רבי ישראל אבא ציטרון – קיטרוני

רבי ישראל אבא ב"ר גרשון ציטרון-קיטרוני (ט"ו שבט ה'תרמ"א, 15 בינואר 1881 – י"ב אלול ה'תרפ"ז, 9 בספטמבר 1927) רבה השני של פתח תקווה. חתנו של רבי יוסף ראזין, "הרוגצ'ובר", רבה החסידי של דווינסק.

הרב ציטרון היה מראשי "המזרחי" בארץ ישראל. הוא נפטר בגיל 46 ולא הותיר אחריו צאצאים. אלמנתו ששהתה בעת פטירתו בדווינסק אצל הוריה נותרה בעיר, היא הייתה זקוקה לחליצה והדבר לא התאפשר מאחר שאחד מאחיו של הרב היה מומר וגם את חליצת השני לא הצליחו לקבל. היא נותרה עגונה ונרצחה בשואה.

עליו

ביום הששי י"ב אלול נפטר פתאם בתל-אביב הרב הגאון ר' ישראל אבא ציטרון זצ"ל אב"ד ונשיא משרד הרבנות במושבה פתח תקוה. פטירתו הפתאומית הדהימה את כל הלבבות ועשתה רושם מדכא מאד על כל ידידיו ומעריציו הרבים, עוד באותו יום בשעה תשע בבקר בא המנוח מפתח-תקוה לתל אביב לשבות שם. עד הצהרים שהה לרגלי עניניו בעיר, בצהרים חזר אל המלון שהיה מתאכסן בו ונח מעט בחדרו. בשעה שתים אחרי גמרו לאכול ארוחה קלה בקש את המלצר לתת לו כוס מים קרים לשתיה, כשחזר המלצר מצא את הרב יושב בחדרו כשראשו כפוף על השלחן כנרדם ופניו הלבינו, לקול צעקות המלצר נכנסו בעל המלון והשכנים מן החוץ, הבהילו מיד את הרופאים היושבים בקרבת המקום ונתברר שהרב מת משבץ הלב.

המנוח נולד בשנת תרל"ט בעיר דווינסק. עודנו באביב ימיו נתפרסם כבר לעלוי בכשרונותיו המצוינים, ביחוד בכח זכרונו הנפלא ובשכלו החד והחריף, הגאון הנודע מרן ר' יוסף רוזין הגאב"ד דווינסק שהכיר את הצעיר הזה שעתיד להיות אחד מגדולי התורה, לקחהו אח"כ לחתן לבתו. משך שנים אחדות ישב בבית חותנו הגאון ולמד בשקידה ושמוש להוראה. המנוח היה איש האשכולות ואחד הרבנים המעטים שבהם נתמזגו יחד תורה וחכמה, גדלות הנפש ופקחות מעשית, מדות תרומיות ועסקנות מסורה לטובת הכלל והפרט.

בשנת תרע"א הזמנתהו אם המושבות פתח-תקוה לרב ואב"ד, ונתקבל בכבוד גדול יוצא מן הכלל, השפעת המנוח היתה גדולה וכרת בכל המובנים, והיה אהוב ומכובד על הכל.

כשנודע דבר פטירתו בפתח תקוה הדהימה [הידיעה] את כל בני המושבה, והחלט להביאו לקברות בפתח תקוה, הכריזו את הידיעה בכל הרחובות, וכל בני המושבה, כקטן כגדול על כל שדרותיו נהרו אל תחנת הרכבת אשר דרך שם הביאו את הארון מתל אביב, מפני השעה המאוחרת ומפני קדושת השבת הובילו את הארון ישר מתחנת הרכבת לבית הקברות ולא היה שום הספדים.

מטעם משרד הרבנות והנהלת המועצה בפתח תקוה הוכרז אבל כללי בהמושבה לכל ימי השבעה, המנוח השאיר אחריו הרבה כת"י בחד"ת ובהלכה על הרמב"ם וחדושים על מסכתות וסוגיות ובאגדה, נדפסו ממנו קונטרס בה' כלאים וחדושים בקובצים שונים. תנצב"ה.

[שערי ציון, מנ"א-אלול תרפ"ז, שנה שביעית, גליון יב-יג, עמ' טו-טז]

---

ביבליוגרפיה: תדהר, א, עמ' 110-111. גוטליב, אהלי שם, עמ' 550 (שם נקרא בטעות: אבא דוד).

מילות מפתח: ציטראן