, רבי שמעון הורביץ מנהל כולל תורת א"י, ורבי ראובן גליק, חבר בית המדרש ורבה של מלכובקה.
אביו חי בעת פטירתו. מלבדו השאיר אחריו את אלמנתו הצעירה (נפטרה בכ"ה אייר ה'תשנ"ה, 25 במאי 1995) ושני ילדים. אחד מהם, טוביה, ניהל את החברא-קדישא בפתח תקוה.
ביבליוגרפיה: נקרולוג בכתב העת "תבונה" (בעריכת חמיו), יז (אדר תש"ב) עמ' סז-סט. א"מ רייך ואחרים, רבי אריה פומרנצ'יק, ישורון, כז, עמ' תתטו ואילך.
אישי ישראל 