רבי אריה ליב ב"ר אברהם שלמה בינקוביץ (ט"ו חשון ה'תרי"ב, 16 בנובמבר 1853 – ב' חשון ה'תרס"ח, 10 באוקטובר 1907) מו"ץ בביאליסטוק ורב בניו יורק. מחבר פורה.
קורות חייו
נולד בביאליסטוק, למד בעיר הולדתו ונסמך לרבנות בגיל שמונה עשרה בידי רבה של ביאליסטוק רבי יום טוב ליפמן היילפרין, מחבר "עונג יום טוב". כעבור שנים אחדות נסמך לרבנות גם בידי רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק מבריסק ורבי ירוחם ליב פרלמן, "הגדול" ממינסק. הוא חיבר את ספרו הראשון בגיל עשרים וארבע והדפיסו בגיל שלושים.
נשא אשה מהעיר בילסק, חיה פעשע בת ר' קלמן ואסתר בת ר' דוד, והתגורר בביאליסטוק. במשך עשר שנים שימש מו"צ והיה מקורבו של רב העיר דאז, רבי שמואל מוהליבר.
בשנת ה'תרנ"ו, 1896, היגר לארצות הברית והתיישב בניו יורק שבה כיהן במשרות רבנות. נפטר בשנתו ה-55.
על מצבת קברו בבית הקברות של ק"ק עדת ישורון נכתב:
אבן ציון
להרב הגאון הגדול המפורסים
מו"ה אריה ליב בינקאוויץ זצ"ל
בהר"ר אברהם שלמה מביאליסטוק
היה רב ומו"צ בביאליסטאק ובניוארק
ויחבר הספרים ראשון לציון
מעון אריה נהמת אריה
חקר עולם ומראות אלקים
נולד ביום ט"ו מרחשון תריב
ונפטר ביום ד' ב' מרחשון תרסח
ת'נ'צ'ב'ה'
אריה עלה מנויאר ויגדל השאון
ותרעש העיר ותתחלחל המדינה
אבד צדיק חכם וגאון
אלוף בתורה ומודע לבינה
AGE 54 YEARS
עליו
רבי אריה ליב בינקאוויץ ז"ל
ביום הרביעי, שני במרחשוון, נפטר בנוירק, אחרי מחלת שבץ חזקה, אחד מגדוליה הרב הגאון המצוין בתורה וחכמה רבי אריה ליב בינקאוויץ בשנת החמשים וחמש לחייו.
בנוירק הרועשת בפרט ואמעריקא העסקנית בכלל, אך מעטים שמעו את שמעו של הרב הגדול באמת, לא רב אמעריקאי שלקח גדולה לעצמו ויזכה ב"רבנותו" מן ההפקר, כי אם רב כמה שנאמר, המעוטר בעטרת רבנות שעטרו לו גאונים כרבי יוסף בער מבריסק ורבי שמואל מאהליווער מביאליסטאק ויזכוהו בחותמות "הרב המאור הגדול" ועדותם בודאי יש לסמוך עליה. אבל אמעריקא הפעמונית לא לרבנים כבינקוביץ נבראה. לוא היה יודע לכוין את השעה והמקום, לוא היה יוצא ובא נפיק ונכנס ומחזיר על הפתחים ומחניף לרשעים הני בני חבורתא קדישתא השליטים שבבתי הכנסיות והמדרשות די באתרא הדין, ויבטיחם גדולות ונצורות, בזה ובבא, ויתלה לו זוג ומצלתים מלפניו ומאחריו אז היה קולו נשמע ופניו היו נכרים ובולטים, אז היה עושה חיל וימצא גם דירה נאה ומרווחה, כלים נאים ותלבושת נאה, אבל מכיון שחסרו לו האמצעים ואהב להתעסק במילי דשמיא, לכתוב חדושים על ש"ס, שאלות ותשובות, חקירה, שזהו לא מן הטענה והתביעה האמיריקנית כלל – הנה היתה אמיריקה ממנו והלאה, ויתפרנס כמובן בדוחק ויש שבא עד ככר לחם ממש, ולא ידעו כי במורד העיר נויארק ברחוב קלינטאן מספר קפ"ו בקומה הראשונה בעלת שלשה חדרים צרים ואפלים יושב בעל לב רחב שלבו כלב הארי, המאור הגדול לממשלת התורה ועוסק בתורה מתוך צער ולחץ. מלכא בלא תגא, רב באין עדה וקהלה היה הרב הנכבד הזה בכל משך שתים עשרה שנות התגוררו בארץ נכריה לרוחו ולתכונת נפשו הנעלה ויתפרנס בנס ובדגן שמים, בעוד שרבנים קטנים "מולכים מעצמם" וצעירים בתורה, ובעת רבים היודעים להלוך לרוחות מנשבות שונות ו"המעורבים קצת עם הבריות", התופסים את החבל בשני ראשין…. כבר התאזרחו ויהיו למנהיגים ועסקנים כוללים, ויבנו להם בתים וחצרות וקיש קיש קריא. ולולא משרת "השגחה" באטליז שנתנו לו בעת האחרונה, אז היה נאלץ להושיט יד ולשאת על צוארו ילקוט עניים.
מיראו רע, ליום עברה ותוכחה, כמנהג אמריקאים, היה לחבר לבני עירו, ובאשר לא השיגה ידו לשלם די מכסתו התקופית, אומרים כי הפקיעוהו מבי כנשתא ויתנו לו ספר תרוכין כתוב וחתום בגושפנקא כחק, כי אין לו חלק ונחלה עם בני עיר מולדתו. וקהלה קדושה זו נתעוררה עליו לחמלה במותו ותאבה "לקברו" במבחר קברותיה, אבל משפחת המת הנכבד מחלה על הכבוד הגדול הזה וקבר חצבה לו בקברות "קהל עדת ישרון".
ודבר מגונה זה, לא דרשו הדרשנים הפחדנים ויכסוהו במשאון, ועלטה, זולת אחד מבעלי הטפוס היחידי שברבני אמיריקה, הקשה כברזל, שאינו בוש לגלות לפעמים גם טפחיים, לזרוק מרה ואפקטוזין ולהמטיר על אנשי סדום אש וגפרית מבלי חשבונות רבים ומבלי פוליטיקה יתרה, שרוב רבני אמיריקה לדאבונינו מדקדקים בה כחוט השערה, וברם זכור לטוב.
הרב הגאון הזה נולד בביאליסטאק הרוסית ט"ו מרחשון תרי"ב, אביו ה"ר אברהם שלמה חנכהו בתורה ויהי הנער שקדן מטבעו, אחרי נשאו אשה היה למורה ודאין בעירו ויהי כרע לרבי שמואל מאהליווער אשר סמכהו. תרנ"ה בא לאמיריקה.
הוא הצטיין במדותיו התרומיות וביותר בענותנותו, ויהי שפל רוח, כאשר הזמינתהו אגדת מחזיקי ספרות ישראל באמיריקה לכבדה בתמונתו לקבעה ב"האלבום העברי" בין יתר תמונות גדולי רבני הארצות והמדינות שבדעתה להוציא לאור (הכוונה לאלבום 'אוצר התמונות' שהוציא מו"ל אספקלריא וכותב השורות ב"צ איזנשטט, המצורפת לערך זה. איש"י), היו דבריו עם משלוח תמונתו: "ידעתי מך ערכי כי בער אנכי והנני מבקש שיעמידוני בקרן אורה ולא בקרן חשכה", ובקבלו התשובה כי האגדה תדע לכבדו כראוי ובין רבני אמיריקה יקח בודאי חלק ומקום בראש, שמח ויודה "על החסד אשר עשו עם בריה קטנה ונמוכה" ויאמר "כי לאו זכותא דידיה הוא, כי אם זכות ספריו הקדושים וביותר זכות ספרו הקדוש מראות אלקים שהתקנה לאל, עמדה לו בזה".
[אספקלריה, ניו יורק, אייר ה'תרס"ז]
ספריו
- ראשון לציון – על מסכת פסחים (ורשה תרמ"ב)
- מעון אריה (ורשה תרמ"ו)
- נהמת אריה (ורשה תרנ"א)
- חוקר עולם (ורשה תרנ"ה)
- מראות אלהים (ניו יורק תרס"ו)
ביבליוגרפיה: אייזנשטט, דור, ו, עמ' 15 (תאריך הלידה העברי על המצבה מקורו שם, אך האמור על המצבה שנפטר בגיל 54 אינו מתאים לכן – אם רוצים להניח שהגיל שהיה בידי המשפחה בעת פטירתו היה נכון, יש לאחר את תאריך הלידה לאותו תאריך בשנת ה'תרי"ד. מאחר שהמקור ב'אספקלריא' המצוטט בפנים תומך בידיעה זו, קבענו את התאריך לשנת ה'תרי"ד) ♦ ספר היובל של אגודת הרבנים, תרפ"ח, עמ' קלח+עמ' קמח ♦ מצבת קברו ופרטים נוספים באתר קברים.קום.
מילות מפתח: לייב, בינקאוויטץ, בינקאוויץ, BINKOVITZ
אישי ישראל 