רבי יעקב לורברבוים

רבי יעקב ב"ר יעקב משה לורברבוים (לארבורבוים, לערבערבוים; ~ה'תק"ל, 1770 – כ"ה אייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רבה של ליסא, מפוסקי ההלכה הבולטים בדורות האחרונים. ספריו עומדים בשורה הראשונה של ספרי היסוד בלימוד העיוני הישיבתי ובפסיקה בבתי הדין.

ספריו של רבי יעקב מליסא מקיפים את כל תחומי הפסיקה העיקריים: 'חוות דעת' על יורה דעה; 'נתיבות המשפט' על חושן משפט; אורח חיים: סידור 'דרך החיים' הכולל הלכות התפילות, 'מקור חיים' על הלכות פסח ו'מעשה נסים' על הגדה של פסח (ובו גם על דיני ברכת הפירות), ספר על הל' יו"ט (ע' להלן קהלת יעקב); אבן העזר: 'בית יעקב' על מסכת כתובות והלכות כתובות, 'תורת גיטין' על מסכת גיטין ועל הלכות גיטין, 'קהלת יעקב' (עד סי' לח על אבן העזר, וכן על הל' בית הכנסת ויום טוב). 'אמת ליעקב' על אגדות הש"ס, 'נחלת יעקב' על התורה ועל סוגיות הש"ס ושו"ת, וצרור המור על חמש מגילות. תשובותיו נדפסו בספרי גדולי דורו וכונסו מאוחר יותר בשו"ת רבי יעקב מליסא.

קורות חייו בקצרה

נולד לרבי [יעקב] משה אב"ד זבארוב ומחבר חידושים על מסכת כריתות שנדפסו בסוף ספרו של בנו, רבי יעקב מליסא, "מקור חיים" על הלכות פסח. לפי רבי יוסף לוינשטיין רבה של סרוצק וחוקר דברי ימיהם של חכמי ישראל, הוסיף רבי משה לשמו את השם יעקב, לאחר שחלם בעת חליו כי יחזור לבריאותו בזכות בנו הרב מליסא. לבסוף נפטר האב והשאיר אחריו את בנו בגיל הבחרות.

הוא גדל בביתה של בת-דודו. לאחי אביו, רבי צבי הירש אב"ד בורשטין, היה חתן בשם רבי יוסף תאומים שירש אותו כאב"ד בורשטין ובביתו גדל רבי יעקב בבחרותו.

רבנות: מוניסטרישץ', קאליש וליסא הגדולה

תחילה התמנה כרבה של מוניסטרישץ', ולאחר זמן מה התמנה כרבה של קאליש. בתקופת מוניסטרישץ' התוודע לאברך רבי מנחם שטרן, לימים אב"ד סיגט, וכשהתקבל כרב בקאליש, פעל שיקבלו את הרב שטרן כמו"צ לצדו. ביושבו בקאליש הדפיס את ספרו הגדול הראשון 'חות דעת' על כל יורה דעה, שהיה מוכן אצלו לדפוס זה מכבר. מקאליש נקרא לכהן כרבה של ליסא הגדולה, לפי צוואתו בעל פה של רבה המנוח של העיר ר' טעבל'ע, שהכירו רק מתוך כתביו וספרו. בליסא כיהן במשך קרוב לשתים עשרה שנה (בשנת תק"ע ביקר אצלו בליסא, רבי אברהם דאנציג, החיי אדם).

הצעת רבנות בלובלין

בסביבות שנת ה'תק"פ לאחר פטירת רבה של לובלין רבי עזריאל הורוויץ, עלתה מועמדותו של ר' יעקב לכהן כרבה של לובלין, הוא התעכב בעיר בדרכו להדפיס את ספרו 'קהלת יעקב' ביוזפאף, אך המינוי לא יצא אל הפועל מסיבה כספית, בתקופה זו עמד לפני גירושיו מאחת נשותיו שכתובתה הייתה גבוהה מאוד והוא נזקק לשכר גבוה בכדי לעמוד בהתחייבות זו, גורמים בקהילת לובלין התנגדו, והמינוי נכשל. במקומו מינו את רבי יהושע השיל באב"ד מטרנופול, אך לאחר שגילו את נטיותיו החסידיות, דאגו ראשי הקהל ה'מתנגדים' שלא לאפשר לו לחזור לעיר כשנסע לגליציה לאסוף את בני ביתו, ומינו תחתיו את רבי משולם זלמן אשכנזי.

קאליש פרק 2 וסטריי

בשנת ה'תקפ"א או ה'תקפ"ב חזר ר' יעקב מליסא לקאליש ובנה בה בית כנסת גדול ורחב ידים, על לוח שיש שנקבע בכותל בית הכנסת נכתבה שנת ההקמה "זכר עולם אל יעקב לפ"ק" – ה'תקפ"ו. בקאליש נידה אדם שירד לחייו אך בעקבות הפרשייה נאלץ לעזוב את העיר. הוא נסע לסטריי, בדרכו לאלט-אובן (היא אובודה, חלק מבודפשט של ימינו) שמקהילתה קיבל כתב רבנות בעקבות פטירת רבי צבי הירש הלר. בתקופת ההמתנה שלו בסטריי, ולאחר שביקש עזרה בהשגת כרטיס מעבר, התכנסו ראשי הקהילה המקומית בראשות רבי ענזיל צוזמיר ומינוהו כרב העיר. בכהונת רבנות סטריי נותר עד יום מותו, ובעיר זו נקבר.

משפחתו: נשותיו וצאצאיהם

ר' יעקב מליסא התאלמן והתגרש. לפי מסורת אחת, בנעוריו ביקר פעם בברודי, אך בשל סיבה כלשהי לא ביקר את דודו רבי אפרים ב"ר נתן אשכנזי, אחי אביו, והוא ז"ל בקפידתו קילל אותו שיהיו לו נשים רבות, וצרות ויסורים מהן. לפי מסורת אחרת (ר' שרגא כהנא מז'דני), לעת זקנתו הפסיק ה'נתיבות' להתיר לשאת אישה שנייה במקרה שהאשה הראשונה 'נשתטית', ותלה את סיבת אלמנותו וגירושיו בכך שבצעירותו התיר פעמיים לאנשים לקחת אישה שנייה.

נישא לבתו של רבי הירצלי מסטניסלב, חתנו של רבי אברהם אב"ד סטניסלב שהיה נכדו של רבי אריה ליב "הגבוה" אב"ד קראקא. הזוג התגורר בסטניסלב, ור' יעקב שרצה ליהנות מיגיע כפיו החזיק בית מבשלת שכר ויין שממנה התפרנס. בתקופה זו התקרב לרבי משולם איגרא שהיה רבה של טיסמניץ הסמוכה לסטניסלב, ועם רבו זה בא בכתובים (ראו שו"ת ר' משולם איגרא, אה"ע סי' כה). כדי לחסוך את זמנו, הפקיד את עסקיו בידי סוחר ממולח, אך הלה איבד את נכסיו ורבי יעקב נאלץ לחפש לו משרת רבנות. אשתו הראשונה נפטרה בצעירותה.

נישא בשנית לשיינדיל (נפטרה בח' ניסן ה'תקצ"ח, 3 באפריל 1838, בברודי) שיינדיל רעייתו השנייה הייתה בתו של רבי ישראל יעקב מהרימלוב-ברודי, המכונה ר' יאקיל הרימלובער אשכנזי (נפטר בכ"ז ניסן ה'תקע"א, 21 באפריל 1811, בברודי) בנו של הגביר ר' יהודה ליב מהרימלוב וחתנו של רבי מרדכי רבה של אזיראן (תשובה שלו מופיעה בשו"ת רבי משולם איגרא, אבן העזר, סימן לט) שהיה בנו של רבי משה אברהם אביש אב"ד זאבני ומחבר "צלותא דאברהם", שהיה אחיו ורבו של הגאון מחבר "מאיר נתיבים".

הגביר רבי יהודה ליב מהרימלוב, אביו של חותנו בזיווג שני ר' יעקיל הרימלובער, היה חותנם של כמה רבנים נודעים, שהיו איפוא דודיה של שיינדל רעיית ה'נתיבות': א. רבי זלמן מרגליות, מחבר שו"ת "בית אפרים". ב. רבי זאב וולף שיף מזמושץ', מחבר "מנחת זכרון" על מסכת עירובין. ג. רבי נפתלי צבי הירש מרגליות ב"ר סנדר סטנובר.

לזוג נולדו בן ובת:

• רבי מרדכי יהודה ליבוש – בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, נפטר ונקבר בה
• בת, אשת רבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק, פלוצק וסוכטשוב.

נישואין אלו לא התקיימו זמן רב, הם התגרשו בברודי בבית דינו של רבי שלמה קלוגר שסירב לסדר בעצמו את הגט מאחר שלפי דרישת ההלכה היה הדבר מצריך אותו לדבר אל ה'נתיבות' בלשון נוכח, ולכן מסר את ניהול הדיון לדיין ר' זאב וולף ועזב את אולם הדיונים.

גנאלוגיה

ברשימה הגנאלוגית דלהלן מופיעים חלק ילדיו וצאצאיו של רבי יעקב:

• רבי מרדכי יהודה ליבוש לורברבוים – גר בקאליש, לאחר פטירת אביו עלה לארץ ישראל ונפטר בתמוז ה'תרל"ד. הוא נקבר בבית הקברות העתיק בצפת.
• בת – נישאה לרבי אלעזר הכהן אב"ד פולטוסק פלוצק וסוכטשוב. בניהם:
  • רבי אברהם הכהן – מו"צ בוורשה.
    • בנו: רבי יחיאל מיכל הכהן אב"ד זאקראטשין
  • רבי צבי הירש הכהן – אב"ד פולטוסק זגיערז
    • בתו נישאה לרבי שלמה יהודה ליב איילברג אב"ד זגיערז
  • בת שנישאה לרבי דוד מייזליש אב"ד לאסק. בניהם:
    • רבי יעקב מייזליש אב"ד לאסק
    • רבי פנחס אליהו מייזילש אב"ד וויערשוב
• חיה (בתו מאשתו הראשונה?) – נישאה לרב צבי הירש תאומים מקאליש. כמה מבניהם נודעו כרבנים גדולים:
  • רבי אברהם תאומים אב"ד בוטשאטש מחבר חסד לאברהם. בניו:
    • רבי יצחק תאומים
    • רבי משה תאומים
  • רבי דוד מקאליש
  • רבי יונה תאומים אב"ד פרימישלאן
  • רבי אפרים אב"ד קריסניפולי. אביהם של הגאונים:
    • רבי יצחק תאומים אב"ד וילקאטש ואחרי מות אביו אב"ד קרוסניפולי
    • רבי יעקב תאומים אב"ד טארניגראד וקולומאה
    • רבי צבי הירש תאומים אב"ד חרסקוב ומחבר 'ארץ צבי'
    • רבי משה תאומים אב"ד יברוב והורדנקה, מחבר 'דבר משה'. הוא אביהם של:
      • רבי נפתלי הירץ תאומים אב"ד וילקאטש
      • רבי דוד תאומים מקולומיאה מחבר 'מאזנים לתורה' למברג תרנ"ו.
    • בת (של רבי אפרים) – נישאה לרבי יצחק הורוויץ אב"ד סטניסלב
      • רבי אריה לייבוש הורוויץ, אב"ד סטניסלב ומחבר "הרי בשמים"
  • בת – נישאה לרבי יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב (רשימת צאצאיהם מפורטת בראש שו"ת מהר"י אשכנזי)
  • בת – נישאה לרבי יצחק באב"ד אב"ד קאליש.

מתלמידיו

• רבי יעקב אהרן אב"ד אלכסנדר, מחבר "בית יעקב" על התורה.
• רבי שמואל שמלקה מקראטשין מחבר "דברי שמואל".
• רבי שמחה יואל ב"ר ישעיה כ"ץ רובינשטיין, מחבר "חלת לחם" על דיני חלה ו"מי השלוח" על הל' מקוואות.

שנים מתלמידיו: רבי זושא אב"ד שדליץ ורבי פייבל אב"ד גרוצא, היו חריפים ושנונים, אך אחר שנתקרבו לרבי מלובלין פסקו מללמוד גפ"ת ולמדו רק מדרש וזוהר, ורבם התלונן על כך במכתב לרבי מפרשיסחא.

עליו

שמעתי מאמ"ו הגאון רבי משה גרינוולד זצ"ל אבד"ק חוסט שהגאון ר' משלם איגרא ז"ל היה לו קצת הקפדה על החוות דעת על מה שלא הזכיר בחבורו חו"ד (שנדפס בחיי רבו) שום חידוש בשמו

*

ועיין בשו"ת דברי חיים (ח"א חו"מ סי' ה') שכתב "תמהני אדיין מצוין דלימא כן, ולפי דבריו מוכרחין אנו תמיד לפסוק כהנתיבות להוציא ממון, וכי אנחנו אין אתנו להכריע והא בעזה"י כמ"פ פסקנו היפך דבריו, והלא הגאון ז"ל בעצמו כתב עלי דברי שבח ותארני בתואר גאון זה לערך ח"י שנה וכו'.

[רבי חיים דוב גרוס אב"ד פעטריווא, מצוטט בתולדות יעקב יט]

הגה"ק הר"ר בונם ז"ל מפרשיסחא א' על הגאון מליסא ז"ל שאעפ"י שלא כיון בלימודו להסוד עכ"ז הלימוד שלו הגיע לחלק הסוד להלכה, מתוך שהתייגע עצמו לכוין האמת וכמרז"ל יגעת וכו'.

[רמתים צופים, דף צז, מצוטט בתולדות יעקב כד]

הגה"ק מהררמ"מ זצ"ל מקאצק כשהיה מדבר מהגאון מליסא זצ"ל היה קוראו: "דער זיסער למדן", והיה אומר עליו שכמו שפוסק הוא כן פוסקים גם בעולם העליון.

[תולדות יעקב מז]

גלגולו של סיפור על ביקורו של ר"ב מפשיסחא אצל רבי עקיבא איגר ואחריו אצל רבי יעקב מליסא: לסיפור זה מספר גרסאות, שתיים מהן מופיעות בתולדות יעקב וההבדלים ביניהן צריכים תלמוד (בגרסאות מאוחרות של גרסאות אלו ישנם שינויים נוספים, כל חד וחד מהמספרים לפום חורפיה…):

_{גירסה 001:}

כבוד מרן-מאורן של ישראל הגאון הקדוש סבא קדישא מופת הדור קש"ת מה"ו ר' יעקב ארי' זצלה"ה מראדזעמין סיפר כאשר נסע עם רבו איש אלקים קדוש רבי רבי בינם זצלה"ה מפרשיסחא מקארלסבאד ונסע במכוון להכיר את גאוני דור וכשהיה אצל הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל כשדיברו אמר לו הרר"ב זצ"ל גם אני יש לי בביתי בית המדרש עם תלמידים וכשהולכים בבית המדרש מהרהרים אם יש לרבם רוח הקדש ומדוע תלמידי גאונו בבית המדרש לא מהרהרים מזה. ואח"כ נסעל לליסא וכשהיה אצל הגאון מליסא ודיבר עמו וכבדו זל"ז – וכשהלך משם אמר הה"ק מראדזמין זצ"ל בזה הלשון: האבען מיר עהם געפרעגט ווארום האט איהר דעהם אלטען אזוי געשוויען. וענה אותנו בזה"ל: וואס מיט עהם טשעפין ער איז דעך א גמרא סנהדרין. זאת סיפר ברבים להגאון החסיד שבכהונה מה' אליעזר הכהן זצ"ל ולהגאון אמיתי מה"ו דודוב זצלה"ה על התנאים של הגאון ר' פנחס אלי' זצ"ל מלוטאמורסק.

[תולדות יעקב, מעבר לשער]

_{גירסה 002:}

סיפור הגאון מ' אלעזר אבד"ק סוכטשוב זצ"ל שהרבי ר' בונם ז"ל בנסיעתו לקרלסבאד ביקר את הגאון ר' עקיבא איגר וכיבד אותו מאוד, ואמר לו הר"ר בונם: אמת שחצי מדינת פרייסין עומד על זכות כבודו, אך טוב ומוטב היה אם היה עושה לו גבול סביב, היינו שישב בחדר סגור בהתבודדות בד' אמות שלו, כמנהג רבי, אז היה טוב לו לכבודו והיה יכול לעשות גם להם יותר טובות, ורע"א כיבד אותו מאוד, גם אח"כ שלח לו מעות חמשים טאלער לקרלסבאד. ואחר כך ביקר גם את הגאון מליסא זצ"ל וג"כ עסקו בד"ת וכאשר נסעו משם שאל אותו הגאון ר' זושא פלאצקיר, שנסע עמו, למה לא אמר מאומה להרב מליסא כמו שא' להגאון רע"א, השיב לו כי הוא גמרא סנהדרין ע"כ ירא ממנו לחות לו דעה ע"ש, בשם החו"ב אוצר בלום מ' שלמה ענגילמאן מק' קלאדאווא.

[שמחת ישראל דף נח מצוטט בתולדות יעקב, סימן כה, עמ' 10]

גירסה זו מצוטטת גם בידי בעל 'אגרות סופרים' והוא מעיר עליה את הערתו בדבר הנהגת רעק"א:

אמר הסופר: כתב לי הגאבד"ק פלונסק נ"י משמיה דהגאון החסיד מהו' אלעזר ז"ל אבד"ק סאכטשוב אשר בעת שנסע הגה"ק רבי ר' בונם ז"ל מפרשיסחא לקארלסבאד ונסע במכוון להכיר את גאוני הדור ומי בראש ק"ז רעק"א ז"ל וכאשר ביקרו אמר הה"ק ר"ב ז"ל לק"ז רעק"א ז"ל: אמת כי חצי מדינת פרייסין עומד על זכות כבודו אך טוב ומוטב הו' אם הי' עושה לו גבול סביב היינו שישב בחדר סגור בהתבודדות בד' אמות שלו כמנהג רבי אז היה יכול לעשות להם יותר טובות וק"ז כבדו מאד וגם שלח לו חמשים טאהלער לקארלסבאד ואח"כ ביקר את הגאון מליסא בעל חות דעת ז"ל וג"כ עסקו בד"ת וכאשר נסעו משם שאל אותו הגאון מהו' זישא ז"ל אבד"ק פלאצק תלמידו למה לא אמר מאומה להגאון מליסא ז"ל כמו שאמר להגאון רעק"א ז"ל והשיב לו כי הוא גמרא סנהדרין ע"כ ירא ממנו לחות לו דעה עכ"ד – ואני הסופר אומר מי שיודע ומכיר מהות ק"ז רעק"א ז"ל שהיה ענוותן כהילל ומדה אחרת היתה לו ואמר ברוך ה' יום יום ולא רצה להלך בגדולות ונפלאות ממנו לפי ענותנות דעתו וקדושת דרכיו יבין שאמנם גם ק"ז רעק"א ז"ל היה "גמרא סנהדרין" לכשירצה וגם דבריו היו כגחלי אש…

[אגרות סופרים]