רבי דב צבי קרלנשטיין

רבי דב צבי קרלנשטיין (ר' בער'ל. ~ה'תרי"ז, 1857 – כ"ג בסיוון ה'תר"צ, 19 ביוני 1930) אב"ד מאלקין וחבר בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים בירושלים.

קורות חייו

נולד בסביבות שנת תרי"ז. בנם של רבי עזריאל זליג קרלנשטיין מח"ס עבודת עבד ומגיד מישרים בקאלנא ולומז'ה, ופעשע קרלנשטיין בת ר' אליהו שו"ב מזאמברוב שבפלך לומז'ה. סבו ר' יששכר דב קרלנשטיין מסטאוויסק שבפלך לומז'ה היה בנו של רבי יוסף קרלנשטיין מתלמידי הגר"א.

אביו היה מאנשי סודו של מהרי"ל דיסקין בעת כהונתו כרבה של לומז'ה.

בצעירותו למד זמן קצר כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת סלבודקא, משם עבר ללמוד בקיבוץ הפרושים באיישישוק. זמן מה עשה בווילנה ונסמך בה להוראה בידי רבי שלמה הכהן, ה"חשק שלמה". לפי המסורת היה ידידו של רבי נפתלי אמסטרדם, וכן נסע לבוקרשט ללמוד מפי רבי מאיר ליבוש מלבי"ם, רבה של העיר.

בערך בגיל עשרים, נישא לחיה מינדל בת רבי יצחק מאיר לנדא, מנהל התלמוד תורה בלומז'ה ומנכדיו של הנודע ביהודה. תקופה קצרה אחרי החתונה שב לאיישישוק ללימודיו בקיבוץ הפרושים, ומשם חזר ללומז'ה בה התמנה כר"מ בישיבה שיסד אביו בעיר.

בשלב מסוים (כנראה אחרי תר"ס) הגיע לוורשה ושימש ר"מ בישיבתו של רבי יצחק גרודזנסקי. ואחר כך התמנה כרבה של העיירה מאלקין הסמוכה לוורשה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט כמו יתר תושבי מאלקין לשטח רוסיה, הוא הגיע עם משפחתו לחרקוב ובה שהו בשש השנים הבאות. ייתכן ששימש זמן מה בתקופה זו כרבה של חרקוב. זמן מה בתקופה זו התגוררו בקרמנצ'וג ורבי דב צבי סייע בגיוס תרומות עבור ישיבת סלבודקא שגלתה אף היא לקרמנצ'וג.

כעבור שש שנים חזר למאלקין. בעקבות פטירת רבי משה נחום ולנשטיין, הוזמן בידי רבני ירושלים לעלות לכהן כאב"ד בירושלים, ובסיון ה'תרפ"ב הגיע לירושלים. לאחר שנפגש עם חברי הבד"צ רבי יצחק פרנקל ורבי מרדכי ליב רובין, סירב להתמנות כאב"ד ושימש כדיין לצדם.

הוא נפטר לאחר שמונה שנים ביום כ"ג בסיוון ה'תר"צ. הוא נקבר בהר הזיתים וקברו שרד בתקופת הכיבוש הירדני על הר הזיתים.

משפחתו

  • רבי חיים זאב קרלנשטיין
    • רבי ירוחם פישל קרלנשטיין (תרע"ב – י"ז בחשוון ה'תש"ן)
      • רבי דב צבי קרלנשטיין, ר"י גרודנא
        • רבי חנוך העניך קרלנשטיין, מח"ס חק המלך
  • רבי חזקיהו יוסף קרלנשטיין. עסקן דתי ובעל בית חרושת לטקסטיל בתל אביב. נפטר כ' אלול ה'תש"ח ונקבר בבני ברק.
    • רבי יצחק מאיר קרלנשטיין
      • רבי ראובן קרלנשטיין, מגיד מישרים
      • בנותיו הרבניות ליבוביץ, קלמנוביץ, אברהמס וברלין.

עליו

נהג לישון לפני שיבה, רק מעט לאחר תפילת ערבית ומעט לפני תפילת שחרית כותיקין, שתי תנומות קטנות ליד הספר על גבי השלחן. "מיטה עבורו לא היתה בבית. ספסל היה לו, עליו שכב מספר שעות רק בעת מחלה".

כשהלך לעולמו הגאון רבי משה נחום ולנשטיין זצ"ל ראש בית הדין בירושלים, הציעו לו לרבי זרח ברוורמן למלאות את מקומו. הציע זה האחרון את רבי דוב צבי קרלנשטיין, המאלקינער רב, אותו הכיר מעיר מכורתו לומז'ה כגדול בתורה ובכל מידה נכונה.

מיד הריצו רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי זרח ברוורמן מכתב לרבי דב צבי היושב בפולים שיבוא לכהן פאר כראב"ד בעיר הקודש.

מספרים שכאשר קיבל רבי דב צבי במלקין את המכתב השיב במכתב לאמר: חוששני מביטול תורה של כל אותם ששה שבועות של נסיעה לירושלים. השיב לו רבי יוסף חיים: באם לא תבא ירושלימה, אזדקק אני לנסוע למלקין להעלותך הנה, כי אז יהיה ביטול תורה לשנינו… ורבי דב צבי סבר וקיבל.

(סיפורים ירושלמיים, עמ' 149-157)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s