רבי אברהם טיקטינסקי

רבי אברהם ב"ר חיים ליב טיקטינסקי (ה'תרט"ו, 1855 – י"ט טבת ה'תרצ"א, 8 בינואר 1931) ראש ישיבת מיר במשך עשרות שנים.

קורות חייו

בשנת ה'תרמ"ט, 1889, החל באמירת שיעורים בישיבת מיר לצד אביו, רבי חיים ליב טיקטינסקי, ראש הישיבה. בשנת ה'תרס"ו חדל מאמירת שיעוריו בישיבה בשל מחלה שגרמה לו לעיוורון. הוא נותר במיר עד שנת ה'תרע"ו, 1916, אז עזב את העיירה ועבר לגור במינסק.

הוא תכנן לעלות לארץ ישראל אך נפטר לפני שהספיק לבצע את תכניתו.

בצוואתו ביקש לכתוב על מצבתו [את תאריך הפטירה הוסיפו אחרי פטירתו כמובן]:

פ"נ

איש אשר היה מאמין בהי"ג עיקרים ובכל מאמרי חז"ל, ועסק בתורה ולימד לאחרים למרובים או ליחידים

שלשלת היוחסין שמו אברהם בן לאותו צדיק הרב הגאון המפורסם בכל תפוצות ישראל כקש"ת מרן חיים יהודא ליב זללה"ה אשר היה ר"מ דק"ק מיר מ"ט שנה מתחילת קיץ תר"י עד תחילת קיץ תרנ"ט ומנוחתו כבוד בווארשא ונפטר בחוהמ"פ בשנת תרנ"ט ביום ה' י"ט ניסן והובל למנוחות למחרת ביום ו' עש"ק כ' ניסן בכבוד גדול. ובנו אברהם הנ"ל השתדל והעמיד על קברו אהל של רצפת אבנים ומצבה מפוארה, זכותו של מר אבא זצ"ל יעמוד לו שיתפרו עוונותיו.

נפטר בן ע"ה שנה ביום ה' פ' שמות י"ט טבת תרצ"א לפ"ק פה מינסק ובאותו יום והבל לקבורות.

ת.נ.צ.ב.ה.

משפחתו

בתו נישאה לעסקן הציוני, עורך "העולם", משה כהן.

עליו

דאר היום. י"ז שבט ה'תרצ"א

ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י פ"ה וכו' מ' ר' אלי' ברוך נ"י הגאב"ד ור"מ דק' מירא.

אחרי הברכה וכ"ט לכ"ג הרמה שליט"א. התראתי את מע"כ ידידי הרב הגאון וכו' מ' ר' אברהם נ"י טיקטינסקי והתבוננתי על מצבו האיום ואשר קרה לו כי כהו עיניו מראות, ויחד עם רע מצבו ודחקו ולחצו הלא סבלו נורא, ואנכי כי אדעהו ואכירהו עוד מקדם קדמתה נבהלתי על האיש ועל אשר התהפך עליו. מטרת התראותו עמדי היה לטכס עצה איך להעזר על צורך בתו שכבר הגיעה לעת שידוכין והוא מחוסר כל אין בידו מאומה, וכנודע שנשואי הבת דורש כסף מרובה לאיזה נכבדות שהוא, וגם על צד המצומצם בכל הפרטים הלא זו הוצאה רבה וכבדה מאד.

ובאמת כנודע שהגאון ר' אברהם הנ"ל שי', הי' ר"מ בהישיבה דק' מירא עשרים ושנים שנים, ושמה כלה כוחותיו וכל יסוד חייו הן בהגדת השיעור והן ביתר עניני הישיבה, בכולם היו מעשיו מרובין בשום לב ועיון מרובה וכל עמל ותלאה לא שגבה ממנו, אך ורק לטובת הישיבה. א"כ עכשיו כל הדרוש לו על קופת הישיבה רמיא, ואין בזה מגרעת לקופת הישיבה, כי הלא הוא ת"ח גדול בתורה עמוס ביראה טהורה מעוטר בכל יקרת המדות וממולא בכל יקר וסגולה, למד ולימד והרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים מרובים בהם גם גדולי התורה החשובים, ולא יתכן שבחלותו יוטל על ציבורים אחרים. ומה גם כי אביו הגאון הגדול זצ"ל הרביץ שם תורה עשיריות שנים מרובים, אחשוב שהוא לערך חמישים שנה ואולי עוד יותר, והיה מן מיסדי הישיבה בתחילתה, וקיימה והכינה ושכללה בכל פרט בהרבצת תורה שהיה בה ובהקמת מוסדות הכנסתה ובכל סדרה והנהגתיה בכל תכנה ותקונה בהדרה ושכלולה.

ובכן קופת הישיבה חייבת להספיק להגאון ר' אברהם הנ"ל שי' כל צורכו בדרך המכובד כראוי לת"ח יקר ומובהק. ובכן כ"ג הרמה שי' שכל דבר הישיבה תח"י הוא, וכל עניניה עליו, להשתדל ולהשלים, הלא ממילא אליו יסוב למלאות גם חוב זה של הישיבה להכיר פעולת הגאון ר' אברהם שי' שכלה מבחר ימיו ורוב שנותיו בהנהגת הישיבה וקיומה, וכולם מזכירים לשבח מפעלו, וכל הנותנים על דעת כן נותנים שלא יחסר לו ח"ו דבר וכפי כבודו היקר מאד בעיניהם.

בטח יקובלו דברי בעיני כ"ג הרמה שליט"א, וימלא זאת בעין טובה, וכי ע"י נתגלגל טובתו של ת"ח זה, הלא יברכוהו טובים וישרים, והי' ברכה בגבולו וימצא לטוב משאלו בברכת כל טוב. הכ"ד מוקירו

כ"ב טבת התרס"ט                                                      חיים סאלאווייציק